מפרשן מפוספס הוא מבעלי החיים המהירים ביותר על פני כדור הארץ (יכול לנוע במהירות של כ-100 קמ"ש) ואחד הטורפים המובילים באוקיינוס. בזמן טרף בקבוצות, תוקפים המפרשנים המפוספסים בתורות, כך שרק פרט אחד תוקף בתורו את להקות הדגים שאותם הם אוכלים, כמו למשל סרדינים, מקרל ועפייניים.
כעת, מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Current Biology מסביר את האופן שבו המפרשנים המפוספסים מתאמים את סגנון ההתקפה הייחודי על הטרף שלהם, זאת במטרה למנוע לפצוע זה של זה. המפתח לכך, על פי ממצאי המחקר, נעוץ בשינויי צבע מהירים.
"תיעדנו לראשונה שינוי צבע מהיר אצל הטורפים שחיים באזורים טרופים וסובטרופיים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, אצל המפרשנים המפוספסים, כאשר קבוצות של מספר פרטים תקפו להקות של סרדינים", אמרה ד"ר אלישיה בארנס מאוניברסיטת הומבולדט בברלין. "בעזרת תמונות שצולמו באמצעות מזל"טים, גילינו שהמפרשן המפוספס שתוקף 'נדלק', כך שגופו הפך בהיר בהרבה מאשר גופם של יתר חבריו לקבוצה. עם תום ההתקפה, חזר צבע גופו של הדג התוקף במהירות לצבע הטבעי שהיה לו לפני שיצא להתקפה", הוסיפה ד"ר בארנס.
כשד"ר בארס ועמיתיה בחנו את קטעי הווידאו שצולמו באמצעות המזל"טים, הם הבחינו במשהו בלתי צפוי. גופו המפוספס של הדג התוקף מתוך הקבוצה הפך בהיר יותר. ברגע שבוצעה תחלופה בין מפרשן מפוספס אחד לאחר, חזר גופו של הדג שסיים לתקוף לצבעו המקורי. בשלב זה, תהו החוקרים האם הדגים הטורפים החליפו את צבעם על מנת שיוכלו לתקשר זה עם זה?
כדי להשיב על שאלה זו במחקר החדש, החוקרים ניתחו 12 קטעי וידאו ברזולוציה גבוהה, שכל אחד מהם מכיל שתי התקפות נפרדות על להקת סרדינים על ידי מפרשנים מפוספסים שונים, תוך שימת דגש על הניגודיות שבין צבע המפרשן המפוספס התוקף לבין חבריו לקבוצה ששחו לצידו. הניתוח שערכו אישר כי הדג הטורף, ששוחה לרוב בקרבת הימים הרדודים ומגיע למשקל של יותר מ-200 ק"ג ולאורך מרבי של 4.2 מטר, משנה את צבעו במהירות, מה שמרמז ששינוי הצבע עשוי לשמש אות כניסה למתקפה.
"שינוי צבע אצל טורפים הוא נדיר, אבל במיוחד אצל טורפים בציד קבוצתי. זו הפעם הראשונה שבה התגלה הקשר בין שינוי הצבע לציד או להתנהגות חברתית כלשהי", הסבירה ד"ר בארנס.
התגלית מעידה שלמפרשנים המפוספסים יש ערוצי תקשורת מורכבים בהרבה ממה שהיה ידוע עד כה. צוות המחקר הניח כי שינויי הצבע עשויים לשרת אפילו מטרה כפולה, כחלק מיצירת בלבול בקרב הטרף שלהם. כעת, מקווים ד"ר בארנס ועמיתיה לחקור את הרעיון הזה, לצד שאלות אחרות שעלו בקרבם. לדוגמה, ברצונם לברר האם מפרשנים מפוספסים משתמשים ביכולות שינוי הצבע שלהם בסיטואציות אחרות, כמו למשל בעת תקיפה של טרפם כשהם לבד ולא חלק מקבוצה.
בנוסף, עתידים החוקרים לבחון את שינויי הצבע במיני דגים טורפים אחרים. "יש בידינו צילומי דפוסי ציד של מפרשנים ורעמתנים כחלחלים, שהפגינו שינויי צבע בולטים ומשתנים אפילו יותר מאשר אלו של המפרשן המפוספס", סיכמה ד"ר בארנס.