עכבישים ממין אלמנה חומה, שנפוצים בכמה יבשות בעולם, התגלו כנגועים בזן של רבדוכלמידיה - חיידק מקבוצה הכוללת פתוגנים של בני אדם ובעלי חיים, כולל כלמידיה. עם זאת, נשיכה מעכבישים אלה, לא תהווה איום להדבקה בכלמידיה. עד כה, חיידק זה התגלה רק בקרב מספר אורגניזמים - קרציה, איזופוד, תיקן ועכביש נוסף - כשבכולם מדובר בתופעה נדירה.
ד"ר מוניקה מאורי ועמיתיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השוו בין קהילות מיקרוביאליות באוכלוסיות של עכביש האלמנה החומה (Latrodectus geometricus) שנאספו בדרום אפריקה (מקור מין זה לפי הסברה הרווחת) לבין אוכלוסיות שפלשו לישראל ולארה"ב.
החיידק רבדוכלמידיה (Rhabdochlamydia) נמצא ב-86% מהעכבישות שנסקרו, אך גם בביציהן, מה שמעיד על העברת החיידק לצאצאים. "ממצאי המחקר שלנו מצביעים על כך שלחיידק הרבדוכלמידיה הדומיננטי והנפוץ הזה יש תפקיד חשוב בביולוגיה של עכביש האלמנה החומה", הסבירה ד"ר מאורי מאוניברסיטת העיר ניו יורק, שעשתה את הפוסט-דוקטורט שלה במעבדות של פרופ' מיכל סגולי ופרופ' יעל לובין, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אפיון חיידקים סימביונטים בעלי פוטנציאל לתפקוד הפונדקאי שלהם מהווה צעד קדימה לקראת הבנת הרלוונטיות שלהם לאינטראקציות אקולוגיות ותגובות לשינויים סביבתיים מהירים. השכיחות הגבוהה של החיידק רבדוכלמידיה בכל אוכלוסיות העכבישים שנבדקו מעידה על כך שיש לה תפקיד חשוב שעשוי לתרום ליכולת הפלישה של מין זה.
למעשה, עכביש האלמנה החומה הוא מין פולש שמשגשג בסביבת האדם ומתחרה עם מיני עכבישים מקומיים המצויים באקלים חם ברחבי העולם, החל מיבשת אפריקה ואסיה, דרך יבשת אמריקה ועד יבשת אירופה, כשישראל נמצאת כאמור בין המדינות אליהן פלש מין זה.
עכבישי האלמנה החומה נמנים על משפחת הכדורניים ותוארו לראשונה בשנת 1935. לאלמנה החומה, כמו למיני עכבישי האלמנה האחרים, יש ארס המכיל רעלן עצבי (נוירוטוקסין) - אשר משבש את תפקודם התקין של תאי מערכת העצבים - מה שעלול להיות מסוכן עבור ילדים צעירים וקשישים. אין מקרים ידועים של נשיכות אלמנה חומה בארץ.
ייתכן שלחיידקים של עכביש האלמנה החומה יש השפעה על פלישת מין זה ושגשוגו בסביבה חדשה אליה הוא מגיע. לעכבישי האלמנה החומה מדרום אפריקה היו בסך הכל יותר זני חיידקים בהשוואה לאלו שנבדקו בישראל (שם נמצאו אלמנות חומות לראשונה בתל אביב ב-1980), או לארה"ב (שם נפוצו העכבישים מדרום פלורידה בשנות ה-2000). המגוון המיקרוביאלי הגבוה הזה תומך בהשערה שמקורו של עכביש האלמנה החומה הפולש הינו בדרום אפריקה.
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, לקחו חלק מספר חוקרים נוספים: פרופ' יעל לובין ופרופ' מיכל סגולי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' ג'ניפר ווייט, ד"ר אריק צ'פמן, ולורה רוזנוולד מאוניברסיטת קנטקי, תמביל חוזה מהמכון הלאומי למגוון ביולוגי בדרום אפריקה, ורובין לייל מהמועצה למחקר חקלאי בדרום אפריקה.
מחקרים קודמים של צוות המחקר הצביעו על סיבות נוספות לשגשוג עכביש האלמנה החומה ולפולשנות שלו, כגון: התאמה לסביבת בני אדם, הגנות טובות יותר כנגד טפילים, והגנה טובה יותר על פקעות הביצים, בהשוואה למיני האלמנה המקומיים.
"למשל, עכבישות האלמנה החומה מייצרות פקעת ביצים עם שכבה נוספת של הגנה בצורת קוצים עשויים ממשי, שמקשה על הטפיל העיקרי שלהן (צרעה קטנה שמטילה את ביציה בתוך פקעת הביצים של העכביש) מלתקוף ולהשמיד את הביצים. הנקבות של עכביש האלמנה החומה גם מבריחות את הטפיל ביעילות גבוהה יותר מקורי המשי של הרשת שלהן. סיבות אלו ונוספות יכולות להסביר את השכיחות הגבוהה של עכביש זה ויכולתו לפלוש לאזורים נרחבים בעולם", מסבירה פרופ' סגולי.
