אני חיפאית גאה כל חיי. נולדתי בחיפה, גדלתי בה, למדתי בה, הקמתי בית ומשפחה, ובה בחרתי לגדל באהבה את שלוש בנותיי. אני אוהבת את העיר הזאת, את הדו-קיום הרב-ממדי שיש בה, את היחסים שנרקמים פה בין התושבים לבין חיות הבר, את הטבע הנגיש, ואת היכולת ליהנות ממנו ולהתבונן בו, בלי להפריע. הטבע שמקיף אותי כאן הוא ברכה, וכך גם חינכתי את בנותיי, שגדלו להיות ילדות טבע שיש להן כבוד כלפי כל בעל חיים באשר הוא. אני אוהבת את השלוחות הירוקות של יערות הכרמל שמקיפות אותנו, את מחטי האורן החומים, את ניחוח האורניות בחורף, את פרחי הבר מרחיבי הלב שמכסים את הכרמל, את קוצי הדורבן האקראיים שתמיד כיף למצוא, ואת חיות הבר - נמיות, גיריות, שפני סלע, צבים, קמטנים, דורבנים, זעמנים (גם צפעים), שלל בעלי הכנף, התנים, וכן, גם חזירי הבר.
זהירות, התמונות והסרטונים בכתבה קשים לצפייה.
בעשור האחרון היו חזירי הבר מוקד לחיכוך בקרב תושבי חיפה, כאשר החלו להתרבות. אצל חלק מהתושבים, קרבתם ונגישותם של החיות לרחובות העיר עוררו פחדים. הם מדווחים על אירועים שבהם חזירי הבר אגרסיביים, הופכים את פחי האשפה (שמראש לא הוטמנו כראוי), חודרים לגינות, מגיחים בלילות ממחבוא ומעוררים בהלה, וכן הלאה.
ברור שצריך היה לעשות משהו כדי להחזיר את האיזון העדין שהתקיים בעבר, ואכן כבר שנים מנסים להתמודד עם התופעה, מתוך הבנה שאנחנו, בני האדם, אחראים לעצם קיומה. אנחנו גזלנו את שטחי המחייה של חיות הבר, דחקנו אותם מהוואדיות והיערות, וייצרנו הררי אשפה שמושכים אותם אל הגינות והרחובות.
בשנת 2021, נבנתה תוכנית משותפת של עיריית חיפה ורשות שמורות הטבע והגנים, שתכליתה להרחיק בדרכים הומניות את החזירים מהעיר, תוך דגש מיוחד על ביצוע סניטציה, גידור שטחים, הסברה, צמצום מקורות מזון גלויים, פינוי יומי של פחי האשפה, ניקיון ערב בפארקים, קיבוע פחים, תיקון נזילות מים וכן הלאה. בנוסף, סוכם על המתה סלקטיבית של "פרטים סוררים" באמצעות לכידה בכלובים, כאשר תהליך ההמתה יעשה בפיקוח צמוד של וטרינר ושל פקח ייעודי של רט"ג. בחודש אפריל האחרון שבו וחתמו עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים על "מסמך הבנות" לטיפול בחזירי הבר והרחקתם מגבולות העיר. המסמך החדש התבסס על עקרונות התוכנית מ-2021.
בתוכנית המקורית סוכם על אבטחת פחי אשפה וקשירתם. בפועל, פחי אשפה רבים בעיר עולים על גדותיהם, רבים מהם אינם קשורים או מאובטחים. נזילות מים נצפות על בסיס יומי, כמו גם השקייה מרובה מדי של צמחייה שאינה בת-קיימא. בתוכנית המקורית סוכם על חסימה של נתיבי חדירה לשכונות באמצעות גידור. בפועל, לא נעשה כל גידור נראה לעין. הוואדיות פרוצים, והחזירים עוברים בחופשיות בין הוואדי לבין השכונות
ראש עיר חדש, מדיניות חדשה
המדיניות השתנתה עם בחירתו מחדש של יונה יהב לראשות העירייה, לפני כמה חודשים. כאן גם נוצר הקושי שלי, כתושבת העיר: הפתרון שבו בחרה עיריית חיפה בראשות הראש הישן-חדש, אדם שפעם כיבדתי וכבר לא, הוא מחריד - מדיניות של דילול אגרסיבי, על אף שמחקרים בארץ ובעולם לא הוכיחו את האפקטיביות של הגישה הזו. "לדלל" היא מילה סטרילית ומכובסת למה שבחיפה נחזה להיות טבח שיטתי. האופן שבו בחרה עיריית חיפה "לדלל" את חזירי הבר הוא חסר חמלה ולבטח לא הומני.
