מחקר חדש שערכו חוקרים באוניברסיטת תל אביב ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט הוכיח לראשונה כי עטלפים מסוגלים לנווט בטבע על פני קילומטרים רבים רק באמצעות הסונר שלהם, ומבלי להיעזר בחושים אחרים. המאמר פורסם אמש (יום ה') בכתב העת Science.
המחקר הובל על ידי פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה, מבית הספר סגול למדעי המוח ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב וד"ר איה גולדשטיין, בעבר דוקטורנטית של פרופ' יובל וכיום חוקרת במכון מקס פלאנק בגרמניה.
החוקרים אמרו: "מן המפורסמות היא שעטלפים מצוידים בסונר טבעי, ששולח קדימה גלי קול שחוזרים אליהם מעצמים קרובים, וכך מסייע להם לנווט. עם זאת ידוע שבמהלך מעופם הם נעזרים גם בחוש הראייה. מחקרים במעבדה הראו שעטלף מסוגל לנווט באמצעות הסונר בלבד בין ארבעה קירות. אך הסונר 'רואה' רק כ-10 מטרים קדימה, ומה קורה בתנאים טבעיים, בשטח פתוח המשתרע על פני קילומטרים רבים? האם עטלפים יכולים לנווט לאורך קילומטרים עם סונר בלבד?" במחקר זה נבחנה הסוגייה לראשונה באופן מעמיק.
המחקר, שארך שש שנים, בוצע באמצעות מערכת עקיבה ייחודית המוצבת בעמק החולה, שמאפשרת מעקב אחר בעלי חיים קטנים מאוד בטכנולוגיה דמוית GPS. החוקרים עקבו אחר תעופתם של עטלפים זעירים שמשקלם 6 גרם בלבד, מהמין המכונה עטלפון לבן שוליים - למעשה היונק הקטן ביותר שהיה אי פעם במעקב מסוג זה.
במסגרת המחקר לכדו החוקרים כ-60 עטלפים במושבה שלהם שבאזור עמק החולה, והרחיקו אותם כ-3 ק"מ מהמושבה - עדיין בתוך אזור המחיה המוכר להם. לכל עטלף הוצמד תג, ועיניהם של חלק מהעטלפים כוסו ברצועת בד כך שלא יוכלו לראות בעת התעופה, אך יוכלו להסירה עם רגליהם לאחר שינחתו.
בנוסף השתמשו החוקרים בטכניקות לשיבוש זמני של חוש הריח והחוש המגנטי של העטלפים, וכך נוצר מצב בו הם יכולים למצוא את דרכם הביתה אך רק באמצעות הסונר. התברר שהעטלפים שבים למושבה שלהם ללא קושי.
בשלב השני בנו החוקרים מודל אקוסטי ממוחשב של הסביבה הטבעית של העטלפים בעמק החולה. פרופ' יובל אמר: "מדובר במפה תלת-ממדית של השטח בו מנווטים העטלפים, המשקפת את ההדים שהעטלף שומע בדרכו באמצעות הסונר. בדיקת מסלולי התעופה של העטלפים העלתה שהם בוחרים נתיבים שבהם ההדים מכילים מידע רב, שעוזר להם לנווט".
פרופ' יובל הוסיף: "לדוגמה, אזור של צמחייה, כמו שיחים ועצים, מחזיר הדים עם מידע רב יותר בהשוואה לשדה פתוח, ולכן העטלפים נוטים פחות לעוף מעל שדות. כמו כן מצאנו שכל אזור בשטח מתאפיין בהדים ייחודיים משלו, שנקלטים על ידי העטלפים. ממצאים אלה מחזקים את הסברה שלנו שהעטלף יודע בכל רקע נתון היכן הוא נמצא על פי ההדים. למעשה יש לו בראשו מפה אקוסטית של הסביבה המוכרת, הכוללת מגוון ציוני דרך קוליים אקטיביים (הדים), ממש כמו שלכל אדם רואה יש מפה ויזואלית של סביבת מגוריו".
בנוסף, השתתפו במחקר חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' סיון טולדו מבית הספר למדעי המחשב, שינג צ'ן, ד"ר ערן עמיחי, וד"ר ארג'אן בונמן מבית הספר לזואולוגיה, ולי הרתאן מבית הספר סגול למדעי המוח. כמו כן השתתפו במחקר פרופ' רן נתן וד"ר יותם אורחן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' איין קוזין ממכון מקס פלאנק בגרמניה.
