מין לא מוכר של זאורופוד, שחי בקואנקה שבספרד לפני 75 מיליון שנה, עומד במרכז מחקר חדש. גילויו של מאובן הדינוזאור הענק שופך אור על עולם החי הפרהיסטורי באזור זה בתקופת הקרטיקון העליון.
יותר מ-12 אלף המאובנים שנאספו משנת 2007 ואילך במהלך העבודות להתקנת פסי הרכבות המהירות בספרד, הובילו ליצירתו של אחד האוספים הגדולים והעשירים של חולייתנים מאובנים מהקרטיקון העליון ביבשת אירופה (מלפני 100 מיליון שנה ועד לפני 66 מיליון שנה). האוסף הזה נחקר ברציפות הודות לפרויקטים לאומיים ולמועצת הקהילה האוטונומית של קסטייה-לה מנצ'ה, מה ששפך אור וסיפק תובנות רבות ערך על המערכות האקולוגיות של דרום-מערב אירופה בתקופת הקרטיקון העליון, תוך זיהוי כמה מינים חדשים למדע.
"המחקר של דגימה זו, סייע לנו לזהות לראשונה נוכחות של שתי שושלות נפרדות של זאורופודים באותו מיקום. אחת מהן קרויה ליריאנוזאורים, שמוכרת יחסית מחצי האי האיברי ומאופיינת במינים קטנים ובינוניים מבחינת ממדי גופם", אמר הפלאונטולוג הפורטוגלי ד"ר פדרו מוצ'ו, ממכון דום לואיז בפקולטה למדעים של אוניברסיטת ליסבון, שהוביל את המחקר שפורסם בכתב העת Communications Biology.
ד"ר מוצ'ו הוסיף: "במילים אחרות, אירופה הייתה ארכיפלג עצום, שהורכב מכמה איים בתקופת הקרטיקון העליון. יחד עם זאת, שרידיו של הזאורופוד אותו גילינו כעת - קונקזאורה פינטיקינייסטרה (Qunkasaura pintiquiniestra) - שייכים לקבוצה אחרת מחצי האי האיברי, שמיניה היו בינוניים-גדולים וחיו לפני 75 מיליון שנה באזור זה, מה שמעיד על הגעתם המאוחרת יחסית אליו, בהשוואה לקבוצות דינוזאורים אחרות".
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של תיעוד המאובנים באתר לו הואקו (Lo Hueco) שבעיר קואנקה (Cuenca) השוכנת בקהילה האוטונומית קסטייה-לה מנצ'ה (Castilla–La Mancha) שבספרד, הוא שפע שלדים חלקיים וגדולים של דינוזאורים זאורופודים, שנחשבים נדירים בשאר אירופה.
המין החדש שהתגלה, בולט בהיותו אחד משלדי הזאורופודים השלמים ביותר שנמצאו באירופה, כולל חוליות צוואר הרחם, הגב והזנב, חלק מחגורת האגן וחלקים נוספים של הגפיים. המורפולוגיה הייחודית של מין זה, במיוחד בחוליות הזנב, מספקת תובנות חדשות לגבי הדינוזאורים שאינם עופות מחצי האי האיברי, קבוצה שהמידע עליה מבחינה היסטורית לקה בחסר.
4 צפייה בגלריה
כמה מעצמותיו של קונקזאורה פינטיקינייסטרה, אשר מוצגות לראווה במוזיאון הפלאונטולוגי של קסטייה-לה מנצ'ה
(צילום: GBE-UNED)
מחברי המחקר זיהו את קונקזאורה פינטיקינייסטרה, כמין חדש של אופיסטוקוליקאודיה, דינוזאור צמחוני ממשפחת הסלטזאוריים שבקבוצת הטיטאנוזאורים, שמאובניה התגלו בחצי הכדור הצפוני (תת-יבשת בשם לאוראסיה, שהתפצלה מיבשת-העל פנגיאה לקראת סוף עידן היורה).
יחד עם זאת, רוב הזאורופודים של הקרטיקון העליון מדרום-מערב אירופה, שייכים לקבוצת הליריאנוזאורים, שמאובניה התגלו אך ורק באירופה. מחקר זה מציע כי אתר המאובנים לו הואקו הוא המקום היחיד בו לא רק חל דו-קיום של שתי הקבוצות, אלא שנוצרה קבוצה חדשה של טיטאנוזאורים (Lohuecosauria), שיצרה חיבור של שתי הקבוצות. להערכת החוקרים, ייתכן כי מקורה של קבוצה זו מגיע מהיבשת הדרומית (גונדוונה), משם התפזרו ברחבי העולם.
שמו של המין החדש, קונקזאורה פינטיקינייסטרה, מורכב מכמה אזכורים גאוגרפיים ותרבותיים, עם קשר ישיר לעיר קואנקה, לאמן הספרדי אנטוניו סאורה ולדמות ברומן "דון קיחוטה דה לה מנצ'ה" מאת הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס. חלק מהשלד של מין חדש זה כבר מוצג לראווה במוזיאון הפלאונטולוגי של קסטייה-לה מנצ'ה בעיר קואנקה, כשהמשך המחקר ובחינת מאובניו של דינוזאור ארוך הצוואר הזה, עשויים להמשיך ולספק תובנות ומידע יקר ערך מהעבר הרחוק. "אתר המאובנים לו הואקו משמר שלדים של דינוזאורים זאורופודים שעשויים להמשיך ולהוביל לגילוי מינים חדשים, אשר יעזרו בהבנת האופן בו התפתחו היצורים הפרהיסטוריים הללו", מסכם ד"ר מוצ'ו.
