אחרי מבצע עלות השחר, בעוטף עזה מתפנים למאבק על פרוייקט ענק של אנרגיה סולארית. במועצה האזורית אשכול מבקשים להקים פרוייקט על הגבול עם מצרים ועל גבול הרצועה - שבאמצעותו יהיה ניתן לייצר כמות גדולה של חשמל ירוק, ללא פליטות גזי חממה. החקלאים, שעל השטחים שלהם הפרוייקט אמור לקום, אומרים כי הם לא יכולים לעבד את השדות, בשל הסכנה ולכן אין כמעט גידולים חקלאיים באזור. אבל למרות זאת, במשרד להגנת הסביבה מתנגדים, ובמשרד החקלאות מתעקשים שהפרוייקט יהיה משולב עם חקלאות.
פרוייקט השדות הסולאריים של עוטף עזה צפוי להשתרע על פני 15,000 דונם, מקיבוץ מפלסים שבמועצה האזורית שער הנגב ועד מושב בני נצרים שבמועצה האזורית אשכול, הנמצא סמוך לגבול עם מצרים. לפי הערכות המועצה האזורית אשכול היישובים צמודי הגדר יהנו מהכנסות של 3,500 שקלים לדונם לשנה. הארנונה השנתית, שתחולק בין המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב ושדות נגב, מוערכת בכ-25 מיליון שקלים. התשלום השנתי לבעלי הקרקעות יהיה גבוה יותר.
עלויות ההקמה הצפויה היא כ-1.2 מיליארד שקלים. עלות הקמת מערכת אגירה מוערכת בכ-290 מיליון שקלים, ועלות תשתית חשמל הנדרשת לצורך תמיכה בפרוייקט מוערך בכ-340 מיליון שקלים נוספים. במועצה האזורית אשכול גם מתגאים באפשרויות לשיתוף פעולה מצרים ואפילו עם עזה, ומציינים כי יש אפשרות להציב לוחות סולאריים גם בצד השני של הגדר, וכי ישראל תוכל להעביר חשמל לעזה בהתאם למדיניות הממשלה. "פרוייקט מסוג זה יובל לחיסכון כלכלי משמעותי למשק ובנוסף יהווה מנוף משמעותי בתחום הכלכלי בגזרת עוטף עזה", הצהיר מפקד בכיר באזור. "אם הפרוייקט ייתן מענה גם לצד הפלסטיני, הוא ישמש בנוסף ככלי מרסן".
החקלאים אומרים, כאמור, שהם אינם יכולים לצאת לשדות."המצב הביטחוני אינו מאפשר עיבוד יעיל של הקרקעות", אומרים במועצה האזורית אשכול. "מרבית הקרקעות האלו מעובדות בעיבוד עונתי בלבד, אם בכלל".
השכנים דווקא מברכים. ראש העיר אופקים איציק דנינו דווקא ביקש להחמיא לשכניו באשכול: "אני לא נגד אנשים שמוצאים את הלחם שלהם בדרכים יצירתיות. זו הגדולה שלנו, זו העוצמה שלנו. למה הכל צריך להיות בביקורת? יהודי מתפרנס? נפרגן לו. אם היו לנו שטחים, הייתי שמח לו הייתה לנו האופציה להקים פרוייקט סולארי. זה לא ייגמר אם נמשיך בביקורת".
אלא שבדרך למימוש התוכנית הגדולה הזו עומדים משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. במשרד החקלאות דווקא תומכים ביוזמות להקמת שדות סולאריים, אך הודיעו כי מדובר בתוכנית חריגה בגודלה שתפגע בפעילות החקלאית, המתבססת על גידולי שדה. אבל בעיה נוספת שעלתה היא חלוקה הוגנת. "בכל הרעיון אין כל מחשבה לבחון את חלוקת ההנאה מהמיזם לכל יישובי אשכול, ואפילו להתחשב בערים הסמוכות: שדרות, נתיבות, אופקים", כתב רענן אמויאל, מנהל אגף תכנון במשרד החקלאות. "מדובר בהצעה שמעלה שוב את הניצול הציני של קרקע שנמסרה לעיבוד חקלאי לטובת הנאה כלכלית, שבמקרה זה הינה בהיקף עצום ובלתי פרופורציונלי להחלטות רשות מקרקעי ישראל".
