אם תשאלו את ה-ChatGPT, הצ'אבוט של חברת OpenAl שכבש את חיינו ומבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית: מה טביעת הרגל המימית שלך? כלומר מה סך כמות המים הנצרכת על-ידי התוכנה? תקבלו את התשובה: "כתוכנת AI מבוססת טקסט, אין לי נוכחות פיזית או צורך במשאבי מים ישירים. לכן, אין לי טביעת רגל מימית. הפעולה שלי כוללת עיבוד שאילתות מבוססות טקסט ומתן תשובות, שהן משימות חישוביות, שאינן כרוכות בשימוש במים".
מצד אחד התשובה הזו נכונה, הרי מדובר בתוכנה ולכן היא לא צורכת מים. אולם כשמדברים על הפעולות שמבצעת התוכנה ולשמן היא נועדה, או השירות שהיא נותנת לנו במענה לשאלות, הרי שאלו בהחלט כרוכים בצריכת מים.
שאלה ספציפית יותר בדמות: מה טביעת הרגל המימית של שיחה בצ"אט? תניב את התשובה הבאה: "טביעת הרגל המימית של שיחה, כמו זו שאנו מנהלים, תלויה בגורמים שונים, כולל משך הזמן, מספר המשתתפים והמכשירים שבהם נעשה שימוש. עם זאת, היא בדרך כלל זניחה בהשוואה לפעילות חקלאית או לתהליכים תעשייתיים, שיש בהם שימוש משמעותי במים".
כלומר, בשונה מהתוכנה עצמה, כדי להשתמש בה יש צורך במים, והכמות תלויה בתהליך, במכשור, באופן השימוש ובאופי המשתמש.
לשאלה מה טביעת הרגל המימית של AI? התשובה תהיה קצת יותר ארוכה ומפורטת: "טביעת הרגל המימית של בינה מלאכותית יכולה להשתנות באופן משמעותי בהתבסס על מספר גורמים, ובעיקר קנה המידה של פעולות הבינה המלאכותית, סוג החומרה ומיקום מרכזי הנתונים".
וביתר פירוט, מדובר במים הדרושים לקירור של מרכז הנתונים, בהתאם ליעילות מערכות הקירור ולאקלים של האזור שבו נמצא מרכז הנתונים; ביעילות החומרה, שככול שהיא צורכת פחות אנרגיה היא גם צורכת פחות מים לקירור; באופי מקורות האנרגיה לייצור החשמל המשמש להנעת התשתית; ובתהליך האימון של המודלים של ה-Al, שמשפיע שוב על צריכת האנרגיה והמים. הצ'אט גם טורח לציין כי "נמשכים המאמצים להפוך את הבינה המלאכותית לחסכונית יותר באנרגיה וידידותית לסביבה".
אז כמה מים באמת צורכת שיחה תמימה עם הצ'אט? המים המשמשים כדי לאפשר שיחה עם הצ'אט מכונים "מים סמויים" או "מים וירטואליים", תרתי משמע – מים הנצרכים באופן עקיף על ידי האדם ולא ישירות לשתייה או לשימושים ביתיים, ובעיקר מים המשמשים בגידול מזון ובייצור בגדים ומוצרים תעשייתיים.
מחקר מצא כי שיחה פשוטה בצ'אט, שכוללת כ-50-5 שאלות, צורכת עד חצי ליטר מים. אם נכפיל את זה במספר המשתמשים והשימושים בצ'אט - על פי נתוני OpenAl מדובר בכ-13 מיליון משתמשים ליום - מדובר בכ-0.65 עד 6.5 מיליון ליטר מים, מים שמספיקים לשימוש יומי ממוצע של 43,000-4,300 אנשים במדינות מפותחות, בהן הצריכה הישירה עומדת על כ-150 ליטר ליום. יתרה מכך, במחקר נמצא כי האימון של ChatGPT-3 צרך 700 אלף ליטר מים.
נוסף לצריכת מים וירטואליים, לשימוש במחשבים ככלל ובתוכנות AI בפרט יש היבטים סביבתיים רבים, וביניהם פליטה מוגברת של גזי חממה בשל צריכת האנרגיה. לפי הערכות, טביעת הרגל הפחמנית של תשובה בצ'אט, כלומר סך פליטות גזי החממה הכרוכות בתהליך, גבוהה כפי 5 מזו של חיפוש פשוט בגוגל, ואחראית לשחרור של כ-1 גרם פחמן דו-חמצני. סך הכל מדובר בצריכה של כ-77,000 קילווואט שעה ליום, ובהנחה של ממוצע של 0.62 ק"ג פליטות פחמן לקוט"ש בישראל, מדובר ב-47.7 טונות ליום, שאקוויוולנטיים לפליטה יומית של כ-2,000 ישראלים.
גם כרייה של משאבים רבים, המשמשים לייצור המחשבים, חוות השרתים ושאר התשתיות – ממתכות המשמשות לחלקים השונים ועד דלקים המשמשים לייצור הפלסטיק – מלווה בפליטת שפכים ומזהמי אוויר רבים, בעוד שלפסולת האלקטרונית הנוצרת בדרך, שהכמות שלה הולכת וגוברת, יש השלכות סביבתיות שליליות רבות.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןאיך ניתן להוריד את ההשפעות הסביבתיות הללו? ראשית על ידי התייעלות של התוכנות עצמן, ובעיקר של האימון שלהן, שצורך משאבים רבים. בנוסף, דרושה התייעלות בצריכת המשאבים בחוות השרתים לצד מעבר לאנרגיה מתחדשת במקום שימוש בדלקים מאובנים. עם זאת, לכל אחת ואחד מאיתנו יש חלק משמעותי ביכולת להפחית את טביעת הרגל המימית וטביעת הרגל הפחמנית של הצ'אטבוטים השונים. הדרך לכך היא לערוך כמה שפחות שיחות סתמיות ולמקד את השאלות בשיחות ההכרחיות.
לפיתוח טכנולוגי יש חלק משמעותי בקדמה האנושית והוא מביא עמו תועלות חברתיות, כלכליות ואף סביבתיות רבות. גם שימוש בבינה מלאכותית יכול להניב לא מעט יתרונות סביבתיים. לדוגמה, מערכות מהירות וחכמות כמערכות AI מאפשרות ניתוח טוב יותר של נתונים, שיכול לסייע בחיזוי של שינויי האקלים על השלכותיהם ולהתמודד עם המשבר האקולוגי-אקלימי. אולם, כמו תמיד, צריך לזכור שהטכנולוגיה היא הכלי ולא היעד, ושיש לה גם חצר אחורית. לכן יש לעשות בה שימוש מושכל ויעיל, שמאזן בין הטובות לרעות, ומאפשר להפחית את הפגיעה בסביבה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
