מעל ומעבר
ד"ר שמרית ממן, חוקרת בכירה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מונתה לאחרונה לתפקיד בכיר בפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, IAF. בכינוס הבינלאומי השנתי של הפדרציה, שהתקיים החודש במילאנו שבאיטליה, נבחרה ממן לתפקיד סגנית יו"ר הוועדה לתצפיות על כדור הארץ, המרכזת את תחום פעילותם של לווייני חישה מרחוק סביב כדור הארץ, בעיקר בדגש על נושאים כמו סביבה ושינויי אקלים.
"הוועדה הזו עוסקת בנושאים הבוערים ביותר מבחינה מדעית וטכנולוגית, בוחרת נושאים לדיון בכנסים, מגבשת המלצות ומייעצת לקובעי מדיניות", אמרה ממן לאתר מכון דוידסון. "זו ועדה שחבריה הם אנשי מקצוע בכירים בסוכנויות חלל, בתעשייה ובאקדמיה, ואנו משמשים גשר בין הדרג המקצועי למקבלי ההחלטות. ניתן להגדיר זאת כדיפלומטיה מדעית".
ממן הייתה חברה מן המניין בוועדה בשלוש השנים האחרונות, וכעת נבחרה לסגנית היו"ר לשלוש השנים הבאות, לצדה של אנה-מריה נסיסי (Nassisi), בכירה בתאגיד החלל והתעופה האירופי תאלס-אלניה. יושב ראש הוועדה הוא לואיס פריירה (Ferreira), מראשי תחום החלל בחברת איירבוס. "הבחירה מעידה על היכולות ועל המעמד של ישראל בתחום", אמרה ממן. "אין כיום נציג ישראלי נוסף בדרגה הזו בפדרציה, ומבחינתי זו תחושה של שליחות. במיוחד בתקופה כזו, שבה כל הזדמנות לקדם את המדינה היא מבורכת בעיניי".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הממצאים המפתיעים על רבי הרגליים העצומים
טיפול RNA למחלה נדירה
היינו כחולמים: המדע מאחורי החלומות
קידום המדינה מבחינת פעילותה של ממן בוועדה בא לידי ביטוי בפיתוח וטיפוח של שיתופי פעולה בינלאומיים של ישראל עם קהילת החלל העולמית. רק לאחרונה סיים את פעילותו לוויין "ונוס" (Venμs) למחקר סביבתי, שפותח והופעל בשיתוף פעולה בין ישראל לצרפת. ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי באוניברסיטת בן גוריון, הייתה מדענית בפרויקט, שבמסגרתו נאספו נתונים אשר יעסיקו את המדענים עוד זמן רב.
היא כבר נושאת עיניים לעוד שיתופי פעולה בינלאומיים, בהם פרויקט של מערכות התרעה מוקדמת על אסונות באמצעות ניתוח מידע לווייני בעזרת מערכות בינה מלאכותית. ממן היא גם ראש המשרד של האו"ם לניהול מצבי חירום מהחלל בישראל, ובמסגרת שיתוף הפעולה איתו יתקיים בחודשים הקרובים פיילוט של הפרויקט ביישוב עומר, הסמוך לבאר שבע. "המערכת מיועדת לספק התרעה מוקדמת בעיקר מפני אסונות טבע כמו שטפונות, שריפות, רעידות אדמה, בולענים וכן הלאה, והיא מבוססת על שילוב וניתוח מידע שמגיע גם מלוויינים", הסבירה ממן. "לכן יש חשיבות רבה לשיתוף פעולה עם המדינות, החברות והארגונים שיש להם פעילות לוויינית".
פעילותה של ממן זוכה להכרה ולהוקרה לא רק בזכות עבודתה האקדמית ושיתוף הפעולה המקצועי, אלא גם בזכות תרומתה החינוכית. היא יזמה ומובילה את פרויקט She-Space הישראלי לעידוד נערות ללמוד מדעים והנדסה דרך פעילות חלל, מיזם שאומץ במדינות נוספות ועליו קיבלה ב-2021 פרס מיוחד מהפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה. היא גם פועלת לקידום נשים במקצועות החלל בארץ ובעולם, וחברה בוועד המנהל של קרן רמון.