בתוכנית המשותפת לעירייה ולרט"ג סוכם על אבטחת פחי אשפה וקשירתם. בפועל, פחי אשפה רבים בעיר עולים על גדותיהם, רבים מהם אינם קשורים או מאובטחים. נזילות מים נצפות על בסיס יומי, כמו גם השקייה מרובה מדי של צמחייה שאינה בת-קיימא. בתוכנית המקורית סוכם על חסימה של נתיבי חדירה לשכונות באמצעות גידור. בפועל, לא נעשה כל גידור נראה לעין. הוואדיות פרוצים, והחזירים עוברים בחופשיות בין הוואדי לבין השכונות, בדרכם אל פחי האשפה. הובטחו גם פעולות הסברה לתושבים - שלא נעשו.
מה שהוגדר בתוכנית המקורית כ"המתה של פרטים סוררים" – כלומר הריגה של חזירים שאיבדו את החשש מבני האדם ורואים בו מקור למזון – הפך לתכלית המדיניות החדשה. על פי פרסומים שלא הוכחשו בעיתונות המקומית, מחודש אפריל ועד היום, במהלך חודשיים בלבד, הספיקה עיריית חיפה לירות בכ-300 חזירים. להדגשת אווירת הטבח - לאורך כל שנת 2023, לפני עידן יהב, חיסלה עיריית חיפה במסגרת מדיניות ההמתה ההומנית רק 118 חזירים, בשנה שלמה. השנה, בתוך חודשיים בלבד, הומתו 300 בעלי חיים.
על פי ההסכם שאושרר באפריל, ההמתה אפשרית בלכידה, המתה הומנית או המתה בירי, תחת היתר של רט"ג, המותנה באיסוף הפגרים באופן מיידי. גם התנאי הזה לא מולא במלואו.
החל מחודש אפריל התחילה עיריית חיפה לחסל חזירי בר בשיטתיות, ולהשאיר אותם ברחובות העיר, גם כשהם פצועים, מדממים וגוססים במשך שעות ארוכות. את הלכידה בכלובים וההמתה ההומנית החליף ירי בנשק חי בשכונות מגורים מטווח אפס. הציידים לא תמיד מוודאים הריגה, מפני הגופות מגיעים שעות אחר כך, ולעיתים במקום גופה הם מוצאים חזיר חי, מפרפר בין חיים למוות
הילדים שלנו הולכים לגן בבקרים, ופוגשים בדרך, או מול הכניסה לגן הילדים, חזיר גוסס ומדרכה מוכתמת בדם. אנשים הולכים להשליך זבל לפח בלילה ופוגשים חזיר מדמם ומחרחר. במדרכות ניכרים כתמי דם, שאיש לא טורח להסתיר. לפני כמה ימים נמצאה גורת חזירים על מדשאה בכיכר מרכזית בכניסה לאחת השכונות כשהיא בסבל רב, נאבקת על חייה
אז איך נראית המציאות שלנו, החיפאים?
החל מחודש אפריל התחילה עיריית חיפה לחסל חזירי בר בשיטתיות, ולהשאיר אותם ברחובות העיר, גם כשהם פצועים, מדממים וגוססים במשך שעות ארוכות. את הלכידה בכלובים וההמתה ההומנית החליף ירי בנשק חי בשכונות מגורים מטווח אפס. הציידים לא תמיד מוודאים הריגה, מפני הגופות מגיעים שעות אחר כך, ולעיתים במקום גופה הם מוצאים חזיר חי, מפרפר בין חיים למוות. הילדים שלנו הולכים לגן בבקרים, ופוגשים בדרך, או מול הכניסה לגן הילדים, חזיר גוסס ומדרכה מוכתמת בדם. אנשים הולכים להשליך זבל לפח בלילה ופוגשים חזיר מדמם ומחרחר. במדרכות ניכרים כתמי דם, שאיש לא טורח להסתיר. לפני כמה ימים נמצאה גורת חזירים על מדשאה בכיכר מרכזית בכניסה לאחת השכונות כשהיא בסבל רב, נאבקת על חייה. חזירה מיניקה נורתה לעיני גוריה, שברחו לכל עבר וקשה לדמיין איזה גורל צפוי להם כעת.
