זיהום הפלסטיק, שנכנס לחיינו בשנות ה-50 של המאה הקודמת, משפיע על מגוון מינים, גם בים וגם ביבשה, כולל על בני האדם. מדובר בחומר שהפך פופולרי, אבל מהווה באותה נשימה גם את אחד מהמשברים הסביבתיים המורכבים ביותר כיום. לשם כך, התכנסו בבוסאן שבדרום קוריאה נציגי 175 מדינות, על מנת לנסח אמנה שתוביל לבלימת זיהום הפלסטיק בעולם.
השיחות הללו הן המשך לסיום דרמטי של ועידת האקלים שננעלה ביום ראשון בבאקו, בירת אזרבייג'ן, שם הוסכם על כך שמדינות מתפתחות יקבלו מימון שנתי בסך 300 מיליארד דולר על מנת להתמודד עם שינויי האקלים, מה שעורר את זעמן על גובה הסכום - הנמוך לדבריהן.
"מדובר במשהו גדול יותר מאשר ניסוח אמנה בינלאומית - מדובר באתגר קיומי עבור האנושות כולה", הצהיר הדיפלומט האקוודורי לואיס וויאס ואלדיווייסו, בפני חברי ועדת המשא ומתן הבין-ממשלתית לפיתוח אמנת פלסטיק בינלאומית.
זיהום הפלסטיק נוכח כאמור בכל מקום – החל מעננים, דרך מימי האוקיינוס העמוקים ביותר ועד חלב האם האנושי. למרות שההסכמה הכמעט גורפת על הנזקים בכך, נראה כי עדיין אין הסכמה רחבה על אופן פתרון הבעיה. בין הנושאים השנויים ביותר במחלוקת ביותר ניתן למצוא את מידת ההגבלה שתוטל על ייצור הפלסטיק, איסור על שימוש בכימיקלים שעלולים להיות רעילים לבריאות האדם ואופן המימון של כל תהליך צמצום זיהום הפלסטיק.
בארבעת סבבי השיחות הקודמים, שנערכו בשנתיים האחרונות, נראה היה שהמחלוקות הללו לא עלו על שולחן הדיונים, מה שהשתנה עם הבאת טיוטת האמנה הסופית, שמשתרעת על פני 70 עמודים. ואלדיווייסו אמנם ניסה לגשר על הפערים, עם הבאת מסמך חלופי, אלא שמספר מדינות (כולל רוסיה והודו) דחו אותו על הסף.
בשנת 2019, העולם ייצר כ-460 מיליון טונות של פלסטיק, נתון שהוכפל מאז 2000, כך על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. התחזיות עגומות למדי, שכן ייצור הפלסטיק צפוי לשלש את עצמו עד 2060. מדינות רבות באפריקה, אסיה ואירופה, רוצות שהאמנה תתייחס לכל "מחזור החיים" של הפלסטיק - כלומר, הגבלת ייצור, עיצוב מחדש של מוצרים לשימוש חוזר ומיחזור וטיפול בפסולת פלסטיק.
יותר מ-90% מהפלסטיק אינו ממוחזר, כאשר למעלה מ-20 מיליון טונות מזהמים את הסביבה, לעתים קרובות לאחר מספר דקות של שימוש. מהצד השני יש מדינות, בעיקר יצרניות נפט כמו סעודיה ורוסיה, שמתמקדות בפסולת הפלסטיק בלבד ולא בשאר הסעיפים החשובים של האמנה הבינלאומית.
4 צפייה בגלריה
פעילי גרינפיס בקריאה לצמצם את השימוש בפלסטיק, מחוץ לשיחות על האמנה הבינלאומית לבלימת זיהום הפלסטיק
(צילום: AFP)
למרות שתעשיית הפלסטיק מהווה כ-3% מהפליטות העולמיות, הקשורות בעיקר לייצור שלו מדלקים מאובנים, נראה כי המחלוקות שהתגלו עם תחילת השיחות בבוסאן הן קו ישיר למה שאירע בוועידות האקלים והמגוון הביולוגי של האו"ם. תומכי האמנה מביעים אופטימיות זהירה, בתקווה שכמה שיותר סעיפים שהוכנסו בה במקור יאושרו, מבלי צורך להתפשר על כמה מהם.
אחת המדינות המכריעות ביותר בהקשר זה היא ארה"ב, שם יש לתוצאות הבחירות לנשיאות השפעה מכרעת בכל הנוגע לשמירה על איכות הסביבה. אם מוקדם יותר השנה שוחרי איכות הסביבה התמלאו באופטימיות נוכח ההחלטה על הטלת מגבלות על ייצור פלסטיק בארה"ב, הרי שמאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות עולים יותר ויותר דיווחים על נסיגה לאחור מאותם צעדים שננקטו על ידי הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן.
למרות ההתחלה המאתגרת, אינגר אנדרסן, ראשת התוכנית הסביבתית של האו"ם, הביעה אופטימיות בנוגע לאישור האמנה. "אנחנו רק בשעות הראשונות של השיחות שמטרתן לבלום את זיהום הפלסטיק שמאיים על הסביבה", אמרה אנדרסן. היא ציינה בדבריה כי להסכם שנחתם בפריז בשנת 2015 לקח למעלה משני עשורים להגיע ליעדים ברורים בנוגע להתחממות כדור הארץ, שנכללו על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, שהושקה בפסגת כדור הארץ. "אנחנו חייבים להגיע להסכמות ולחתום על האמנה, תוך סימון יעדים ברורים ליישום בטווח הזמן המיידי", היא הבהירה.
