בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד, התגלתה שכבת חורבן, הכוללת שורת כלים מנותצים ובהם נרות, קנקני אחסון ואגירה וכלי בישול, שהתרסקו בעת שקירות המבנה קרסו עליהם. לדעת החוקרים, כיוון שלא נמצאו סימני שריפה, לא מדובר באירוע מכוון והסיבה לקריסת המבנה היא רעידת האדמה שהתרחשה בישראל במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בתקופת ממלכת יהודה, כלומר לפני כ-2,800 שנה.
עדויות לרעידת אדמה שהתרחשה בירושלים לפני 2,800 שנה
(צילום ועריכה: יניב ברמן, עיר דוד ורשות העתיקות)
ד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "כשחפרנו את המבנה וחשפנו שכבת חורבן מהמאה ה-8 לפני הספירה, הופתענו מאד, כיוון שאנחנו יודעים שירושלים המשיכה להתקיים ברצף עד החורבן הבבלי, שהתרחש כ-200 שנים לאחר מכן. שאלנו את עצמנו מה יכול היה לגרום לאותה שכבת חורבן דרמטית שחשפנו".
החוקרים הוסיפו כי "לאחר שבחנו את ממצאי החפירה, ניסינו לבדוק אם יש התייחסות לכך בטקסט המקראי. מעניין, שרעידת האדמה שמופיעה בתנ"ך בספרים עמוס וזכריה, התרחשה באותה התקופה שבה קרס המבנה שחפרנו בעיר דוד. השילוב של הממצא בשטח יחד עם התיאור המקראי, הוביל אותנו למסקנה, שרעידת האדמה שפגעה בארץ ישראל בתקופת מלכותו של עוזיהו מלך יהודה, פגעה גם בבירת הממלכה - ירושלים". בין היתר נכתב בספר עמוס: "דִּבְרֵי עָמוֹס, אֲשֶׁר-הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ: אֲשֶׁר חָזָה עַל-יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--שְׁנָתַיִם, לִפְנֵי הָרָעַשׁ" ובספר זכריה פרק י"ד: "וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה".
לדברי החוקרים: "רעידת האדמה שאירעה באמצע המאה ה-8 לפני הספירה הייתה כנראה אחת מרעידות האדמה החזקות והמזיקות ביותר בעת העתיקה, ועדויות להתרחשותה התגלו בעבר בחפירות שנערכו במגוון אתרים ברחבי ישראל כגון חצור, גזר, תל עגול, ותל צפית/גת. כעת, החפירות האחרונות שקיימנו בעיר דוד, מצביעות על כך שרעידת האדמה פגעה ככל הנראה גם בירושלים".
לאחר חשיפתם, הועברו כלי החרס המרוסקים למעבדות רשות העתיקות ורופאו מחדש. ממצאי החפירה והמחקר שנערך על רעידת האדמה יוצגו לקהל הרחב בתחילת חודש ספטמבר, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מגלי"ם שיתקיים בעיר דוד.
4 צפייה בגלריה
כלי האגירה שהתנפצו, לאחר רפאות במעבדות רשות העתיקות
(צילום: אורטל כלף, רשות העתיקות. רפאות: יוסף בוקנגולץ)