בנוסף, אמויאל מציין כי לפי החלטת מנהל מקרקעי ישראל, ניתן לשנות ייעוד קרקע חקלאית למטרת אנרגיה סולארית בשטח שלא יעלה עם 250 דונם ביישוב חקלאי אחד. באשכול כבר קיימים מיזמים סולאריים, והתוכנית של אשכול עומדת על כ-2,000 דונם שדה סולארי לכל יישוב.
"היקף השטח חריג במיוחד", הוסיף אמויאל. אם לא די בכך, בחוות הדעת ציין כי הם אינם מתכחשים לקושי לקיים פעילות חקלאית בסמוך לגבול רצועת עזה, אבל הדבר לא מנע עד היום את עיבוד הקרקע החקלאית "עד המטר האחרון": "העבר היה סלוגן שקו הגבול יעבור עד היכן שעוברת המחרשה, ואילו היום סלוגן זה כנראה מקבל משמעות אחרת... אם קיים קושי לפעילות חקלאית צמודת גבול, ראוי להשיב את הקרקע למדינה". לבסוף, הציעו במשרד החקלאות כי הפרוייקט יהיה משולב, חקלאות וסולארי.
ראש מועצת אשכול גדי ירקוני דוחה מכל וכל את טענות המשרד. "מדובר בקרקע צמודה לגדר עם רצועת עזה. זה מסכן את החקלאים", אמר בשיחה עם ynet. "מגדלים שם חיטה ולפעמים שורפים את היבולים החקלאיים. אני לא מבין למה הם מתנגדים לפרוייקט במקום לעודד אותו. זה צפוי לחסוך למדינה כ-7 מיליארד שקלים ב-20 שנה. במשרד לא מבינים שמדובר בשטחים חקלאיים שכמעט ואין עליהם גידולים. הם לא באו לסייר בשטח וכתבו את חוות הדעת מבלי לשמוע מאיתנו. אנשי המקצוע עשו עבודה לא אחראית וחובבנית".
במשרד להגנת הסביבה לעומת זאת חוששים מהפגיעה בשטחים הפתוחים, בפרוייקט חסר תקדים בגודלו. "הפרוייקט צפוי להביא לכדי מיצוי את מכסת השטחים שניתן לאשר בכלל המדינה, ואף לחרוג ממנה", אומרים במשרד להגנת הסביבה. השרה תמר זנדברג פנתה לראש המועצה ירקוני וכתבה כי "סקר מכון דש"א, שנערך לפני כשנה עבור המועצה האזורית אשכול, הראה כי במרחב הפרויקט קיימים ערכי טבע ייחודיים שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. בין אלה ניתן למנות יונקים גדולים כגון צבי ארץ ישראלי, צבי הנגב, צבועים ופראים".
מהסקר עלה כי בשטח הפרויקט מתקיימים בתי גידול שונים, לרבות כאלה נדירים ובעלי חשיבות עליונה במעלה לשימור. בנוסף, באזור זה מתקיימים מסדרונות אקולוגיים ואזורים בעלי ערכיות נופית וסביבתית גבוהה. "גודל המרחב המוצע לתכנית חוצה בתי גידול שונים, כולל בית גידול חולי וקרקעות לס, אשר הינם בתי גידול נדירים בעלי חשיבות עליונה במעלה לשימור". השרה הדגישה כי אמנם פיתוח מתקנים פוטו-וולטאים ומעבר לאנרגיה ירוקה הוא חשוב, אך במקביל יש לשמור על המגוון הביולוגי, שהוא הבסיס לשמירה על מערכות אקולוגיות מתפקדות אשר ממתנות את שינויי האקלים.