4 צפייה בגלריה
מתמקדת ביצירת שיתופי פעולה בינלאומיים. ממן בכינוס האסטרונאוטיקה במילאנו עם האסטרונאוטים של איחוד האמירויות, הזאע אל-מנסורי וסולטאן א-ניאדי, טל רמון, בנו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל (במרכז), ומנכ"ל קרן רמון, גיל דורון (מימין)
(צילום: קרן רמון)
הקרן הציגה בכינוס פרויקטים חינוכיים, בהם מיזם Light The Sky, שהוקם במהלך המלחמה. זהו שיתוף פעולה רחב בין בסמח-אלפא אגף התקשוב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוכנית ניצנים - בנתיבי אודי, WIX, עמותת בוגרי ממר"ם, מכללת אפקה ופארק קרסו למדע. המיזם נועד לספק אסקפיזם לבני ובנות נוער בתקופת המלחמה ולחבר אותם לעולם החלל והטכנולוגיה דרך אתגרים מעולמות התכנות.
"כלל הפעילויות בתחומי המחקר, החינוך, החברה והשליחות הציבורית מתממשקות בסוף יחד", סיכמה ממן. "כולן מסייעות ליצור גשרים וקשרים, ובעזרת הפעילות בחלל לשפר את החיים על כדור הארץ".
הכחול הגדול
אחרי שנים של דחיות ועיכובים, חברת בלו אוריג'ין סוף סוף הוציאה את השלב הראשון של טיל השיגור הכבד שלה, ניו גלן (New Glenn), לסדרת ניסויים לקראת השיגור הראשון שלו, שיתרחש, כך הם מקווים, עוד לפני סוף השנה. השלב הראשון של הטיל, שגובהו כמעט 58 מטרים, הוצב על כן השיגור במרכז החלל קנדי, שם הוא אמור לעבור ניסוי הנעה סטטית - הפעלת המנועים בלי שיגור - לצד בדיקות נוספות. השלב השני של הטיל כבר עבר סדרת ניסויים כזו, ואם הכל ילך כשורה, בחברה מקווים לשגר את הטיל החדש לטיסה ראשונה כבר בחודש נובמבר. עם זאת, החברה עדיין לא קיבלה רישיון לשיגור ממינהל התעופה האזרחית, FAA, וייתכן שעקב כך השיגר יידחה לדצמבר, או אפילו לינואר 2025.
ניו גלן הוא טיל שיגור כבד, מסדר הגודל של פלקון הבי של ספייס אקס, או וולקן קנטאור של ULA. הוא מתוכנן לשאת מטען של 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, או מטענים קטנים יותר ליעדים רחוקים. השלב הראשון מצויד בשבעה מנועי BE-4 שבלו אוריג'ין פיתחה ומייצרת גם עבור טילים של חברות אחרות. המנועים פועלים על מתאן (CH4) וחמצן, כמו הסטארשיפ של ספייס אקס, וכמוה גם השלב הראשון של ניו גלן אמור להיות רב פעמי ולנחות בניסוי הראשון נחיתה רכה על אסדה שתמתין לו בים. בחברה החלו בפרויקט להנחתה ולמיחזור גם של השלב השני של הטיל בעתיד, כדי להגדיל עוד את היעילות הכלכלית של המערכת.
4 צפייה בגלריה
45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ, עם יכולות שיגור לירח, למאדים וליעדים נוספים. השלב הראשון של טיל ניו גלן בהכנות לניסוי השיגור הראשון
(צילום: Blue Origin)
פיתוחו של ניו גלן החל לפני יותר מעשור, והוצג רשמית ב-2016, עם תוכניות לשגרו ב-2020. אף על פי שעדיין היה בשלבי פיתוח ראשוניים, החברה זכתה בכמה חוזים לשיגור לווייני תקשורת בטיל החדש. עם זאת, היא הפסידה במכרז חשוב של חיל האוויר האמריקני, ובלי המימון שלו הפיתוח התעכב עוד. במקור שיגור הבכורה של הטיל נועד לשגר לוויינים קטנים של נאס"א למאדים, אך סוכנות החלל החליטה לוותר על השיגור כשהתברר שהטיל לא יהיה מוכן בזמן לחלון השיגור בסתיו 2024. במקום זאת תשגר החברה משימה משלה, DarkSky-1, שנועדה להדגים ללקוחות פוטנציאליים – אזרחיים וביטחוניים – את היכולות והביצועים של השלב השני של הטיל במסלול סביב כדור הארץ.
