מבזק חדשות טובות
(צילום: חגי דקל)
הכירו את פומלהוט, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים שנקראת "דג דרומי", והוא גם אחד מהכוכבים הבהירים יותר בשמי הלילה שלכם. מקור השם שלו – פי הדג – מערבית - פֻם אַל-חוּת (פי הלווייתן). את פומלהוט מקיף כוכב הלכת פומלהוט b, שהוא כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש שנצפה באופן ישיר באמצעות טלסקופ. פומלהוטט הוא כוכב צעיר יחסית, רק בן כ-200 מיליון שנים, והוא צפוי להפוך לענק אדום בעוד כמיליארד שנים. את הכוכב מקיפה דיסקת (או טבעת) אבק גדולה מאוד, שמשתרעת עד למרחק של 158 יחידות אסטרונומיות ממנו.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב, טלסקופ החלל של נאס"א, חיפש אחר חגורת אסטרואידים שמקיפה את פומלהוט, סביב אותה טבעת אבק, על מנת לחקור אותה, אבל מצא משהו מרהיב הרבה יותר. בסך הכל, התגלו שלוש חגורות המשתרעות למרחק של 23 מיליארד קילומטרים, פי 150 מהמרחק של כדור הארץ מהשמש, למשל.
החגורות הפנימיות שנחשפו במחקר שפורסם אמש (יום ב') - מעולם לא נראו קודם לכן - וזוהי חשיפה ראשונה שלהן, כיוון שטלסקופים קודמים אמנם צילמו בעבר תמונות חדות של החגורה החיצונית, אבל לא של השתיים הפנימיות, שהתגלו בזכות האור האינפרא-אדום.
"זו לא מסקנה גדולה מדי לקפוץ אליה ולומר שיש כנראה מערכת פלנטרית מעניינת מאד סביב הכוכב הזה", אחד החוקרים שערך את התצפיות, ורמז על כוכבי לכת שאולי מסתתרים שם ויתגלו בעתיד. "זה מרגש מאוד".
ועכשיו, נשארים בחלל עם חדשות טובות מהשכן האדמדם שלנו. רכב חלל, שנשלח על ידי סין למאדים, גילה סימנים למים על כוכב הלכת, שאדמתו נחשבת לשוממת וצחיחה מאד, ואווירו דל ורעיל.
ובכל זאת, יש עדויות לכך שבעבר הרחוק מאוד, מים רבים זרמו בו. כבר שנים שעוסקים בחקר החלל בעדויות אחר סימני מים על מאדים, ועל פי הרובר הסיני ז'ורונג, יתכן שהיו מים נוזלים על מאדים, בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה, ממה שחשבו בעבר.
הרמז לכך? דיונות עשירות מלח שנצפו, והראו סדקים, מה שמצביע על נוכחות אפשרית של מים, לפני מאות אלפי שנים, ולא מיליוני שנים, כפי שחשבו בעבר. התגלית עשויה להצביע גם על קיומה של אדמה פוריה לחיים מיקרוביאליים, ונתון כזה יקח אותנו צעד ענק בהבנת מאדים, וכל צעד בחלל הוא צעד גדול לאנושות.
ולסיום, אם נבל העל משר הטבעות, סאורון, חשב שהשיא שלו היה אי שם בקולנוע - אולי הוא טעה. ככה זה כשמדע בדיוני פוגש את המציאות.
מין חדש של פרפר נקרא על שמו לאחרונה על ידי מדענים בלונדון. במוזיאון להיסטוריה של הטבע בעיר, מקווים שהשם יוצא הדופן ימשוך מבקרים, תשומת לב ציבורית ובכך מחקר נוסף על המין, ששמו נבחר על ידי אוצרת הפרפרים במוזיאון, שחשפה את הפרפרים החדשים לעולם במאמר חדש.
30 חוקרים מרחבי העולם כבר מתעניינים בגילוי, וצפויים לחקור את המינים שהתגלו. ועובדת בונוס לסיום, מסתבר שסאורון הפך לכוכב כשזה מגיע לגילויי מינים חדשים, כי גם מיני חיפושית זבל, צפרדע, אפילו מאובני דינוזאור, נקראו על שמו בעבר.
