מסכת דתית, שבה הכותב התחייב למות מוות קתולי טוב, שנכתבה בנקודה בהיסטוריה האנגלית שבה פסלו בתוקף את הקתוליות, נמצאה על ידי בנאים, לאחר שהוסתרה בקורות ביתו של וויליאם שייקספיר בסטרטפורד על האייבון (Stratford-upon-Avon) - עיר במחוז ווריקשייר בסביבות שנת 1770. תחילה, שויך הטקסט לג'ון, אביו רב הפעלים (סוחר צמר ותירס, יצרן כפפות עור וטועם אלכוהול לפרנסתו) של וויליאם שייקספיר, שמת ב-1601, מה שרמז על כך שהוא קתולי ששמר על זהותו הדתית בסוד בתקופה שבה אנשים הסתכנו בעינויים בשל אמונתם.
למעשה, המסמך הוא תרגום של טקסט איטלקי, "הצוואה האחרונה והצוואה של הנשמה", ופרופ' מת'יו שטגל, מהמחלקה לאנגלית באוניברסיטת בריסטול, השתמש ב-Google Books ובארכיונים אחרים באינטרנט כדי לאתר מהדורות מוקדמות של הטקסט הזה באיטלקית ובשש שפות נוספות, שרבות מהן קיימות רק בעותק בודד ומפוזרות ברחבי הספריות באירופה.
2 צפייה בגלריה
דיוקן שנדוס, דיוקן אפשרי של וויליאם שייקספיר שצויר בין 1600 ל-1610 על ידי ג'ון טיילור. הציור מוצג בגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון
(איור: ויקיפדיה)
הבדיקה המקיפה שערך פרופ' שטגל העלתה שהטקסט נכתב מספר שנים לאחר מותו של ג'ון שייקספיר, כך שלמעשה השייקספיר היחיד, או במקרה זה היחידה, עם שם פרטי שמתחיל באות J היא ג'ואן, אחותו האלמונית של וויליאם, שחיה מ-1569 עד 1646.
ג'ואן הייתה צעירה בחמש שנים מאחיה וויליאם, ובשנות חייו המאוחרות יותר, היא הייתה גם קרובת משפחתו החיה המשמעותית היחידה עבורו מלבד אשתו ובנותיו. ג'ואן גרה בסטרטפורד על האייבון כל חייה ונישאה לסוחר עני. היו לה ארבעה ילדים והיא הלכה לעולמה 30 שנה לאחר אחיה המפורסם (מת ב-1616), כשגרה בשקט בבית המשפחה.
"יש רק שבעה מסמכים ששרדו מימי חייה של ג'ואן, ששמה אף מוזכר בהם. וירג'יניה וולף כתבה חיבור מפורסם, 'אחותו של שייקספיר', על כך שדמותה לעולם לא תוכל לקוות להיות סופרת או שהכתיבה שלה תישמר, כך שהיא הפכה לסמל עבור כל הקולות האבודים של נשים באותה תקופה. יש מאות אלפי מילים ששרדו מאחיה, אבל ממנה? כמעט ואין זכר, אם בכלל", אמר פרופ' שטגל.
בסיכומו של דבר, ציטוטיה של ג'ואן, אשר הופיעו בטקסט שבחן לעומק פרופ' שטגל, ריכזו את אמונותיה ואת השלמתה עם המוות. היא ייחלה לכך שהמילים שכתבה ישמשו לה כצוואתה האחרונה, תוך שהיא מזכירה את מרים הבתולה (אימו של ישו) ואת ויניפרד הקדושה (דמות קדושה בנצרות שהייתה על פי האגדה אשת אצולה וולשית שהוכרזה כקדושה אחרי שהומתה בגין החלטתה להפוך לנזירה), ומבקשת כי יהיו נוכחות בשעת מותה.
2 צפייה בגלריה
בית משפחת שייקספיר בעיר בסטרטפורד על האייבון (סטרטפורד אפון אייבון) שבמחוז ווריקשייר
(צילום: Sergii Figurnyi, Shutterstock)
בהקשר של וינפרד הקדושה, שנטען כי היא קדושה פטרונית בטקסט של ג'ואן, מדובר באשת אצולה וולשית מהמאה ה-7, ששרדה לאחר כריתת ראשה על ידי מחזר ממורמר, שזעם כאמור על החלטתה להפוך לנזירה. על אחת האמונות, במקום שבו עצר ראשה הכרות של וינפרד הקדושה, אשר גולגל מראש גבעה, פרץ מעיין מרפא. ראשה חובר בחזרה והיא הפכה לנזירה ולאם מנזר, כשהמקום הפך למקדש ואתר לעלייה לרגל הקרוי באר ויניפרד הקדושה בעיר הוולשית הוליוול.
ויניפרד הקדושה, זכתה בשל סיפורה להפוך למודל להערצה עבור נשים רבות, מה שנתן סימן נוסף לכך שהמסמך לא שייך לג'ון ששיקספיר, אלא לבתו ג'ואן. אם כן, המחקר שהתפרסם בכתב העת Shakespeare Quarterly, הוא לא רק חלק מעבודתו של פרופ' שטגל על הביוגרפיה של שייקספיר, אלא גם כזה השופך אור על כתבים מהעבר, שביאורם משנה את כל מה שהיה ידוע עליהם ועל מי שכתב אותם עד כה.
