סיכום ועידת האקלים בגלזגו
(צילום: נדב אבס, אילנה קוריאל )
ועידת האקלים בגלזגו, שנפתחה השבוע, היא ועידה של ניגודיות. למקום אחד הגיעו מדענים ופעילי סביבה המתריעים מזה זמן רב מהסכנות הצפויות לכדור הארץ אם מגמת ההתחממות תימשך. לגלזגו הגיעו גם מנהיגי מדינות, ראשי חברות ועוד - שיצטרכו ליישם את התוכניות לצמצום פליטות גזי החממה בפועל.
המדינות האחראיות למשבר האקלים, שתמכו בתעשיות הפחם, הנפט והגז והעדיפו להתעלם במשך שנים מהנזק שנגרם מפליטת גזי החממה, הן גם אלה שהתחייבו בזו אחר זו לפעול לצמצם ולאפס פליטות גזי חממה. וכך קרה שמחוץ לוועידה הפגינו אלפי אזרחים ממאות מדינות ברחבי העולם ודרשו שאותם אנשים, שהפכו את החיים שלהם לבלתי נסבלים, יהיו אלה שיפתרו את המצב.
בתוך המרכז שבו נערכת הוועידה היה ניתן למצוא כוסות רב פעמיות ומכלי מים, שעודדו את המשתתפים למלא את הבקבוקים הרב פעמיים שלהם. צעד ירוק ומבורך. אבל לצדם היו דוכני אוכל שהציעו דגים וצ'יפס, בשר ומעדנים סקוטיים מקומיים, העשויים מעיים של כבשים ובשר בקר. מזון די מוזר בוועידה שבה התחייבו המדינות לצמצם גם את פליטות המתאן, שבין היתר נפלט בתעשיית גידול הבקר. "כמו למכור סיגריות במחלקה האונקולוגית", הגדירו זאת כלי התקשורת.
אולי בגלל זה פעילת האקלים הצעירה, גרטה טונברג, הגדירה את הוועידה כפסטיבל "גרינווש" וחגיגה בת שבועיים של "בלה בלה בלה". אולי זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שבאי הכנס התכנסו באולם, שזכה לכינוי הרשמי "תיאטרון התחייבות האקלים".
קשה לי לומר את דעתי הנחרצת על היומיים שבהם סיקרתי את הוועידה, מתלווה למשלחת הישראלית שבראשה עמד ראש הממשלה נפתלי בנט. ללא ספק ההצהרות וההבטחות וההתחייבויות שיצאו מהוועידה היו משמעותיות. ולא רק מעצם העובדה שנאמרו מול מנהיגי יותר מ-100 מדינות מרחבי העולם. אבל לא רק המנהיגים הבטיחו דברים, יותר מ-20 מדינות ומוסדות פיננסיים הצהירו שיפסיקו לממן פרויקטים של דלק מאובנים.
כמו כן יותר מ-100 מדינות התחייבו להפסיק לכרות יערות עד 2030. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר כי מדינות העולם יתחייבו להפחית פליטות מתאן ב-30% עד 2030. ועדיין גם אם כל ההתחייבויות האלה יתממשו, אנחנו צפויים להגיע לעלייה של 1.9 מעלות במהלך המאה הנוכחית ולא 1.5 מעלות.
אחרי יומיים של דיונים וגם חיבוקים, המנהיגים חזרו הביתה, וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון חזר במטוס פרטי כדי לחסוך נסיעה של ארבע שעות וחצי ברכבת. ותהיו בטוחים שמנהיגים אחרים לא טסו במחלקת תיירים והיו גם כאלו שהגיעו בטיסות מיוחדות ובמטוסים פרטיים.
אבל לא רק על ענייני סביבה, משבר אקלים והדרכים להציל את כדור הארץ דיברו בוועידה. בנט ערך לא מעט פגישות עם ראשי מדינות ונראה היה כי האקלים - מטרת הוועידה בגלזגו - הייתה נושא משני לעניינים מדיניים אחרים, כמו הגרעין האיראני. ראש הממשלה נותר באזור הנוחות שלו והצהיר כי ישראל תעשה את מה שהיא יודעת: תפתח טכנולוגיות ירוקות. הרי 50% מהטכנולוגיות שאנו זקוקים להן כדי להגיע לאיפוס עוד לא הומצאו.
ומצד שני, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הסבירה שמדובר בדבר נהדר. כי 50% מהטכנולוגיות האלה כבר קיימות. אנחנו פשוט לא משתמשים בהן. ובעוד ראש הממשלה נהנה מהחיבוק המדיני של המנהיגים, השרה זנדברג הקדישה זמן גם לפעילי הסביבה שהגיעו לוועידה ושמעה מה יש להם לומר. אלה רגעים קטנים בהם אזרחים ואזרחיות עם ניצוץ בעיניים מגיעים כי הם רוצים תקווה. הם רוצים לדעת שנבחרי הציבור שלהם דואגים להם.
9 צפייה בגלריה
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן, השרה תמר זנדברג וראש המטה דרור מורג
(צילום: נדב אבס)
המנהיגים עזבו וקובעי המדיניות ואנשי המשא ומתן נותרו מאחור בוועידה והם עסוקים בגיבוש הסכמים, שאולי יובילו למעשים, שאיכשהו יצילו את כוכב הלכת שלנו. בוועידה אחת תולים כל כך הרבה תקוות וציניות גם יחד. מצד אחד זו ההזדמנות האחרונה, ומצד שני לא נראה שאנחנו רוצים לנצל אותה. עוד לא החלטתי לאיזה מחנה אני שייכת. אולי בעוד שבוע, כשסקוטלנד תתרוקן ממפגינים ואנשי ממשל וסביבה, אוכל לגבש בצורה ברורה יותר את דעתי. בינתיים, אני יודעת שאנחנו צועדים לעבר עולם אכזר יותר לדורות הבאים, ועדיין בלי הכלים הנכונים לעצור את זה.
