מאז תחילת המאה ה-20 חל אובדן המוני ונרחב של קרחונים וכיפות קרח בגרינלנד, זאת כחלק מההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Geophysical Research Letters סיפק מספר תובנות קריטיות לגבי שינויים ארוכי טווח בקרחונים ובכיפות הקרח של גרינלנד כתוצאה משינויי האקלים, אשר אחראים לכ-20% מעליית פני הים העולמית בעשור האחרון.
בעזרת נתונים היסטוריים, המדענים מיפו 5,327 קרחונים וכיפות קרח שהיו קיימים בסוף עידן הקרח הקטן - כינויה של תקופת התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה-19, כאשר הטמפרטורות הממוצעות העולמיות ירדו ב-2 מעלות צלזיוס - והצליחו לחשוף כי אלה התפצלו ל-5,467 קרחונים וכיפות קרח עד 2001. כמו כן, הצביעו חלק ממצאי המחקר על כך שהקרחונים של גרינלנד איבדו לפחות 587 מיליארד מטר מעוקב של קרח במהלך המאה האחרונה. על פי ההערכות, המהירות שבה נמסו הקרחונים וכיפות הקרח בין השנים 2000 ל-2019 הייתה גבוהה פי שלושה מהממוצע - מאז המאה ה-19.
"ההשפעה של כמות המים שנוצרה כתוצאה מהמסת הקרחונים וכיפות הקרח וזורמת מגרינלנד לצפון האוקיינוס האטלנטי, תורמת רבות לעליית פני הים העולמית, ומשפיעה על זרימת האוקיינוס האטלנטי הצפוני, דפוסי האקלים האירופיים ואיכות מי הפיורד בגרינלנד ומערכות אקולוגיות ימיות. על כן, יש לכך השלכות עצומות גם על בני אדם, כאשר לשינויים בקרחונים ובכיפות הקרח הללו יש השפעה ישירה על הפעילויות הכלכליות של דיג, כרייה ימית ואנרגיית מים, כמו גם על בריאותם ודפוסי התנהגותם של בני האדם", אמר המחבר הראשי של המחקר, ד"ר ג'ונתן ל. קאריביק, מבית הספר לגיאוגרפיה באוניברסיטת לידס.
2 צפייה בגלריה
דוגמה לשינויים שחלו לרעה בקרחוני גרינלנד מאז עידן הקרח הקטן
(צילום: Geophysical Research Letters (2023). DOI: 10.1029/2023GL103950)
למעשה, הקרחונים וכיפות הקרח של גרינלנד מדורגים כמקור השני בגודלו למי שלגים שנוצרו כתוצאה מהמסתם של מקורות הקרח, אחרי אלסקה. "מחקר קודם שבו נעשה שימוש בנתוני לוויין הצביע על כך שהקרחונים וכיפות הקרח של גרינלנד עלולים לאבד בין 19% ל-28% מנפחם עד לשנת 2100. "התחזיות האלה משתמשות רק במידע שנאסף מהעשורים האחרונים, בעוד שהמחקר שלנו מספק נתוני בסיס מלפני יותר מ-100 שנה. היכולת לראות כיצד קרחונים וכיפות קרח השתנו לאורך תקופה ארוכה יותר, יכול לתת לנו סיכוי טוב יותר לחזות כיצד הם ישתנו גם בעתיד.
"חשוב לציין כי בדקנו רק קרחונים וכיפות קרח ששטחם היה לפחות 1 קילומטר רבוע, כך שכמות הקרח הכוללת שנמסה עלולה להיות רבה יותר מהתחזיות שלנו אם לוקחים בחשבון גם את הקרחונים וכיפות הקרח הקטנים יותר", אמרה מחברת שותפה למחקר, ד"ר קלייר בוסטון, מבית הספר לאיכות הסביבה, גיאוגרפיה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת פורטסמות'.
המסת הקרח בגרינלנד. ארכיון
(רויטרס)
מחברי המחקר הדגישו באמצעות ממצאי מחקרם את החשיבות של הבנת השינויים הללו בהקשר של עליית פני הים העולמית. המחקר גם מדגיש את האופי המורכב של השינויים שחלו בקרב הקרחונים וכיפות הקרח עקב הבדלים ניכרים במקומות, בטמפרטורות ובהשפעה של גורמים אזוריים ומקומיים. הקרחונים בצפון חוו את המהירות הגדולה ביותר בקצב אובדן המסה בהשוואה לאזורים אחרים, כשאלה שנמצאים בסביבות האגמים חוו את אובדן המסה הרב ביותר. "מחקר זה תורם כיסוי מרחבי רב, רזולוציה מרחבית ופרטים זמניים להבנתנו את השינויים בקרחונים של גרינלנד, כך שהוא מספק משאב רב ערך לקובעי המדיניות, מדענים ובעלי עניין העוסקים בשינויי האקלים והשפעותיהם. אין ספק כי זה מייצג צעד מכריע לקראת פירוק הדינמיקה של הקרחונים בגרינלנד והבנת תפקידם בשינויי האקלים העולמיים, לבטח בעידן שבו העולם מתמודד עם אתגרים לא פשוטים כלל בשל ההתחממות הגלובלית", סיכם ד"ר קאריביק.