גם אם הטיל החדש יעמוד בכל האתגרים, בלו אוריג'ין עלולה להתקשות בתחרות מול ספייס אקס ופיתוח הסטארשיפ שלה. עם זאת, ניו גלן אמור לשגר את רכב הנחיתה על הירח של בלו אוריג'ין, שנבחר למשימות ההמשך של תוכנית ארטמיס, אחרי הנחיתות המאוישות הראשונות בסטארשיפ של ספייס אקס. טיל כבד מבצעי אמור גם להיות המפתח למימוש התוכנית של המייסד והבעלים של החברה, ג'ף בזוס, להקים את אורביטל ריף (Orbital Reef) – תחנת חלל פרטית שתשמש גם חברות מסחריות וגם תיירי חלל.
מתחנת החלל לבית החולים
ארבעה אסטרונאוטים חזרו בסוף השבוע שעבר מתחנת החלל הבינלאומית בחללית דרגון של ספייס אקס לאחר 235 ימים בחלל. לאחר הנחיתה כל הארבעה – מתיו דומיניק (Dominick), מייקל בראט (Barratt), ג'ינט אפס (Epps) והקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר גרבנקין (Grebenkin) – נראו במצב טוב בשידור של סוכנות החלל האמריקנית, שהראה אותם יוצאים מהחללית אל ספינת האיסוף. גם בתדרוך שהתקיים כשעה וחצי לאחר הנחיתה אמרו אנשי נאס"א וספייס אקס כי מצבם של אנשי הצוות מצוין.
משימה 8 של SpaceX חזרה לכדור הארץ
(צילום: נאס"א, רויטרס)
כמה שעות לאחר מכן הודיעה נאס"א כי בעקבות הבדיקות הרפואיות השגרתיות על הספינה הוחלט לשלוח את הצוות לבית חולים בפנסקולה שבפלורידה, לא רחוק מאתר הנחיתה במפרץ מקסיקו. שלושה מאנשי הצוות שוחררו כעבור זמן קצר וטסו ליוסטון, אבל אחד - או אחת - נשארו להשגחה בבית החולים. בהודעת הסוכנות נאמר כי הוא שוחרר למחרת במצב טוב, והצטרף לשאר הצוות להמשך הפעילות השגרתית לאחר המשימה, וכי זהותו והפרטים הרפואיים לא יפורסמו כדי לשמור על פרטיותו.
חזרתו של הצוות - השמיני במספר מאז החלו טיסות אסטרונאוטים לתחנת בחלליות של ספייס אקס - התעכבה כמעט בחודשיים בשל התקלות בחללית סטארליינר של בואינג, וההחלטה של נאס"א להחזירה ריקה ולצרף את שני אנשיה למשימה של הצוות התשיעי בתחנה. בימים האחרונים החזרת הצוות התעכבה עוד בשל מזג אוויר סוער באזור הנחיתה המיועד. כך נכנס הצוות השמיני להיסטוריה, כשרשם את המשימה הארוכה ביותר בחלל של צוות שלם.
תחנה בדרך להרחבה
שלושה אנשי צוות חדשים הגיעו השבוע לתחנת החלל הסינית טיאנגונג-3, במשימת שנז'ו 19 (Shenzhou-19) ששוגרה מבסיס החלל ג'יקואן. מפקד הצוות הוא קאי חוז'ה (Cai) בן 48, שזו משימת החלל השנייה שלו, לאחר שכבר עשה משימה בתחנה הסינית ב-2022. שני אנשי הצוות האחרים הם ואנג האוזה (Wang) בת 34 וסונג לינגדונג (Song), גם הוא בן 34, ולשניהם זו משימת חלל ראשונה.
הצוות החדש אמור לשהות בתחנה כחצי שנה, ולבצע ניסויים רבים, בהם ניסוי מורכב של גידול זבובים כדי לבדוק את התפתחותם בתנאי מיקרו-כבידה ואת השפעות הריחוק היחסי מהשדה המגנטי של הארץ. הצוות החדש נמצא כעת בחפיפה עם הצוות היוצא, שמסיים משימה של חצי שנה בחלל ואמור לשוב לכדור הארץ בתחילת השבוע הבא.
