בשיתוף רשות הטבע והגנים
פרופ' יוסי לשם ואוהד הצופה בפודקאסט
הנשר, שכבר אלפי שנים מתואר כאחד הסמלים המרכזיים של ארץ ישראל, הולך ונעלם – כיום נותרו רק כ-200 נשרים בישראל והם נמצאים על סף הכחדה. אז מה קרה לנשרים ולמה זה חייב להדאיג כל אחד מאיתנו? צללנו לעומק הבעיה בפודקאסט והזמנו את אחד מאבות עולם הצפרות הישראלי – פרופ' יוסי לשם, אורניתולוג מאוניברסיטת תל אביב, ואת אקולוג ברשות הטבע והגנים אוהד הצופה לדון בבעיה וגם בפתרון.
לשם והצופה עוסקים מזה עשורים רבים בעולמם העשיר של ציפורי ישראל ולהם חיבור עמוק במיוחד לעולם הנשרים. אוהד ינק את האהבה למלך העופות עוד בנערותו. "אני בן של פלמ"חניק ואפילו בהמנון הפלמ"ח מוזכר הנשר כסמל לגבורה במשפט: 'נתיב לנשר בשמים'. זו תבנית נוף הולדתי, נוף גלילי – הכשרת דפנה, חטיבת יפתח, קיבוץ יראון ונחל דישון המלא בנשרים", משתף הצופה. כבר מגיל צעיר הוא בחר להצטרף לחוגי החברה להגנת הטבע ולקח חלק בחוג של פרופ' לשם – קורס לעופות דורסים. "שם קרתה 'ההחתמה' שלי לתחום. לעופות דורסים בכלל ולנשרים בפרט", הוא אומר בחיוך, כשהוא שואל מושג מעולם החי.
פרופ' לשם משתף שאצלו החיבור העמוק עם הנשרים התחיל בתקופת בר המצווה. "פרשת הבר מצווה שלי הייתה פרשת 'השמיני' שבה מוזכרים כל העופות הדורסים שאסור לאכול אותם – וכבר בהתחלה 'נדלקתי' על הנשרים: בגלל העוצמה. אני חושב שהם חלק חשוב מהמורשת שלנו".
ואכן ניתן למצוא דוגמאות רבות לכך שהנשר המקראי שזור עמוק במורשת היהודית. "הנשר מוזכר 28 פעמים בתנ"ך וגם הרמב"ם נקרא 'הנשר הגדול'", מציין פרופ' לשם ומוסיף: "הקדמונים התרשמו מהעוצמה של הנשרים, מהשליטה שלהם בזרמי אוויר, שהם דואים בלי להניד כנף – זה פשוט הדאון האולטימטיבי. הנשר הפך לסמל לא רק אצל היהודים, אלא בכל המזרח התיכון".
פרופ' לשם נזכר בימיו כמנכ"ל החברה להגנת הטבע ומספר: "כשהיינו הולכים בטיולים במדבר יהודה או בגולן, ולהקה של 150 נשרים דואים לך מעל הראש ונוחתים על פגר - זה פשוט מחזה שאף אחד לא עומד אדיש בפניו. גם במחקר שנערך בגמלא נמצא ש-87% מהמבקרים מגיעים לא בגלל האתר ההיסטורי, אלא כדי לעמוד בקצה המצוק ולצפות על הנשרים שמגיעים ללינה".
הזיכרונות מאותם ימים שבהם מאות נשרים קיננו בישראל הפכו לרחוקים. נשרי ישראל נמצאים בסכנת הכחדה ולמרות המאמצים האדירים של הארגונים הירוקים, ובראשם רשות הטבע והגנים יחד עם החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, נותרה בעיה אקוטית והיא – הרעלות. "המצב חמור", מתריע הצופה. "אנו משקיעים מאמצים רבים שהם בגדר טיפול נמרץ להצלת הנשרים בישראל. כמו פרויקט 'פורשים כנף', למניעת התחשמלויות, שפועל מצוין, ופרויקט השבת הנשרים לטבע, שאם לא היינו נוקטים בהם בזמן - אוכלוסיית הנשרים לא הייתה שורדת. אנחנו פועלים להנשים את אוכלוסיית הנשרים כל הזמן יחד עם התקווה למגר את נגע ההרעלות".
בעיית ההרעלות איננה חדשה, אך כאשר אוכלוסיית הנשרים קטנה ופגיעה כמו היום זה "הקש שישבור את גב הגמל", כדברי הצופה. "מספיקה הרעלה אחת גדולה כדי שהאוכלוסייה הזו לא תתקיים עוד".
פרופ' לשם ואוהד הצופה זוכרים היטב כל הרעלה. "אני יכול לנקוב לך בתאריך ובשעות ויש לי מיד צמרמורת", משתף אקולוג העופות מדם ליבו ומסביר: "בשנים האחרונות מעל מחצית מאוכלוסיית הנשרים בארץ נושאת עליה משדרי GPS שמעדכנים אותנו וכך אנחנו חוזים בהרעלות במו עינינו. לפעמים עד שאנחנו מגיעים, זה מאוחר".
"במכה אחת הורעלה רבע מאוכולסיית הנשרים בגולן"
"הבעיה הגדולה שהנשרים הם עוף חברותי", מסביר פרופ' לשם את הסיבה שבאירוע הרעלה אחד עלולים למות עשרות נשרים: "הם צריכים למצוא פגרים ולכן הם מקננים בלהקות גדולות. הם סורקים את השמיים וכשהם מאתרים פגר הם כולם יורדים, אוכלים וממשיכים הלאה". אבי עולם הצפרות משתף במקרה שנחקק בליבו על הרעלה שהתרחשה במושב שעל ברמת הגולן בשנת 1998. "מושבניק אחד רצה להרוג זאבים שטרפו לו את העגלים. הוא היה בלחץ, שם פגר של פרה וארבעים תרנגולות ובמכה אחת הרעיל רבע מאוכלוסיית הנשרים בגולן. כי כולם באו יחד".
