מנהל התכנון פועל שוב לאפשר בנייה בשטחים הפתוחים הרגישים ביותר בישראל. בסבב הקודם, לפני כשנה, מי שמנעה את המהלך הייתה ראש מנהל התכנון לשעבר דלית זילבר. התוכנית אפשרה להקים מוקדי פיתוח גם בחופים הפתוחים, ולא רק בחופים העירוניים. התוכנית קראה לבנייה זו "תיירות חופים ומוקדי חוף". התקיימו דיונים אבל התוכנית נפלה לבסוף.
כעת, ביום שלישי הקרוב, תחת ממשלה חדשה ועם ראש מנהל תכנון חדש, רפי אלמליח, התוכנית מגיעה לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. אלמליח היה בתפקידו הקודם מנהל אגף בכיר לתכנון ופרוייקטים ברשות מקרקעי ישראל, גוף שמעולם לא נחשד ברצון לשמור על הסביבה והשטחים הפתוחים.
לפי התוכנית שתובא לדיון, ניתן יהיה להקים חניוני לילה, ותיבחן האפשרות "להוספת מוקדי חוף עבור שימושי חינוך וספורט ימי, הסעדה או מזנון ושירותים לבאי החוף, גם ביעוד 'חוף פתוח'". כלומר, נקבל עוד בנייה על חשבון החוף הטבעי. החופים המוגדרים כחופים פתוחים הם בין היפים ביותר בארץ. חוף בצת, שבי ציון, נחשולים, דור, מכמורת, נעורים, ניצנים וזיקים. בעבר ניסו לקדם בניית כפרי נופש בחופי בצת, פלמחים וניצנים, אך בעקבות מאבק ציבורי סביבתי התוכניות הללו בוטלו.
זילבר נמצאת כיום בתקופת צינון. בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" היא אמרה: "אני מאמינה בלשמור על החופים פתוחים. צריך לזכור, אנחנו הולכים להיות 16 מיליון איש ב-2050 וחייבים לשמור על השטחים הפתוחים. כל אחד יכול ליהנות מהחוף, לא משנה אם אתה עשיר או עני. לכן חייבים לשמור עליהם, מעבר לערכים הנהדרים של החופים. לא בנייה, לא מרינות. כל בנייה מפקיעה את החוף לטובת אוכלוסיה מסויימת ואסור לעשות זאת. אני חושבת שצריך להסתכל על הנושא בראיה אסטרטגית וארוכת טווח, וצריך לשאול לאן הולכת המדינה? לא משנה מי יהיה בשלטון, ימין או שמאל, ה-16 מיליון כבר כאן".
בחברה להגנת הטבע, בארגון אדם טבע ודין וגם במשרד להגנת הסביבה תהו בנוגע לניסיון לפתוח את פרק החופים בתמ"א 1. במיוחד לאור העובדה כי אין כל התייחסות לנושא שינוי האקלים, ולשינויים בקו החוף של ישראל, שצפויים לקרות בעשורים הקרובים, בין היתר בגלל עליית מפלס הים ושחיקת המצוקים.
אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, אמר כי "חופי הים הם אחד הבילויים הכי כיפיים, חינמיים ונגישים שיש - והישראלים, שרבים מהם גרים ליד הים או בקרבתו, מאוד אוהבים ליהנות ממנו. הבעיה היא שנורא צפוף בחופים - רצועת החוף של ישראל לאורך הים התיכון היא כ- 200 ק"מ, מהם כרבע כבר תפוס לצרכי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים וביטחוניים. אם בקום המדינה, כל אזרח נהנה מ-30 ס״מ של חוף, לאורך הים התיכון, היום נשאר לו רק 1.6 ס״מ בלבד, כחמישה אחוז בלבד, ממה שהיה בעבר. על המעט הזה, שעוד נותר, צריך לשמור מכל משמר ובטח שלא לנגוס גם בו".
ממנהל התכנון נמסר בתגובה: "מטרת השינויים שהתבקשו על ידי משרד התיירות היא לאפשר הסדרה של הקמת מתחמי קמפינג עבור הציבור הרחב, המבקש ליהנות מהמרחב החופי והים בצורה מסודרת, בניגוד למצב כיום שבו מוקמים מתחמי קמפינג פיראטיים הגורמים למפגעים בחופים. בנוסף, השינוי יאפשר הקמת מוקדים עבור ספורט ימי לא ממונע בהם גלישת גלים, רוח שייט קיאקים וכדומה. ישנה מגמה מבורכת של התגברות הפופלריות והביקוש לספורט הימי ולכן יש לתת מענה לתשתיות הצנועות הנדרשות עבורו".