כ-2.4 מיליון תושבים בישראל מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום. שיעורי הרשויות המקומיות שנבדקו ואינן ערוכות במידה מיטבית לאספקת מים בחירום הם: כ-58% מהרשויות המקומיות המתואגדות; כ-62% מהרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד וטרם התאגדו שנבדקו; וכ-57% מהמועצות האזוריות. עוד עלה כי 40 (כ-75%) מהרשויות המקומיות המתואגדות, שמידת היערכותן למשבר מים אינה מספקת, שוכנות באזורים בעלי עצימות גבוהה של 8 ומעלה לרעידת אדמה. כך עולה מדוח מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (יום ד').
בדוח המבקר נכתב כי המים הם מצרך חיוני וקיומי לאדם ולחי. משק המים מתאפיין בריבוי גורמים אשר אחראים להיבטים שונים בהפקה ובאספקה של מים וכן בתחזוקת תשתיות המים. גורמים אלה נבדלים זה מזה בגודלם, באופיים (ציבורי או פרטי), במקומם הגיאוגרפי, במאפייני התפעול שלהם ובחשיבותם למשק המים. עם ספקי המים נמנים חברת מקורות, 257 רשויות מקומיות, 56 תאגידי מים וביוב וכן מאות ספקי מים מקומיים נוספים. לדברי רשות המים: "במצב של הרס תשתיות מאסיבי, ייתכנו חוסרים זמניים במים נקודתיים באזורים שונים בארץ כתוצאה מהצורך להוביל את המים מאזורים שלא נפגעו". לפיכך קובע מבקר המדינה כי תרחיש הייחוס החמור ביותר שאליו משק המים צריך להיערך בעניין אספקת מים בשעת חירום הוא רעידת אדמה.
בפרק העוסק באספקת מי שתייה בשעת חירום נמצאו ליקויים רבים. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כתב בדוח המקיף כי כ-50% מתאגידי המים באזור המרכז והדרום אינם ערוכים כנדרש לשעת חירום בהיבט של ריתוק קבלנים. בנוסף, אין בידי רשות המים תמונת מצב מלאה על הקבלנים הנותנים שירות חיוני לתאגידים בשעת חירום, ולפיכך היא מתקשה לוודא כי לכל אחד מהתאגידים מרותקים מספיק קבלנים שביכולתם לתת שירות שיאפשר התאוששות של תשתיות מים לאחר משבר באספקת מים.
עוד נמצא בביקורת כי כ-87% מתאגידי המים מוכנים במידה כמעט טובה מאוד עד גבוהה, לעומת כ-40% מהרשויות המקומיות המתואגדות שנערכו ברמה דומה. מבקר המדינה העיר כי פער זה עלול לפגום ביכולת הכוללת לספק ולחלק מים לתושבי הרשויות בשעת חירום.
בנוגע להיערכות לסיוע לאוכלוסיות הדורשות תשומת לב מיוחדת בעת אירוע פגיעה באספקת המים, מצא מבקר המדינה כי ב-36 מתוך 95 הרשויות המקומיות המתואגדות (כ-38%) אין מתווה לחלוקת מים לאוכלוסיית הדורשות תשומת לב מיוחדת בעת אירוע פגיעה באספקת המים.
לגבי היישובים הקטנים, נכתב בדוח כי היערכות המועצות האזוריות וספקי המים במגזר הכפרי לאספקת מים בשעת חירום לא אוסדרה במלואה. רשות המים אינה עושה ביקורות מוכנות בקרב יותר מ-1,000 ספקי המים ביישובים (לרבות הוועדים המקומיים והאגודות השיתופיות החקלאיות), ואין לה תמונת מצב על מוכנותם לאספקת מים בשעת חירום.
ליקוי נוסף שאותו מצא המבקר הוא אגירת מים בבתים לשעת חירום. בביקורת נכתב כי על פי הנחיית רשות המים, נדרשת אגירה של 12 ליטר לנפש בבתי התושבים לצורך היערכות לשעת חירום. לרשות המים אין נתונים בדבר אגירת מים בבתים על ידי התושבים, היא לא נקטה פעולות הסברה להעלאת מודעות התושבים לצורך באגירת מים כנדרש ולא הפיצה שאלונים או סקרים בקרב הציבור כדי לעמוד על מידת מודעותו לצורך לאגור מים לשעת חירום. לפיכך, אין בידי רשות המים תמונת מצב לגבי מספרם ושיעורם של התושבים במדינת ישראל הערוכים לימים הראשונים של אירוע חירום שבו לא יהיו מים בברזים.
לגבי המצב בבתי החולים, נכתב בדוח כי ב-18 (כ-30%) מ-59 בתי החולים שבפיקוח משרד הבריאות לא מתבצע איגום המים הנדרש למילוי צורכי החירום. ב-5 מ-59 בתי חולים שנבדקו יש פער של יותר מ-50% בין נפחי האיגום הנדרשים להם לצורך תפקודם בשעת חירום, ובין אילו העומדים לרשותם בפועל. חמור במיוחד המצב בשלושה בתי חולים פרטיים שבהם לא קיים איגום כלל; מאגרי המים ב-38 בתי חולים, שהם כ-68% מבתי החולים שלהם איגום מים, לא מוגנו מפני רעידת אדמה.
