אוניברסית בן גוריון בנגב מקימה את המכון לעיצוב וחקר מדיניות אקלים. מי שמונתה לעמוד בראש המכון היא תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר.
המכון (INCPR) יעסוק, לפי האוניברסיטה, במחקר חדשני ורב-תחומי, שיעצב את השיח הציבורי בסוגיות של שינוי אקלים, ויספק ניתוח מדיניות והמלצות למקבלי החלטות ולמנהיגי ציבור בארץ ובעולם. המכון יפעל תחת בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, בשיתוף הפקולטה לניהול, ומטרתו היא להיות גשר של העברת ידע ותרגומו לקידום מדיניות אקלים יעילה ומיטיבה, המבוססת ידע ומחקר. "המכון יפעל בצומת שבין מחקר אקדמי, מדיניות ציבורית, חברה אזרחית והסקטור הפרטי ויהווה כלי לגיבוש ועיצוב מדיניות אקלים מבוססת ידע, רלוונטית ומשפיעה", נמסר מהאוניברסיטה.
"מדיניות אקלים מבוססת מחקר ומדע תוביל לתוצאות איכותיות וראויות יותר לטובת האדם, החברה והסביבה", אמרה זנדברג. "אנו מתכוונים לעבוד על אתגרים ברמה מקומית וגלובלית ושואפים להשפיע על גופים מרכזיים, כמו ארגונים, ממשלות וגופים בינלאומיים". זנדברג כבר החלה בעבודתה והיא מגיעה לבירת הנגב מתל אביב ברכבת.
עם פרסום דבר מינויה של זנדברג, הגיע גל של ביקורת ברשת החברתית X, לפיה מדובר במינוי פוליטי והשרה לשעבר חסרה את הכישורים האקדמיים הנדרשים לתפקיד. בתקופת כהונתה כשרה, זנדברג הובילה את מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, והעבירה בקריאה ראשונה את חוק האקלים.
"בתקופה של איומים ואתגרים, משבר האקלים הוא אתגר שלא נדחק לשוליים ולא הולך לשום מקום", מסרה זנדברג. "המחקר והמדע האקלימי בישראל ובעולם מתקדמים במהירות, ויחד איתם עלינו לעצב מדיניות שתיגזר מהמדע ושתשפיע על המציאות בצורה האפקטיבית ביותר ובפרק זמן קצר. משבר האקלים חמור משחשבנו, וכבר הגענו לאמצע 'העשור הקובע' שבו על האנושות לשנות כיוון. המשמעות היא שעלינו לפעול עכשיו, ולעשות זאת בצורה הנכונה ביותר. בתקופה הקרובה, המכון ישים דגש על ההקשרים האקלימיים של הצמיחה המחודשת של ישראל והאזור".
יש לציין כי לפני כשנתיים הקימו באוניברסיטה את בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גודלמן-זוננפלד, במטרה לחבר בין תחומי מחקר שונים לטובת המשימה העולמית של התמודדות עם שינויי האקלים ושמירה על כדור הארץ. בנוסף, פועל מכון לחקר המדבר שבמדרשת בן גוריון, העוסק אף הוא בתחום. המכון החדש ישים את הדגש על מדיניות אקלים.
בתגובה לפרסום המינוי צייץ העיתונאי אבישי גרינצייג: "מי שעומד בראשות מכון מחקר מדעי בתוך מוסד אקדמי לא אמור להיות בעל השכלה ורקורד של פרסום מאמרים בתחום?", גולש אחר כתב: "ואני חשבתי שאתה צריך להיות לפחות ד"ר או פרופסור, כדי לעמוד בראש מכון מחקר באוניברסיטה". גולש נוסף כתב: "רק אומר שאם זה היה ליכודניק, היו אומרים שזו פוליטיזציה של המערכת האקדמית".
מנגד"האקלימיסט", ד"ר אבנר גרוס מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים בבן גוריון, בירך על המינוי וצייץ: "לתפקיד הזה לא כדאי לקחת מדענים, אלא בדיוק אנשים כמו תמר עם פרופיל ציבורי גבוה שהגיעו מהעולמות האלה".
פרופ' מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול, הסביר כי "זנדברג בלטה מעל יתר המועמדים לראשות המכון. היא באה מוכנה והציגה תוכנית עבודה מרשימה. המכון בהובלת תמר ימנף את המחקר פורץ הדרך באוניברסיטה לטובת עיצוב מדיניות שתבנה עולם טוב יותר. הנושא הפוליטי היה ברקע, והעלה חששות, שכן אנחנו לא רוצים פוליטיקה ושהמכון יהיה מזוהה פוליטית. המכון הוא מכון מקצועי. היא הייתה המועמדת הטובה ביותר לתפקיד".
פרופ' ירון זיו, מנהל בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, אמר כי "זנדברג הפגינה ידע מקצועי מדהים שהשאירה אותנו עם לסתות שמוטות. היא הייתה אשת סביבה עוד לפני שנכנסה לפוליטיקה. ראינו צורך ממשי בתרגום ממצאים מדעיים, פרי מחקר של שנים, לצעדי מדיניות ספציפיים ומכאן ההחלטה על הקמת המכון. אני בטוח שביכולתנו למקסם את ההשפעה הסביבתית תוך הקפדה על חדשנות מדעית המותאמת לצרכי החברה".
