תחזית קודרת לעתיד הקרחונים בהרים: קרחונים באתרי מורשת עולמית רבים של אונסק"ו, כולל הפארק הלאומי ילוסטון והפארק הלאומי קילימנג'רו ייעלמו ככל הנראה עד שנת 2050. כך הזהירה אונסק"ו, שקוראת למנהיגים בכל העולם לפעול במהירות כדי להציל את האתרים ההיסטוריים ורבי החשיבות למורשת המשותפת לאנושות. הקריאה התפרסמה לקראת ועידת האקלים של האו"ם, שתיפתח היום (א') בשארם א-שייח.
האזהרה באה בעקבות מחקר על 18,600 קרחונים ב-50 אתרי מורשת עולמית - המשתרעים על פני כ-66 אלף קמ"ר. המחקר מצא כי קרחונים בשליש מהאתרים הללו יעלמו בעשורים הקרובים. המחקר מטעם אונסק"ו מראה שהקרחונים הללו נסוגים בקצב מואץ מאז שנת 2000 עקב פליטת פחמן דו חמצני, כחלק מהמגמה השלילית של שינויי האקלים והנסיקה בטמפרטורות בכל העולם.
אם לא די בכך, הרי שנמצא כי הקרחונים איבדו 58 מיליארד טונות של קרח מדי שנה, כמות שוות ערך לצריכת המים השנתית של צרפת וספרד יחד, והיו אחראים לכמעט 5% מעליית פני הים העולמית. "קרחונים בשליש מ-50 אתרי המורשת העולמית נידונו להיעלם לחלוטין עד 2050, ללא קשר למאמצים שנעשים על מנת להגביל את עליית הטמפרטורות", נמסר מארגון אונסק"ו. "יחד עם זאת, עדיין אפשר להציל את הקרחונים בשני שליש האתרים הנותרים, זאת אם העלייה בטמפרטורות לא תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית".
על אף שמדינות התחייבו לשמור על התחממות כדור הארץ, כך שהטמפרטורה הממוצעת לא תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הטרום-תעשייתיות - הרי שזהו יעד שהעולם אמור להחמיץ בהתחשב במגמות פליטת גזי החממה הנוכחיות. "הדוח הזה הוא קריאה לפעולה", אמרה המזכירה הכללית של אונסק"ו, אודרי אזולאי, לקראת פסגת האקלים COP27 שנפתחת היום בשארם א-שייח' שבמצרים ותימשך כמעט שבועיים. "רק הפחתה מהירה ברמות פליטת הפחמן הדו חמצני וגזי החממה בכלל, יכולה להציל את הקרחונים ואת המגוון הביולוגי יוצא הדופן התלוי בהם. לוועידת האו"ם לשינוי האקלים יהיה תפקיד מכריע בכל הנוגע למאמצים במציאת פתרונות לנושא החשוב הזה", אמרה אזולאי.
כדי לקבל פרספקטיבה לגבי חומרת המצב, יש להבהיר כי באפריקה למשל, התרחיש העגום יביא בסבירות רבה לכך שהקרחונים בכל אתרי המורשת העולמית ייעלמו עד שנת 2050, כולל בפארק הלאומי קילימנג'רו והר קניה – הר געשי שגם נחשב לגבוה בהרי קניה והשני בגובהו באפריקה כולה.
באירופה, צפויים להיעלם בעוד כשלושה עשורים כמה מהקרחונים שבהרי הפירנאים, רכס אשר מפריד את חצי האי האיברי מאירופה ומהווה גבול בין ספרד לצרפת וגם הקרחונים שברכס ההרים המהווה חלק מהרי האלפים, הלא הם הרי הדולומיטים. הצפי הקודר הזה נכון גם לגבי הקרחונים בפארקים הלאומיים ילוסטון ויוסמיטי בארצות הברית.
בשורה התחתונה, הפשרת הקרח והשלג מהווה את אחד מעשרת האיומים המרכזיים של שינויי האקלים, כך נכתב בדוח שפורסם בפברואר האחרון מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים - גוף בינלאומי שמנסה לכמת את שינויי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20 ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו, בדגש על נתוני ההתחממות העולמית. לכן, הבשורה שעולה לקראת הוועידה שמתכנסת זה במצרים ובכלל לגבי עתיד האנושות, היא שיש לפעול באופן מהיר כדי לא לאבד את אוצרות הטבע ופלאי תבל שפזורים על כדור הארץ ומהווים זכר היסטורי ותרבותי לכל אדם באשר הוא.