השנה הייתה 98'. היום יש יותר מודעות, אבל זה עדיין קורה.
התופעה ממשיכה להתרחש, לדברי אוהד הצופה, בשל צירוף סיבות: "אין הרתעה. לנו ברשות הטבע והגנים אין יכולת אכיפה וענישה בתחום. סיבה נוספת היא אוזלת היד בגישה לחומרים המסוכנים". לשם מוסיף וטוען כי לשיטתו, כדי לשכנע אנשים צריך ללכת בשני ערוצים: דרך המוח ודרך הלב. "אנחנו עוסקים הרבה מאות בחינוך והסברה אבל החוק צריך להשתנות בצורה דרסטית", מדגיש לשם, "חקלאי שתפסו אותו מרעיל צריך לקבל קנס של מיליון שקל ולהיכנס שנתיים לכלא. רק ככה מבינים".
בממשלות שמתחלפות באופן תדיר, לעיתים נושאים כמו שמירה על הטבע והגנת הסביבה נדחקים בסולם סדרי העדיפויות נמצאים. אבל פוליטיקה אינה מעניינת את הנשרים, וכדי לא לאחר את הרכבת חייבים לפעול – כי ההשלכות לא נוגעות רק לאוהבי הטבע אלא משפיעות על כלל האזרחים.
"הקיבה של הנשר היא החומצית בעולם הטבע, המערכת שלהם בנויה להרוג את הפתוגנים שהרגו את המזון שלהם", מסביר אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים את ההשלכות על כולנו. "הנשרים אוכלים את החיות שמתות מהמחלות הכי קשות, למשל מחלת הגחלת (אנתרקס), מחלה זיהומית חריפה שפוגעת בבני אדם ואפילו משמשת נשק ביולוגי במלחמה, למי שזוכר ממלחמת המפרץ. תצורת החיידק הזה בטבע מתה בתוך כמה שניות במערכת העיכול של הנשרים – וכך הנשרים בעצם מונעים את הפצת המחלות".
ממחקרים שנערכו נמצא נתון נוסף: ללא נשרים, לפגרים שנשארים בשטח לוקח זמן רב יותר להתפנות ולהתכלות. "מצאו שללא נשרים, יש הרבה יותר מגע ושהייה של טורפים ליד הפגר. הסכנה היא שבישראל, שנגועה בכלבת, איפה שאין נשרים יהיו התפרצויות של כלבת ומחלות מדבקות. אנחנו צריכים את הנשרים יותר מאשר הם צריכים אותנו".
מה צריך להשתנות מבחינה מבחינת רגולציה?
"המדינה צריכה לקבוע תקנות שחומרי הדברה מסוימים, בייחוד אלו שפוגעים בחיות בר, לא יותרו למכירה", מדגיש הצופה. "אלא רק לאנשים מורשים תחת רישום מסודר. במצב האופטימלי – רק אנשים מורשים יעסקו במקצוע ההדברה".
"המטרה לממשלה: להשיב את הנשרים לארץ התנ"ך"
אבי עולם הצפרות הישראלי מודאג. הוא כבר למד על בשרו שכאשר לא פועלים בצורה אגרסיבית למען הנושא – הציפורים פשוט נכחדות. "פעם רציתי לעשות את הדוקטורט שלי על עזניית הנגב. היו בארץ 30 זוגות אך כשהגעתי בשנה השנייה גיליתי שלא נשארו עזניות, כולן נכחדו. אותו סיפור עם הפרס שנכחד. אם לא יהיה שינוי דרסטי בנושא הנשרים – אנחנו נפסיד במערכה".
אוהד לעומתו מגדיר את עצמו כאופטימיסט חסר תקנה בתחום. "לראיה, הצלחנו להשיב נשרים לכרמל. ביצת הנשר האחרונה הוטלה בכרמל ב-1952 אבל אם תבקרו בחי בר כרמל תראו 40 נשרים באוויר. אני חושב שזה אפשרי. עשו את זה גם בצרפת – מאפס נשרים עשו את הצעדים הנכונים והיום יש התפוצצות נשרים באזור".
בימים אלה פועל מטה מיוחד להצלת הנשרים כשהרעיון: "לנסות לגרום לממשלה לקבל את ההחלטות הנכונות", כדברי הצופה. "אנחנו מדברים על נשרים, אבל במקביל מורעלים מדי יום מאות בעלי חיים שהם הנכחדים הבאים. הנשר הוא לא רק הנשר. הוא למעשה דגל בשבילנו למה שקורה". לשם מוסיף וקורא: "ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים צריכים להבין שעכשיו במשך 10-5 שנים הם הולכים על זה בגדול כדי להשיב את הנשרים לארצות התנ"ך. ברגע שאנחנו מצליחים לגדל דור חדש דרך חוגי הטבע דרך חינוך נכון ויחד עם אמצעי הניטור וההחלטות הממשלתיות – זה יעבוד בסוף".
וגם לכל אחד מאיתנו יש מה לעשות: "מודעות הציבור חשובה. אם רואים פגר אפשר לדווח 24 שעות ביממה למוקד של רשות הטבע והגנים ב-*3639. לציבור יש הרבה כוח והאג'נדה צריכה להיות סביבתית – זה משפיע על כולנו".