בסיום הפרק נכתב כי על משרד הפנים, רשות המים ורח"ל לפעול יחד לשיפור היערכותן של רשויות מקומיות קטנות ובעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך לאספקת מים בשעת חירום. מומלץ כי גופים אלה יבחנו מתן פתרון חלופי לאספקת מים בשעות הראשונות שלאחר התרחשות אירוע חירום. על משרד האנרגייה, רשות המים, משרד הבריאות ובתי החולים לבחון את ההמלצות שנכללו בדוח הביקורת ולפעול לתיקון הליקויים שעלו.
מרשות המים נמסר בתגובה: "רמת המוכנות של מדינת ישראל למצבי חירום במשק המים היא גבוהה ביותר, והמשק ערוך לתת מענה מיידי ומיטבי לתרחישי החירום השונים. הדוח מציג תמונה חלקית בלבד של מידת ההיערכות של משק המים לחירום. ממצאי הביקורת של רשות חירום לאומית (רח"ל) שנערכה ברשות המים מצביעים על רמה גבוהה מאוד של היערכות לחירום. יתרה מכך, היערכות משק המים בחירום נבחנה כבר בפועל בשלל אירועים בזמן אמת, כולל במבצע 'שומר חומות' כאשר תשתיות נפגעו, בתקופת הסגרים של מגפת הקורונה ובמקרי בוחן רבים נוספים, ובכולם ההתמודדות בפועל הייתה טובה מאוד".
עוד נמסר מברשות המים כי "מודל ההיערכות של משק המים בישראל לחירום מהווה דוגמה בכל העולם. דוח המבקר מתייחס לנתוני הערכות כללית לחרום בתחומים שונים של חלק מן הרשויות המקומיות ומתעלם לצערנו מההיערכות הגבוהה לחירום בתאגידי המים והביוב הפועלים בתחומי הרשויות הללו. רשות המים מבצעת תרגילי מוכנות לחירום בתאגידים מעת לעת וברובם מופגנת היערכות מצוינת למצבים שונים. משק המים הינו משק מבוזר ביותר ובכך גם ייחודו ועוצמתו, כך שפגיעה בחלקים ממנו לא צפויה להשבית את משק המים".
שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם
בפרק נוסף בדק מבקר המדינה בדק את אופן קבלת ההחלטות של משרד האנרגייה על שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם לגז טבעי, לרבות התחשיבים שבוצעו והחלופות שנשקלו בבסיס החלטות אלו.
המבקר אנגלמן ציין כי בשנים האחרונות מדיניות ממשלת ישראל ומשרד האנרגייה היא צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, בין היתר כדי להפחית את זיהום האוויר ואת גזי החממה הנפלטים משימוש בפחם לייצור חשמל. החלטת שר האנרגייה לשעבר על שימור יחידות 4-1 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה כביטוח משקי לשעת חירום כרוכה בעלות משקית עודפת העשויה להאמיר עד ל-4.3 מיליארד שקלים. אולם הסיכונים הטמונים בו ואי-הוודאות בנוגע להחזרת היחידות משימור מעלים ספק לגבי יכולתו של הפרויקט לספק ביטוח משקי. פרויקט זה אף מהווה תחליף מלא לייצור חשמל ביחידות 80-70 החדשות, היעילות והמזהמות פחות, ובעת חירום הייצור ביחידות 4-1 יבוא על חשבונן.
עוד כתב המבקר כי במקביל לפרויקט השימור החליט שר האנרגיה לשעבר על פרויקט הסבת היחידות הפחמיות, אלו שאינן מיועדת לשימור. המבקר כתב כי פרויקט זה הוא בעל כדאיות כלכלית ומשמש החלופה הטובה ביותר להפסקת השימוש בפחם כל עוד קיימות מגבלות טכנולוגיות המצריכות יכולת גיבוי בהספק מותקן קונבנציונלי לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. עם זאת, קיים פוטנציאל לחיסכון מהותי מהפעלה עונתית של היחידות המוסבות במקום הפעלה קבועה בעומס מזערי (Must Run).
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בפעילותה להפסקת השימוש בפחם. עקרונות המדיניות בנושא שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם מאזנות את השמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל בעת המעבר למשק אנרגיה נקי יותר, תוך הבטחת הרציפות התפקודית והביטחון האנרגטי. כאמור, משרד האנרגיה הצהיר שעד סוף 2025 יופסק השימוש בפחם. יש לציין כי ההחלטה התקבלה אחרי בחינה מקצועית של אנשי המקצוע הרלבנטיים במשרד, רשות החשמל וחברת החשמל".