במשרד להגנת הסביבה מבקשים כיום לשמר עד כמה שניתן על השטחים הפתוחים, ולכוון את ייצור האנרגיה הסולארית שלה בשטחים המיועדים לפיתוח, על גבי מבנים תשתיות ועוד. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה קבעה כי ייצור אנרגיה במתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים תוגבל ב-20,000 דונם עד שנת יעד 2030, וזאת מעבר ל-48,000 דונם שכבר אושרו טרם קבלת ההחלטה, מתוך הבנה שהקרקע במדינת ישראל הוא משאב במחסור. עד ליום זה, אושרו מתוך מכסה זו כמעט 8,000 דונם, המהווים מיצוי של 40% מהמכסה. פרויקט כפי זה שמוצע, אשר יוסיף 15,000 דונם, ימצה את המכסה לחלוטין ולמעשה אף יחרוג ממנה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בעקבות עבודה מקיפה שבוצעה על ידי המשרד, התגלה כי כבר היום ניתן לספק היקף עצום מצורכי החשמל של ישראל באמצעות התקנת לוחות פוטו-וולטאים על גגות מבנים קיימים. למהלך זה פוטנציאל לענות על כל יעדי הממשלה בדבר אנרגיות מתחדשות ואף מעבר לכך. לכן, המשרד להגנת הסביבה סבור כי הגדלת ייצור האנרגיות המתחדשות, ובפרט הגדלה משמעותית של אנרגיה סולארית, צריכה להיות מכוונת לדו-שימוש, בדגש על המרחב המובנה. זאת, בין היתר, על מנת למזער את הפגיעה בשטחים הפתוחים, לתרום לביטחון האנרגטי, לקרב את הביקוש לצריכה, לפתח תחרותיות, ולחסוך בתשתיות רשת חשמל. מכיוון שהפרויקט מוצע במרחק רב ממוקדי צריכת החשמל המרכזיים של ישראל, אין ספק כי תידרש עבורו הקמת רשת הולכה משמעותית בהיקפה, אשר תחצה מרחבים נוספים של מדינת ישראל, ולה יהיו משמעויות סביבתיות רבות שיחרגו מתחום הפרויקט עצמו".
ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות לא יאפשר גידול פאנלים סולאריים במקום חקלאות וזו משמעות התוכנית. המשרד מתעקש וימשיך להתעקש על איזון בין חקלאות ייצור אנרגיה ומעודד דו שימוש בקרקע, גם חקלאות וגם ייצור אנרגיה, אחרת תיכחד חקלאות ישראל. התוכנית של המועצה לא מידתית הן מבחינת היקפה, הן בחלוקת הרווחים בין המועצות, הן באפשרויות הפיתוח בקרקעות היישובים החקלאיים, ותוך פגיעה בהיקף עצום בחקלאות פעילה. השטח המדובר מעובד ומתקיימת בו חקלאות ענפה. המשרד מתנגד להחלפת שדות חקלאיים בשדות מתכת. המשרד דרש כי הרווחים המוניציפליים בגין הפקת האנרגיה יתחלקו בין כלל היישובים באזור, ביניהם אופקים, שדרות ונתיבות, ולא יועברו לתשעה ישובים בלבד. הצעת המשרד להפוך את התוכנית לשדות אגרו וולטאים, כאלו המאפשרים דו שימוש בקרקע קיימת, הן של חקלאות והן של ייצור אנרגיה, נדחתה על הסף".
ממשרד האנרגיה נמסר: "משרד האנרגיה רואה חשיבות רבה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ופועל כל העת להסרת חסמים, לרבות מול הרשויות השונות ומשרדי ממשלה. בפרויקט המדובר, נבדקה הצעה של הרשויות המקומיות בעוטף עזה לקדם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת על קרקעות חקלאיות שוליות ברצועה שלאורך הגבול עם עזה ומצרים. בדיקת ההיתכנות כללה תיאומים עם מגוון גדול של משרדי ממשלה ובעלי עניין, לרבות משרד הביטחון, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, שהעמידו דרישות כאלה ואחרות לטובת הפרויקט, וכן עם משרד החקלאות, שמתנגד לו מהסיבות שפורטו בתגובתו. שאר הגורמים, כאמור, הביעו תמיכה בפרויקט בשלב זה, אך יש לציין כי בעקבות בדיקת ההיתכנות צומצמו במעט חלק מהשטחים שנבחנו לטובת הפרויקט".
עוד נמסר ממשרד האנרגיה: "בימים אלו, הפרויקט מקודם לסקר תכנון לחיבורו לרשת החשמל. מדובר בפרויקט רחב היקף, אך ההחלטות על היקפו הסופי, יתקבלו רק לאחר שיגיעו למוסדות התכנון וייבחנו שם. בנוגע לחלוקת ההכנסות, המשרד אינו מטפל בנושא הכנסות מפרויקטים של ייצור חשמל. משרד האנרגיה ימשיך לתמוך ולקדם פרויקטים שיסייעו לעמוד ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות אותו קבעה הממשלה לשנת 2030, לרבות באמצעות פרויקט מעין זה".
