ניתוח של צמידי כסף, שאותם ענדה המלכה המצרית הטפרס הראשונה, שחיה לפני כ-4,600 שנה, חשף את קשרי הסחר הקדומים בין מצרים ליוון, הרבה יותר מוקדם מהידוע עד כה. קברה של המלכה הכיל את האוסף הגדול והמפורסם ביותר של חפצי כסף ממצרים העתיקה.
למצרים אין מקורות עפרות כסף מקומיות וכסף נמצא רק לעתים נדירות בתיעוד הארכיאולוגי המצרי עד לתקופת הברונזה התיכונה. צמידים שנמצאו בקברה של המלכה הטפרס הראשונה - רעייתו של פרעה סנפרו אוימו של המלך ח'ופו, בונה הפירמידה הגדולה של גיזה (שלט במצרים העתיקה בין 2589-2566 לפנה"ס) - מהווים את האוסף הגדול והמפורסם ביותר של חפצי כסף ממצרים הקדומה.
במחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Archaeological Science: Reports, ניתחו חוקרים מאוניברסיטת מקווארי שבאוסטרליה ועמיתיהם כמה דגימות מצמידי הכסף, תוך שימוש במספר טכניקות מתקדמות כדי להבין את המטרולוגיה (תחום בהנדסת חומרים שחוקר את התכונות המכניות והכימיות של מתכות, ואת השיטות להפקת מתכות ועיבודן) ולזהות את המקור שלהן. ממצא המחקר הצביעו על כך שהכסף הושג ככל הנראה מהאיים הקיקלאדיים (סריפוס, אנאפי או קיאה-קיתנוס) - קבוצת איים בים האגאי, מדרום-מזרח לחלק היבשתי של יוון - או אולי ממכרות לאווריו, עיר נמל בחלקה הדרום-מזרחי של אטיקה ביוון.
חפצי כסף הופיעו לראשונה במצרים במהלך האלף הרביעי לפנה"ס, אך המקור שלהם נותר בגדר תעלומה. טקסטים מצריים עתיקים אינם מזכירים מקורות מקומיים כלשהם, אך השקפה ישנה יותר, הנגזרת מהימצאותו של זהב בחפצי כסף, בתוספת תכולת הכסף הגבוהה בזהב ואלקטרום (שמה היווני של סגסוגת טבעית של כסף וזהב המוכרת באנגלית בשם "זהב ירוק", לעיתים עם שרידי נחושת ומתכות אחרות) מצריים, גורסת שכסף הגיע ממקורות מקומיים. תפיסה חלופית היא שכסף יובא למצרים, אולי דרך ביבלוס, עיר נמל פיניקית לחוף הים התיכון, ששרידיה שוכנים כיום בעיירה הקטנה ג'בייל, כ-40 ק"מ צפונית לביירות, בירת לבנון, בשל חפצי כסף רבים שנמצאו בקברים שבשטחה ותוארכו לסוף האלף הרביעי לפנה"ס.
4 צפייה בגלריה
צמידי הכסף של המלכה הטפרס הראשונה
(צילום: Harvard University, Boston Museum of Fine Arts)
קברה של המלכה הטפרס הראשונה התגלה בגיזה בשנת 1925 על ידי המשלחת המשותפת של אוניברסיטת הרווארד והמוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון. המלכה שנשאה את התואר "בת האל" הייתה אחת המלכות החשובות ביותר של מצרים, בשל היותה אשתו של המלך סנפרו שהיה מייסדה של השושלת הרביעית ומראשוני בוני הפירמידות הגדולות, ואמו של המלך ח'ופו, שהיה מגדולי הבונים של הממלכה העתיקה.
קברה של המלכה נחשב לעשיר ביותר הידוע מאותה תקופה, עם אוצרות רבים ביניהם רהיטים מוזהבים, כלי זהב ותכשיטים, ביניהם גם צמידי הכסף שכאמור הורכבו ממתכת נדירה במצרים, שלצידם נמצאה קופסת עץ מכוסה יריעות זהב, שנשאה את הכיתוב בכתב ההירוגליפים 'קופסה המכילה טבעות דבן' (יחידת המשקל הסטנדרטית בממלכה הקדומה, כשדבן אחד שווה ל-91 גרם). 20 צמידים נמצאו בחפירות הקבר, שחולקו לשני סטים של 10 צמידים בכל סט, כשעליהם שיבוץ אבני חן בצבעי טורקיז ואדום של לפיס לזולי וקרנליאן, במה שמזכיר צורת פרפר.
"מקור הכסף ששימש להכנת הצמידים נותר בגדר תעלומה עד עכשיו. הממצא החדש מדגים לראשונה את ההיקף הגיאוגרפי הפוטנציאלי של רשתות הסחר ששימשו את מצרים בימי הממלכה העתיקה והקדומה בשיא עידן בניית הפירמידות", אמרה הארכיאולוגית ד"ר קארין סוואדה, מאוניברסיטת מקווארי, שיחד עם עמיתיה גילתה שהצמידים שענדה המלכה הטפרס הראשונה הורכבו מכסף עם עקבות של חומרים נוספים דוגמת נחושת, זהב ועופרת. באופן מפתיע, יחסי האיזוטופים של העופרת תואמים לעפרות מהאיים הקיקלאדיים שביוון, ובמידה פחותה מעיר הנמל היוונית לאווריו, כשאין זכר לאלקטרום, בשונה מהשערות קודמות. כמו כן, ייתכן כי הכסף הגיע דרך נמל ביבלוס, כך שמדובר בהוכחה המוקדמת ביותר לפעילות סחר למרחקים ארוכים בין מצרים ליוון.
הניתוח שביצעו החוקרים חשף גם את שיטות העבודה של ייצור צמידי הכסף. "נותחו דגימות מהאוסף שבמוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון, כשתמונות מיקרוסקופ האלקטרונים הסורק הראו שהצמידים נוצרו על ידי הלימה בפטיש על מתכת מעובדת קרה עם חישול תכוף כדי למנוע שבירה", אמר פרופ' דמיאן גור, ארכיאולוג באוניברסיטת מקווארי.
לדבריו, סביר להניח שהצמידים הורכבו מסגסוגת של כסף ומתכות נוספות, אך בדגש על זהב, על מנת שיוצריהם יוכלו לשפר את המראה שלהם ואת יכולת העיצוב שלהם במהלך הייצור. "הנדירות של החפצים הללו היא משולשת: מרבצי קבורה מלכותיים ששרדו מתקופה זו הם נדירים, רק כמויות קטנות של כסף שרדו בתיעוד הארכיאולוגי עד תקופת הברונזה התיכונה (בערך 1900 לפנה"ס) ולמצרים חסרים מרבצי עפרות כסף מהותיים", סיכמה ד"ר סוואדה.
