מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) מתפרסם הבוקר (יום ד') ומהנתונים של המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשנת 2021, פליטת חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים עלתה ב-1.5% לעומת המצב ב-2020. פליטת תחמוצות גופרית פחתה ב-10% ופליטת גזי החממה פחתה ב-3%.
המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה העשירית את המפל"ס, הכולל מידע על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. המפל"ס מציג את פליטות המזהמים של 575 מהמקורות המזהמים הגדולים בישראל. המידע מוצג גם באופן גיאוגרפי, ומאפשר לחפש מפעלים על גבי מפה. ניתן לבצע ניתוח נתונים מתקדם לפי מקור ולפי מזהם וכן השוואה בין שנים.
הנתונים של שנת 2021 מעידים על הפחתה בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בשיעורים של 3% עד 19% ועלייה כאמור של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים לבני אדם.
באשר לפליטת חומרים אלו, במפעל רותם אמפרט נגב חלה עלייה של 2,029 ק"ג בכמות פליטת הבנזן בשנת 2021. לטענת המפעל, איכויות הפוספט משתנות לאורך השנים, כך שנעשה שימוש בפוספט המכיל יותר חומר אורגני עם השנים. המפעל הגיש תוכנית לצמצום הפליטות. כמו כן, בתחנת כוח גזר חלה עלייה של 431 ק"ג בפליטת פורמאלדהיד בעקבות עלייה בהיקפי ייצור. עלייה נרשמה גם במפעלים אדמה-אגן, הקורנס ויהודה פלדות שבאשדוד.
יתר על כן, פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) המדווחים למפל"ס פחתה בשנת 2021 ב-3%, בעיקר בשל סגירת מפעל שמן תעשיות שמנים.
בדוח של המשרד להגנת הסביבה נכתב כי המפעלים שהפליטות שלהן גורמות לנזק הכלכלי הגדול ביותר, הם חברת החשמל, נשר, רותם אמפרט נגב, ובז"ן (בתי זיקוק לנפט). העלות חיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה.
סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על ידי מאות מפעלים בישראל בשנת 2021 עומדת על ב-12.5 מיליארד שקל, מתוכן 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה. זאת לעומת העלות של 2019, שעמדה על 12.9 מיליארד שקלים. ההפחתות בשנת 2021 נובעות בעיקר מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג.
9 צפייה בגלריה
עשרים המפעלים בעלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר
(מתוך דוח המפל"ס, המשרד להגנת הסביבה )
חברת החשמל מדורגת במקומות הראשונים עם עלות חיצונית כוללת של כ-6.5 מיליארד שקלים. לאחר מכן מדורג מפעל נשר רמלה עם עלות של 860 מיליון שקלים, רותם אמפרט עם 400 מיליון שקלים ובז"ן עם עלות של 392 מיליון שקלים.
מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה, כי בשנת 2021 פחתה פליטת גזי החממה ממדווחי המפל"ס בישראל ב-3%. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת יצור החשמל באנרגיות מתחדשות. גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני - 77%, ו-12% מתאן. שאר גזי החממה הם גזי קירור וניטרוס אוקסיד. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משריפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד).
ירידה נרשמה גם תחמוצות חנקן. כמויות הפליטה לאוויר של המדווחות למפל"ס פחתו ב-69% בשנים 2012 ועד 2021. בשנת 2021 חלה הפחתה של 19% בפליטה של תחמוצות חנקן לאוויר, בעיקר עקב הפחתת השימוש בפחם בתחנות הכוח הפחמיות.
במשרד להגנת הסביבה ציינו שבמפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 50% עד 94% משנת 2012. ב-NMVOC חלה הפחתה של 32% בשנת 2021, הנובעת מסגירת מפעל שמן תעשיות שמנים והפחתת דליפות מרכיבי ציוד במפעל גדיב.
בתחמוצות חנקן התרחשה בשנת 2021 הפחתה של 8% בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובכרמל אולפינים. בתחמוצות גופרית חלה עלייה של 22% שהתרחשה בבז"ן. ב-PM10 התרחשה עלייה של 10% שהתרחשה בתחנת הכוח חיפה, ובחומרים מסרטנים נרשמה הפחתה של 15% בעקבות הפחתת דליפות מרכיבי ציוד שבוצעה בגדיב.
