הבוקר (יום ד') נפתחה הוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באופן מקוון. הוועידה תימשך גם מחר.
הוועידה נפתח בדברי ברכה של יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פרופ' מיכל גרין, מנכ"ל האגודה ד"ר אורי שרון ושרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. השרה אמרה: "אנחנו חייבים להקשיב למדענים, במיוחד בכל הנוגע למשבר האקלים".
(מושב הפתיחה)
מושב הפתיחה עסק בנושא "לכונן שלום עם הטבע: מדע למען קיימות". הוא כלל הרצאה של אינגר אנדרסן, מנהלת הסוכנות הסביבתית של האו"ם (הרצאה באנגלית עם תרגום): בפברואר השנה, פירסמה הסוכנות הסביבתית של האו"ם את הדו"ח "פיוס עם הטבע". הדו"ח מזהה ומתריע כי המערכות האקולוגיות שמקיימות את החיים בכדור הארץ נתונות לשלושה משברים חסרי תקדים: משבר האקלים, משבר אובדן הטבע והמגוון הביולוגי ומשבר הזיהום והפסולת. שלושת המשברים מזינים זה את זה ויוצרים מצב חירום סביבתי גלובאלי. מצב חירום זה מאיים על המשך קיומנו בשגשוג, בריאות, שלום ורווחה.
ישראל ומשבר האקלים
בהמשך התקיים פאנל מומחים על הזווית הישראלית: ד"ר אורי שרון שוחח עם עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, פרופ' אופירה אילון, מומחית מדיניות סביבה ופרופ' אורן פרז, מומחה למשפט וסביבה - על הכלים שיש בידי ישראל כדי להתמודד עם אתגרי הסביבה ומה צריכה להיות התרומה שלה למאבק הגלובלי בנושא.
בהמשך היום התקיים פאנל, שכותרתו "משבר האקלים: אתגרים והזדמנויות". הפאנל עסק בשאלה כיצד שינוי האקלים העולמי משפיע על הטבע בישראל וכיצד הקהילה המדעית והטכנולוגית הישראלית יכולה לקחת על עצמה את התפקיד החשוב של מציאת פתרונות שיעמידו אותנו בחזית המאבק במשבר העולמי החמור הזה? בפאנל השתתפו ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי, קרן קיימת לישראל, אביב אייזנבנד, קרן קיימת לישראל, ז'וזה גרינצוייג, האוניברסיטה העברית בירושלים, אביטל גזית, אוניברסיטת תל אביב, יעל לביא אפרת, Helianthus, אייל ששון, אוניברסיטת תל אביב, יערה בן נחום, מרכז השל לקיימות.
המערכת האקולוגית הישראלית
לאחר מכן דנו משתתפי הכנס בשירותי המערכת האקולוגית של ישראל. הטבע שסביבנו, ביבשה ובים, מספק לנו, תושבי מדינת ישראל, שירותים קיומיים ומשפר את רווחת חיינו. המערכות האקולוגיות מספקות אוויר נקי, בולמות נזקי שיטפונות, תורמות להאבקת הגידולים החקלאיים, השהייה בטבע משפרת את בריאותנו הפיסית והנפשית ועוד ועוד.
עד עכשיו, התרומות האלה נשארו במידה רבה שקופות עבורנו, אבל לראשונה נערכו בישראל פרויקטים מקיפים, לאומיים ומקומיים, שמיפו את התרומות האלה של הטבע לאדם, את המגמות שלהן ואת הדרכים לשמירה על תפקוד מיטבי שלהן.
אז מה תורם לנו המדבר, מה בטבע של הכרמל הכי "עושה את זה" למבקרים בו? מהן התועלות המפתיעות של הים התיכון, ומה צופן העתיד לשירותי המערכות האקולוגיות בישראל?
אל תלכלכו
דיון נוסף, ביום הראשון של הוועידה, עסק בנושא "ישראל משטחת את עקומת הלכלוך". בין היתר הועלו השאלות מה אפשר וצריך לעשות בישראל (הרשויות והאזרחים כאחד) כדי להפחית את כמויות הפסולת העצומות שמצטברות בערים ובשטחים הפתוחים שלנו? במושב השתתפו פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן למדע, ח"כ גילה גמליאל, לשעבר השרה להגנת הסביבה ומיקי חיימוביץ', לשעבר יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ועוד. במושב הוענקו גם אותות "אנשי השנה" למי שעושים את המהפכה הנקייה: שיפאא וותד, נאהד כנען, ציפי ברויאר, משה כהן וגל קרטס.