בשנים הבאות מתכננת סין להגדיל את תחנת החלל שלה ולהרחיב את פעילותה. השלב הבא בתוכנית יהיה לחבר לתחנה עוד חדר – מודול בשפה מקצועית – עם ששה פתחי עגינה לחלליות. זה יאפשר לשלב בתחנה שיתופי פעולה בינלאומיים, פעילות של חברות מסחריות ואפילו תיירות חלל, בלי לשבש את העבודה המדעית השוטפת.
בתוך כך הודיעה השבוע הסוכנות הסינית לטיסות חלל מאוישות, CMSEO, כי בחרה לקדם שתי מערכות לביצוע טיסות אספקה לא מאוישות לתחנה, מתוך ארבע שעלו לשלב התכנון המתקדם. אחת היא חללית האספקה קינגז'ו (Qingzhou), שמפתחת זרוע של האקדמיה הסינית למדעים, והאחרת היא מעבורת החלל האולונג (Haolong) שמפתח תאגיד התעופה AVIC. שתי המערכות שנבחרו אמורות להביא לתחנה לפחות 1,800 קילוגרם של מטען בכל משימה, במחיר שאינו עולה על 120 מיליון יואן (כ-17 מיליון דולר אמריקני) לטונה של אספקה. לוח הזמנים לפיתוח החלליות החדשות לא פורסם לפי שעה, אך טיל השיגור של חללית קינגז'ו אמור לעשות ניסויים ראשונים ככל הנראה במחצית השנייה של 2025.
קול מן העבר
החללית וויאג'ר 1, שמשייטת בחלל כבר 47 שנים, ויצאה לפני יותר מעשור ממערכת השמש, עברה ביוזמתה לשימוש במשדר רדיו שלא הופעל כבר יותר מארבעים שנה. הצוותים שמפעילים את החללית הבינו שיש בעיית תקשורת איתה לאחר שהיא לא הגיבה לפני כשבוע וחצי לפקודה שגרתית להפעיל את אחד מגופי החימום שנועדו להגן על מכשיריה מהקור בחלל. בדיקה מעמיקה העלתה כי החללית כיבתה את משדר הרדיו הראשי שלה, ועברה לשימוש ברדיו החלופי. הסיבה היא ככל הנראה מעבר אוטומטי למכשיר שצורך פחות חשמל, אף על פי שהחללית לא היתה במצוקה אנרגטית בעת קבלת הפקודה.
נראה כי התקלה של כיבוי הרדיו הראשי אירעה לפחות שלוש פעמים תוך כמה ימים. בנאס"א החליטו לנסות להעביר הוראות לחללית דרך הרדיו החלופי, למרות שחששו שהחללית לא תצליח להעביר מידע דרך המשדר שלו, החלש יותר מהרדיו הראשי. המשדר הזה הופעל בפעם האחרונה ב-1981, כשהחללית הייתה הרבה יותר קרובה לכדור הארץ, ומהנדסי החללית לא היו בטוחים שהאותות ממנו ייקלטו גם כעת, כשהיא הרחק מחוץ למערכת השמש ויותר מ-24 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ. לאחר יומיים מתוחים – בגלל המרחק העצום לוקח לאותות הרדיו כמעט יממה לעשות את הדרך בין החללית לכדור הארץ – חודש הקשר עם החללית.
כעת יכולים החוקרים לנסות לפענח מה מקור התקלה שגרמה לה להחליף משדרי רדיו, ולנסות להחזיר את החללית הוותיקה לפעילות תקינה. בשנים האחרונות היו לא מעט בעיות בחלליות וויאג'ר, בהן תקלת תוכנה ותקלה במערכת הכיוון. הבעיות מן הסתם רק יתגברו ככל שצמד החלליות הוותיקות ימשיך להזדקן. גם האתגרים של מציאת פתרונות ייעשו קשים יותר ככל שהחלליות מתרחקות יותר, והטכנולוגיה הנוכחית מתרחקת מזו של שנות ה-70 שהותקנה בחלליות.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