בתוך כך, באזורי התעשייה שבצפון אשדוד פועלים 12 מדווחי מפל"ס תעשייתיים. באזורים אלה חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר בשיעור של 23% עד 98% משנת 2012. יתרה מזאת, באזורי התעשיה בדרום אשקלון פועלים 7 מדווחי מפל"ס תעשייתיים מתוכם 3 תחנות כוח: רוטנברג, ורידיס ודוראד. הפליטות לאוויר באזורים אלו פחתו בשנים האחרונות ב-68% עד 94% בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, שבעקבותיהן פעלו התחנות לצמצום השימוש בפחם בתחנת רוטנברג והתקנת סולקנים בכל יחידות הייצור.
נתוני המצאי - סך פליטת מזהמים מרוב מקורות הפליטה בארץ
במקביל למפל"ס, המשרד להגנת הסביבה פרסם היום את המצאי - הכולל את סך פליטת מזהמים מרוב מקורות הפליטה בארץ שחישב המשרד להגנת הסביבה וכן כולל את נתוני המפל"ס. החישוב מבוצע על פי המתודולוגיות המקובלות במדינות האיחוד האירופי (EEA) ובארה"ב (USEPA).
המצאי הקודם פורסם לשנת 2018 והיה מבוסס בחלקו על שנת 2015 ומצאי 2021 מבוסס ברובו על השנים 2020 ו-2021.
השינויים המרכזיים במצאי 2021:
תחבורה כבישית: הפחתה של 47% בפליטת תחמוצות חנקן בשנת 2021 ביחס לנתוני 2015, בעקבות התחדשות צי הרכבים (למרות הגידול בנסועה), הפחתה של 52% בפליטת NMVOC בעקבות התחדשות צי הרכבים ושינויים מתודולוגיים במצאי.
כלי שיט בנמלים: כמות הפליטה של תחמוצות גופרית במצאי 2021 (נתוני 2018) פחתה ב-45% ממצאי 2018 (נתוני 2015) ופליטת תחמוצות חנקן פחתה ב-9% בעקבות שינויים מתודולוגיים במצאי כלי שיט בנמלים.
שריפת פסולת עירונית: כמות פליטת חלקיקים (PM10 וכן PM2.5) וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים עלתה ב-28%. זאת, בעקבות עלייה במספר אירועי השריפה המדווחים על ידי כבאות והצלה לישראל - מהערכה של 10,000 אירועים במצאי 2018 (נתוני 2015) ל- 12,762 אירועי שריפת פסולת בשנת 2020.
שריפת פסולת חקלאית צמחית: עודכן מקדם פליטה לפורמאלדהיד שהביא לעלייה של 218% בכמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים. אין שינוי משמעותי בהערכת כמות הפסולת הנשרפת.
שריפת עץ בקמינים ופחמים: כמות שריפת עץ בקמינים עלתה ב-19% ממצאי 2018 למצאי 2021. כמות שריפת פחמים עלתה ב-12%.
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל מייצרת היום כ-50 אחוזים מהחשמל בישראל. בזכות הפחתת השימוש בפחם נרשמת ירידה מדי שנה בפליטות מזהמות, כמו גם בדוח הנוכחי, זאת לצד התקנת אמצעי הפחתת פליטות מתקדמים בעלות כוללת של 8 מיליארד ש"ח, אשר תרמו אף הם להפחתה המשמעותית. במקביל, החברה מבצעת פעולות להסבת היחידות הפחמיות לגז טבעי. ככלל, לצד העלייה בביקושים לחשמל אשר מגדילים את סך הייצור, עצם ההפחתה הכוללת מצביעה על הישג".
יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, אסיף איזק: "הנתונים מחייבים סגירה מיידית של יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין. מידי שנה אנו נוכחים כי זהו המפעל המזהם בישראל. בעוד מפעלים אחרים נקנסים ומופעלים נגדם סנקציות - יחידות 1-4 באורות רבין הפחמיות הישנות - ממשיכות לפעול ולזהם ללא הרף וממשיכות לשרוף פחם ללא אמצעים טכנולוגיים להפחתת הפליטות. נתוני משרד הבריאות מעידים על 50 מתים בשנה מהפעלת התחנה ובעיקר מהפליטות של יחידות 1-4, שנה אחר שנה דבר לא נעשה".