פניתי בעניין בתלונה לרשות הטבע והגנים, וכמוני עשו עוד תושבים רבים. הדגשנו את מה שראינו כהפרות של ההסכם עם רשות הטבע והגנים בידי נציגי עיריית חיפה. כל הפונים נענו במכתב מנומס מטעם רט"ג, שמסביר את עיקרי ההסכם אך לא מתייחס כלל להפרות שפירטנו.
הדי הירי נשמעים למרחוק
"גדוּלתה של אוּמה וקִדמתה המוּסרית נמדדות ביחסה לבעלי החיים", אמר מהאטמה גנדי.
כל חיי חשתי בטוחה כאן, בחיפה. בימים האלה אני פוחדת לצאת ראשונה בבוקר מהבית. פוחדת שאחת הבנות שלי תיאלץ לצפות במחזה כזה בדרכה לבית הספר. מה אומר להן? איך אמחק את התמונה המחרידה מראשן? מה אומרים ואיך מטפלים באותם ילדים שחזיר מדמם חסם את הכניסה לגן שלהם לפני זמן קצר?
מדי ערב אני נכנסת לחרדות. האם הלילה יגיעו צוותי המחסלים לשכונה השקטה שלנו? מהשכונות הסמוכות מגיעים דיווחים יומיים: הם פה. הדי הירי של הציידים נשמעים היטב למרחוק. אנשים מסתגרים בביתם. אנחנו בטראומה לאומית מאז ה-7 באוקטובר וממילא מצויים בעיצומה של המלחמה הארוכה והאיומה ביותר בתולדות ישראל. האם אווירה אורבנית של ירי לילי ברחובות מתוך רכב חולף היא מה שאנחנו צריכים עכשיו כאזרחים? האם לא סביר לחמול על החיות האומללות או, למצער, לוודא את הריגתן? ואם כבר השארתם אותן ברחוב, האם לא סביר ומתבקש לאסוף את הגופה מייד אחר כך?
באופן מגוחך למדי, אני פוחדת, פחד אמיתי, לא מטילים ורקטות או כטב"מים, אלא דווקא מירי של נציגי עיריית חיפה ברחובות העיר שלי.
אשכר ארבליך-בריפמן היא סופרת ילדים ונוער חובבת טבע המתגוררת בחיפה.
עיריית חיפה: הפעילות מתבצעת כדין
ynet הפנה רשימה של שאלות קונקרטיות שעלו מהמאמר לעיריית חיפה, שבתגובה שיגרה את ההודעה הכללית הבאה:
"העירייה פועלת כפי שהבטיחה לעשות להרחקת חזירי הבר משכונות המגורים. הפעילות שנועדה לצמצם את הקונפליקט בין חיות הבר לתושבים מתבצעת בהתאם להבנות ולסיכומים שנעשו עם 'רשות הטבע והגנים' במגוון נרחב של דרכים ובכלל זה דאגה לניקיון המרחב הציבורי תוך צמצום מוקדי האכלה ואשפה (המהווים גורם משיכה עיקרי של החיות לעיר), חסימת נתיבי חדירה לשכונות המגורים.
"בתוך כך מתבצעת גם המתה של חזירי בר "סוררים" שלא ניתן להרחיקם מגבולות העיר לאחר שאיבדו את תחושת הפחד מבני האדם ומהווים סכנה מוחשית כלפיהם. הפעילות מתבצעת כדין, ע"י גורמי מקצוע מיומנים ומאושרים, תוך הקפדה על כל כללי הבטיחות, באישור רט"ג ובתיאום עם המשטרה, בשעות הלילה הרחק ככל הניתן מהציבור, כאשר הפגרים מפונים באופן מיידי מהמקום. יצוין כי פעילות העירייה בנושא נבחנה לאחרונה גם ע"י בית המשפט שלא מצא מקום להתערב בה".
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם - שלחו לנו במייל אדום.