בניגוד להנחות הקודמות, העתק ים המלח (השבר הסורי-אפריקני) - אחת ממערכות ההעתקה הגדולות בעולם, אינו יוצר חיבור מבני מלא ורציף עם ההעתק המזרח אנטולי שבדרום טורקיה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי הישראלי.
ההרס במחוז הטאי, טורקיה, ממעוף הרחפן
(צילום: רויטרס)
פרופ' אורי שטנר מאוניברסיטת חיפה, אחד מעורכי המחקר, הסביר: "בפברואר 2023 היו רעידות אדמה בעוצמות גדולות בטורקיה וכולם ציפו שכתוצאה מכך יהיו רעידות משנה חזקות בישראל לאורך העתק ים המלח, אולם הדבר לא קרה. המחקר שלנו הסביר את הסיבה. בשונה להנחות שהיו מקובלות עד היום, העתק ים המלח וההעתק המזרח אנטולי בטורקיה לא מחוברים טקטונית כפי שמקובל במדע, ולכן האנרגיה הסייסמית לא עוברת. היא נספגת ברעידות קטנות באזורי הביניים, כלומר בסוריה ובלבנון".
כאמור, לפני כמעט שנתיים התרחשו בדרום מזרח טורקיה רעידות אדמה שהיו מהחזקות בהיסטוריה של אזור המזרח התיכון וגרמו למותם של עשרות אלפי בני אדם. במחקר הנוכחי, שפורסם לאחרונה בכתב העת Tectonophysics, ביקשו החוקרים פרופ' אורי שטנר מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, ד"ר עמית שגב וד"ר נדב וצלר מהמכון הגיאולוגי הישראלי - לבדוק למה הרעידות הגדולות בטורקיה לא עוררו זעזועים משמעותיים לאורך העתק ים המלח.
החוקרים ביצעו ניתוח סייסמולוגי לנתונים ממאגרי מידע רעידות האדמה של ישראל וטורקיה, שנאספו לאורך השנים מאילת ועד טורקיה, ובכל מרחב המדינות השכנות. ניתוח זה לווה בסקירה רחבה של מחקרים גיאולוגיים קודמים על רעידות אדמה, טקטוניקה, ופעילות געשית במשך התפתחותו של העתק ים המלח במליוני השנים האחרונות.
מתוצאות המחקר עולה כי בעוד העתק ים המלח נמשך מהים האדום בדרום ועד לטורקיה בצפון, התנועה לאורכו אינה אחידה, ובחלקו הצפוני הוא אינו יוצר חיבור רציף עם מערכת ההעתקים הטורקית. חלקו הדרומי של ההעתק (אילת עד כינרת) מרכז את עיקר רעידות האדמה סמוך להעתק, שם נמדדה הסטה מצטברת של כ-105 קילומטרים בין מבנים מצידו המזרחי והמערבי של ההעתק (המזרח נע צפונה ביחס למערב).
צפונה יותר, לעומת זאת, ההעתקה פוחתת באזור לבנון ובסוריה עד לכדי קילומטרים ספורים, ובפאתי טורקיה איננה. בחלקים אלו רעידות האדמה מפוזרות על אזורים רחבים יותר ולא רק על ההעתק. הבדלים אלו משקפים את מיקוד התנועה בדרום לעומת פיזורה בצפון.
"ממצא זה מחדד את הבנתנו על האופן בו משתחררת אנרגיה סיסמית באזורים רגישים לרעידות אדמה ויכול לעזור בשיפור האופן בו עלינו להיערך לאירועים סיסמיים. הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעתק ים המלח אינו מחובר באופן מבני רציף עם ההעתק המזרח אנטולי. זהו ממצא קריטי לניהול הסיכון הסיסמי באזורנו, ומעורר שאלות חדשות בנוגע לאופי רעידות האדמה שיכולות להתרחש בצפון הארץ", אמר ד"ר וצלר מהאגף לסייסמולוגיה במכון הגיאולוגי.
לדברי החוקרים, ניתן לראות את אזור המפגש בין העתק ים המלח להעתק המזרח אנטולי כמעבדה טבעית לחקר התהליכים שמלווים הווצרות חיבור בין גבולות של לוחות טקטוניים, ומכאן חשיבותו הבין-לאומית. "גבול לוחות כמו העתק ים המלח קיים במקומות רבים נוספים, למשל העתק סן אנדראס בקליפורניה, כחלק מרשת של גבולות בין לוחות המחוברים בצמתים. המחקר שלנו מראה ממש איך צמת גבולות לוחות נוצר", אמר ד"ר שגב.
החוקרים סיכמו: "ממצאי המחקר משנים את תפיסת היסוד לגבי מבנה קרום כדור הארץ באזור שלנו ולכן משנים את נקודת המוצא להבנת פיזור רעידות האדמה. הבנה עמוקה יותר של המבנה הגיאולוגי של העתק ים המלח והקשר שלו למדינות שכנות יכול להוביל לשיפור תוכניות ההיערכות וחירום. הייחוד של אזור זה יכול לעזור לרשויות להבין את התנהלות הסיכון הסיסמי בצורה טובה יותר".
