לא רק חופים מרהיבים והרים מרשימים, העיר אילת אוחזת באחד מאוצרות הטבע היפים והייחודיים בעולם – שונית האלמוגים הצפונית ביותר. אבל מתברר שהאיום העיקרי על היצורים הצבעוניים והרגישים, לא נובע משינויי האקלים ומהתחממות כדור הארץ, אלא דווקא מאיתנו – בני האדם.
האלמוגים במפרץ אילת נדדו אלינו דרך מיצרי באב אל-מנדב, מדרום ים סוף והתקדמו צפונה. בדרך הם נאלצו לעבור את אזור תימן, שם טמפרטורת המים יכולה להגיע ל־33 מעלות. וכך, בעוד האלמוגים ברחבי העולם גוססים ומלבינים כתוצאה מעליית טמפרטורות מי הים, השוניות באילת עדיין משגשגות. יחסית.
פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, אחד החוקרים הבכירים בתחום, מסביר כי האלמוגים הישראליים, שחושלו בתימן, מגלים עמידות מפתיעה להתחממות האזורית. "טמפרטורות המקסימום בקיץ באילת מגיעות ל־27 מעלות בממוצע במים", הוא אומר. "לפי ניסויים שערכנו, האלמוגים יכולים לעמוד גם ב־34 מעלות".
לכן, כרגע, האיום המרכזי על שונית האלמוגים הוא אנחנו. הזיהום במפרץ משפיע על תהליך ההתרבות של האלמוגים ומשבש אותו. הסכם קצא"א, שעתיד להגדיל בצורה ניכרת את הובלת הנפט דרך מפרץ אילת, מעורר התנגדות כמעט מכל גורם שהסביבה ועתיד המפרץ חשובים לו. ממשלת ישראל החליטה לא להתערב ולהשאיר את הפיקוח על החברה למשרד להגנת הסביבה, מה שעדיין מציב סימן שאלה גדול מעל השונית. לכך יש להוסיף את לחצי הפיתוח של העיר אילת עצמה, שמנסה ככל יכולתה להתחשב במקור הפרנסה מספר אחת שלה.
ד״ר אסף זבולוני אקולוג מרחב אילת ברשות הטבע והגנים, הסביר: "קצב התחממות מי הים במפרץ אילת הוא מהגבוהים בים סוף. למרות זאת, ובניגוד למקומות רבים בעולם, אלמוגי מפרץ אילת מראים עמידות גבוהה לעלייה בטמפרטורת מי הים ומחקרים שפורסמו בעשור האחרון מראים שמפרץ אילת מהווה מפלט עולמי לשוניות אלמוגים. בזכות עמידותם הגבוהה של אלמוגי המפרץ לשינויים אקלימיים ולתופעת הלבנת האלמוגים (coral bleaching) הנלוות להתחממות מי הים, השוניות במפרץ אילת לא חוו עד כה אירועי הלבנה משמעותיים ונתוני הניטור הלאומי מצביעים על יציבותן של השוניות בצפון המפרץ ואף על שיפור קל בחלק מהמדדים המנוטרים. על כן, למפרץ אילת חשיבות גבוהה לא רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה הבינלאומית ולישראל יש הזדמנות נדירה להגן על מערכת אקולוגית ערכית מאוד ורגישה שבמקומות רבים בעולם דועכת בקצב מהיר".
הוא הזכיר גם הסכנות לטבע באזור. ד"ר זבולוני: "לעומת זאת, מפרץ אילת נתון לגורמי איום רבים ומשמעותיים, ביניהם ההסכמים להגברת קצב שינוע הנפט דרך מזח קצא"א באילת ותכניות פיתוח גרנדיוזיות שבמידה והן תמומשנה, עלולות לגרום לנזקים משמעותיים ובלתי הפיכים למערכות הטבעיות במפרץ אילת. אחת מאלה היא תכנית הרכבת לאילת. תכנית זו אינה יכולה לעמוד בפני עצמה שהרי מטרתה העיקרית היא להפוך את ישראל לגשר יבשתי להובלת מטענים בין אסיה ואירופה (ציר הובלה מקביל לתעלת סואץ). בעוד שלסלילת מסילת הברזל צפויות להיות בעיקר השלכות דרמטיות על מערכות טבעיות יבשתיות, לקישור בין הרכבת ובין אניות המשא שתפקודנה את אילת בתדירות גבוהה יותר עלולות להיות השלכות הרסניות על מפרץ אילת. אחד מהתרחישים המדוברים הוא חפירת נמל תעלה שיקשר בין החוף הצפוני באילת למסילת הברזל שתגיע עד לדרום הערבה. לחפירת נמל תעלה ולתחזוקתו צפויות להיות השפעות דרמטיות וכרוניות על איכות המים במפרץ, צלילותם, כמו גם נזקים הקשורים בהגברת נפח התעבורה הימית בצפון המפרץ".
