בפיורד דיקסון שבמזרח גרינלנד, מפולת מפסגת הר צנחה היישר למי הים וגרמה למגה-צונאמי בגובה של כ-200 מטרים. הגל הענק נע קדימה ואחורה בתוך הפיורד הצר כ-10,000 פעמים במשך תשעה ימים, ויצר את הגלים הסיסמיים שהדהדו דרך קרום כדור הארץ למרחקים, מה שפתח באופן מטפורי סדקים בהבנת האירוע בקרב המדעים מרחבי העולם.
תופעה זו מכונה סייש (Seiche), כשאת המונח הגה ההידרולוג השווייצרי פרנסואה-אלפונס פורל ב-1890. למרבה המזל, לא נגבה מחיר בנפש, אולם גלי הענק הרסו תשתית בשווי של כ-200 אלף דולר, בתחנת מחקר לא מאוישת באי אלה שבמזרח גרינלנד. "כשיצאנו להרפתקה המדעית הזו, כולם היו מבולבלים ולאיש לא היה מושג קלוש מה גרם לאות הסיסמי הזה", אומר ד"ר כריסטיאן סוונוויג, גאולוג במכון הגאולוגי של דנמרק וגרינלנד, והמחבר הראשי של המחקר, שפורסם בכתב העת Science.
שינויי האקלים הכינו את הבמה למפולת על ידי המסת הקרחון בבסיס ההר, מה שערער את היציבות של יותר מ-25 מיליון מ"ק של סלע וקרח - מספיק כדי למלא 10,000 בריכות שחייה אולימפיות - שצנחו בסופו של דבר אל תוך הים. אף על פי שתועדו בעבר מפולות-צונאמי, האירוע שהתרחש בספטמבר 2023 היה הראשון שנראה אי פעם במזרח גרינלנד, אזור שנראה חסין לאירועי שינויי אקלים קטסטרופליים אלה.
לא מדובר באירוע חד פעמי, מכיוון שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש לעתים קרובות יותר ובקנה מידה גדול עוד יותר. ככל ששינויי האקלים ממשיכים להמיס את אזורי הקוטב של כדור הארץ, הדבר עלול להוביל לעלייה במפולות גדולות והרסניות כמו זו. "שינויי האקלים עלולים להניע אירועים חריגים כמו זה שאירע בפיורד שבמזרח גרינלנד", אומרת ד"ר אליס גבריאל, סיסמולוגית ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה, שנמנתה על צוות המחקר.
כאשר רשתות ניטור סיסמיות זיהו לראשונה את האות הזה בספטמבר 2023, זה היה תמוה משתי סיבות עיקריות. ראשית, האות לא נראה כמו ההתפתלות שרעידות אדמה מייצרות בסיסמוגרף, אלא איטי יותר (מרווח של 92 שניות בין שיא לשיא). שנית, האות נשאר חזק במשך ימים ארוכים, בעוד שאירועים סיסמיים נפוצים יותר, נחלשו מהר יותר.
הקהילה העולמית של מדעני כדור הארץ החלה לדון בגורם של הגלים הסיסמיים המוזרים הללו, מה שהוביל ליצירת הקשר עם מפולת הענק בפיורד מרוחק בגרינלנד, שהתרחשה ב-16 בספטמבר אשתקד, בערך בזמן שהאות הסיסמי זוהה לראשונה.
כדי להבין אם וכיצד שתי התופעות הללו עשויות להיות קשורות, הצוות שילב הקלטות סיסמיות מרחבי העולם, מדידות שדה, צילומי לוויין וסימולציות ממוחשבות כדי לשחזר את האירועים יוצאי הדופן. הצוות, שהורכב מ-68 מדענים מ-41 מוסדות מחקר ב-15 מדינות, ניתח צילומי לוויין וקרקע כדי לתעד את הנפח העצום של הסלע והקרח במפולת שהניעה את הצונאמי, בד בבד לניתוח הגלים הסיסמיים. כדי להבין את הצונאמי והסייש שנוצרו, מחברי המחקר השתמשו במחשבי-על כדי ליצור הדמיות ברזולוציה גבוהה של האירועים. "זו הייתה משימה מאתגרת ליצור הדמיית מחשב מדויקת של צונאמי מתמשך כל כך", אומרת ד"ר גבריאל.
בסופו של דבר, הסימולציות הללו הותאמו מאוד לגובה הצונאמי במציאות, כמו גם לתנודות הסייש האיטיות לאורך זמן. שילוב כל הנתונים קבע כי האות הסיסמי בן תשעת הימים נגרם מהמפולת המסיבית, כשהסייש נגרם מצרותו של פיורד דיקסון שבמזרח גרינלנד. ממצאי המחקר מדגימים את הסיכונים הנובעים משינויי האקלים באזורי הקוטב.
אף על פי שלא היו אנשים באזור כאשר המפולת והמגה-צונאמי התרחשו, הפיורד קרוב לנתיב שייט של ספינות, מה שמדגיש את הצורך לשים דגש על אזורי הקוטב כאשר שינויי האקלים מואצים. לדוגמה, מפולת בפיורד קאראט שבמחוז אוואנאטה במערב גרינלנד גרמה ב-2017 לצונאמי שהציף את הכפר נווגאטסיאק, הרס 11 בתים וגרם למותם של ארבעה בני אדם.