בכל עונה גשומה ב-12 השנים האחרונות, פקדו שיטפונות את בתי התושבים במרכז ניגריה. נהר הניז'ר - השלישי בגודלו מבין נהרות יבשת אפריקה, אחרי הנילוס ונהר קונגו - עולה על גדותיו ופוגע קשות בבתי התושבים שנותרים ללא קורת גג לפרקי זמן ממושכים.
בסביבת העיר לוקוג'ה (Lokoja) שבמדינת קוגי (Kogi) בניגריה, הפכו השיטפונות לסיוט שרודף את התושבים בשנים האחרונות. עם זאת, לא מדובר על בעיה נקודתית, שכן שינויי האקלים שיבשו את דפוסי מזג האוויר באזורים נרחבים של יבשת אפריקה, מה שהפך את השיטפונות לחמורים והרסניים יותר - איום קיומי על מיליוני תושבים ביבשת, שביטחון המזון שלהם ניזוק גם הוא בעקבות החרבת שטחי גידולים חקלאיים.
מתחילת השנה גשמים עזים והצפות קשות השפיעו על כ-6.9 מיליון בני אדם במערב ומרכז אפריקה, כך על פי נתונים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA). לפני כשנתיים, השיטפונות החמורים בהיסטוריה של ניגריה מזה עשור הובילו למותם של יותר מ-600 בני אדם, לפציעתם של אלפים ולעקירתם של 1.4 מיליון בני אדם מבתיהם.
השיטפונות הנוכחיים אמנם לא גבו מחיר דומה, אבל השפיעו על מיליוני תושבים, שבתיהם הוצפו עד גובה החלונות. למרביתם, אין את האמצעים הכלכליים לשכור בית במיקום אחר, מה שלא מותיר להם ברירה אלא להמשיך לחכות שמפלס המים ירד, לנסות ולתקן את הנזקים ולהמתין עד לשיטפון ההרסני הבא.
למרבה האבסורד, יבשת אפריקה נושאת בנטל של שינויי האקלים, למרות שהיא אחראית על רק כ-4% מפליטת גזי החממה בעולם, על פי דוח עדכני של הארגון המטאורולוגי העולמי, כשברקע מתקרבת ההכרזה על 2024 כשנה החמה ביותר בהיסטוריה. "השנה הזו הייתה יוצאת דופן מבחינת כמות המשקעים, עם אירועי קיצון רבים, שהם חלק מהשלכותיהם של שינויי האקלים", אמרה אאידה דיונג-ניאנג מהפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו"ם.
באזור הסאהל, הגובל במדבר סהרה, נפח, עוצמת ומשך המשקעים היו "חסרי תקדים", כשבניז'ר השוכנת במערב אפריקה, נמדדה עלייה בכמות המשקעים בחלק מהאזורים בשיעור של עד 200% ביחס לשנים קודמות, מה שמהווה סיכון גובר, בין היתר על מרכז העיר אגאדז (Agadez). זהו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שנוסד במאה ה-11 על ידי בני שבט האוסה, שהגיעו לאתר מהדרום ונסמכו על מעיינות הנובעים למרגלות הרי אייר. זהו אזור שבשטחו מבנים מסורתיים עתיקים.
מעבר לגבול, בצ'אד, גשמי זלעפות (מאז יולי) הרגו כמעט 600 בני אדם והשפיעו על 1.9 מיליון בני אדם, שהם יותר מ-10% מאוכלוסיית המדינה. גם בקמרון השכנה, החריבו גשמים עזים יותר מ-56 אלף בתים והציפו שטחים נרחבים של גידולים חקלאיים. מי השיטפונות הציפו גם את קונאקרי (Conakry) בירת גינאה, בעוד שהשיטפונות במונרוביה (Monrovia) בירת ליבריה, עוררו מחדש את הדיון על בחירת חלופה למקרה שהאירועים ההרסניים יובילו להחרבת העיר.
הבעיות לא פסחו גם על אזורים נרחבים בבמקו (Bamako) בירת מאלי, שם השיטפונות מילאו את הרחובות בפסולת ושפכים, כשבאוגוסט האחרון גשמי זלעפות גרמו לקריסת הגג בקבר אסקיה (Tomb of Askia) השוכן בעיר גאו (Gao) שבמזרח מאלי - קברו של קיסרה הראשון של אימפריית סונגהאי.
"בעבר היה מדובר באירוע שקרה אחת לעשור, אולם כעת מדובר באירוע שנתי, שחוזר על עצמו בעוצמה בכל שנה מחדש", אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית קלייר בארנס, חוקרת במרכז למדיניות סביבתית באימפריאל קולג' בלונדון, שהדגישה כי המגמה רק תלך ותחמיר אם תימשך שריפת דלקים מאובנים, שמאיצה את פליטת גזי החממה.
ככל שהטמפרטורות העולמיות יעלו, יהפכו אירועי מזג אוויר קיצוניים לתדירים ועוצמתיים יותר. ההשפעות אמנם רלוונטיות לעולם כולו, אך בעיקר על יבשת אפריקה, שכן עד 2030 עתידים 118 מיליון מתושבי היבשת (לפחות), שגם כך חיים בעוני, לסבול מבצורת, שיטפונות ושרב כבד - "אי צדק אקלימי" בו המדינות המתועשות שאחראיות לעיקר פליטות גזי החממה צפויות להתמודד עם משבר האקלים בהצלחה יחסית, בעוד שמדינות מתפתחות, כמו ביבשת אפריקה, ייפגעו קשות חרף תרומתן הנמוכה לפליטות גזי החממה לאורך השנים.