אם יש סיבה להיות אופטימיים, הרי זה בגלל השכנים, לפחות לפי פרופ' פיין. "אני רואה שמלך ירדן עצמו קרא את המאמרים שלנו, פרי שיתוף פעולה עולמי, כדי לשמר את החוף הירדני. גם למצרים ברור שהם חייבים את השוניות מבחינת תיירות. זה החיים של הרבה מאוד מצרים ולא יעלה על הדעת לפגוע בדבר כזה. מצד שני, תיירות מביאה איתה גם עומס וצריכה להיעשות בצורה מקיימת. הסעודים עושים המון כדי להקטין את השפעות הפיתוח. הם משפיעים הרבה במחקר ובשימור הסביבה. יש לקוות שגם אנחנו נעשה את אותו הדבר כי יש פה הזדמנות. היכולת לשמר את מפרץ אילת כמקלט לשוניות תלוי במידה רבה גם ביכולת שלנו לעבוד עם השכנים".
בדרום מפרץ אילת נבנית עיר העתיד. ניאום (Neom) של סעודיה מתוכננת להיות בת קיימא, מנוהלת באמצעות מערכות בינה מלאכותית, תהיה מבוססת על אנרגיה מתחדשת עם שדות תעופה, נמל ימי ותעשיות ביוטכנולוגיה שינהרו אליה. העיר, שתשתרע לאורך 170 קילומטרים, מעוררת לא מעט דאגות אקולוגיות. "האתגרים באילת הם אזוריים ומקומיים מאשר גלובליים. אנחנו חולקים את המפרץ עם מדינות נוספות וכל פעולה שעושה מדינה אחת משפיעה על המפרץ", אומר פרופ' פיין. "באילת הסיפור הוא יותר מאשר העיר. ההשפעה האזורית של העיר של הסעודים יכולה להיות מטורפת, כשחושבים על מתקני ההתפלה של הירדנים והסעודים. אלה שינויים אדירים שמסכנים משאב טבע משותף ויקר ערך".
העיר אילת, יחד עם שכנתה בחבל אילות, זיהתה כבר את הפוטנציאל האדיר של אנרגיית השמש. היא מייצרת כיום כ-90% מצריכת החשמל הודות לשדות סולאריים באזור וגגות סולאריים על כל מבני הציבור ועל גגות פרטיים. כמעט בכל היישובים, ובהם יהל, לוטן, קטורה, נאות סמדר ועוד יש שדות סולאריים. לצד אלה, עיריית אילת היא הראשונה שיזמה חוק האוסר על שימוש בפלסטיק בים האדום, כחלק משמירה על מפרץ אילת שהוכתר מבין היפים בעולם.
"אנחנו רוצים להיות דוגמה חיה למאבק להפחתת פליטות", אומר ראש העירייה אלי לנקרי. כחלק מההתמודדות עם האתגרים של אילת שותפה העירייה בפרויקט בהובלת מכון המחקר "פראונהופר" בגרמניה בתחום חיזוק החוסן העירוני ומוכנות לשינוי אקלים. בנוסף, פועלת העירייה בכוחות עצמה לקידום תוכנית עירונית לחוסן עירוני ומוכנות לשינויי אקלים ולאירועי אקלים קיצוניים.
לחכות לאוטובוס - במזגן
בשנת 2020 הוצבו שתי תחנות אוטובוס ממוזגות באילת, עיר שבה הקיץ נמשך כמעט כל השנה, וכל מי שהיה בה יודע שבימות הקיץ החום נהיה בלתי אפשרי.
תחנות האוטובוס הוצבו בשני אתרים מרכזיים בעיר, בעלי נפח פעילות משמעותי. מדובר בתחנות סגורות וממוזגות בעלות דלתות אוטומטיות, הכוללות גם שילוט אינטראקטיבי ומסך מגע, המאפשר לנוסעים לקבל מידע בזמן אמת על לוחות הזמנים של הקווים הפועלים בתחנה, מסלולי האוטובוסים, מידע תיירותי, ועוד.
התחנה הראשונה הוקמה בסמוך לכיכר התיירות ממנה נוסעים בקווי אגד לחלקה הדרומי של העיר, שם נמצאים רצועת החוף הדרומית, בתי מלון ואטרקציות כמו המצפה התת־ימי, ריף הדולפינים ואתרי צלילה עם שונית אלמוגים מדהימה. התחנה השנייה נמצאת בשדרות התמרים, רחובה המרכזי של העיר.
מדובר בפיילוט של משרד התחבורה בשיתוף עיריית אילת וחברת אגד, במסגרתו פועלות כאמור תחנות אוטובוס ממוזגות וחכמות. עלות כל תחנה - 180 אלף שקל, במימון משרד התחבורה.
מדובר בתחנה סגורה ממוזגת במידות 2.5X5.2 מטרים עם דלתות הזזה אוטומטיות מזכוכית הכוללת גם שילוט אינטראקטיבי ומסך מגע. אחת הבעיות הגדולות היא העובדה שאזרחים השחיתו וליכלכו את התחנה. המהלך מבורך, השמירה על התחנות - פחות.
