תגלית בגודל של 6 ס"מ רוחב ו-8 ס"מ אורך, הותירה את הקהילה הארכיאולוגית האירופית המומה. שבר של אמפורת שמן זית מהאזור הרומאי בייטיקה, מלפני כ-1,800 שנה, התגלה כשעליו מופיע טקסט מתוך שיר של המשורר הרומי ורגיליוס. הממצא התגלה על ידי חברי "אוליאסטרו" (Oleastro), פרויקט משותף בין האוניברסיטאות של קורדובה וסביליה בספרד ואוניברסיטת מונפלייה בצרפת. מדובר על תגלית ייחודית וראשונה מסוגה, שכן פסוקיו של ורגיליוס מעולם לא תועדו על אמפורה המיועדת לסחר בשמן זית.
3 צפייה בגלריה
שבר האמפורה שהתגלה ועליו הכיתוב מתוך יצירתו של המשורר הרומי ורגיליוס
(צילום: University of Cordoba)
עד כה, שום דבר לא היה יוצא דופן בממצא, שכן נמצאו אינספור חתיכות חרס מימי רומא העתיקה. מונטה טסטאצ'יו (Monte Testaccio) ברומא, תל מלאכותי המורכב כמעט כולו משברי חרס רומי עתיק, הוא מקור אינסופי למידע על תעשיית הזית והיין הרומית. בתחילה, צוות המחקר לא הופתע במיוחד משבר האמפורה שהתגלה על ידי תושב מקומי, כמו גם מהעובדה שעל שבר האמפורה הופיעו מספר מילים, שכן גם זה נחשב לעניין די נפוץ.
למעשה, המידע שנכתב על אמפורות אפשר לארכיאולוגים להבין את ההיסטוריה של הסחר החקלאי בתקופת האימפריה הרומית. כמו כן, לא מדובר בתגלית מרעישה למצוא שבר אמפורה באזור כמו מישור נהר גואדלקיביר (Guadalquivir River) באנדלוסיה, שנחשב לאחד ממרכזי ייצור שמן זית ומסחר ברחבי האימפריה הרומית. בסביבת קורדובה - עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה - אותה ייסדו הפיניקים בשם "קרת-טבת" (קרת טובה), שהתגלגל לשם הלטיני Corduba, הופק ונארז חלק ניכר משמן הזית שצרכה רומא, כפי שמעידים למשל שרידי אמפורות עם חותמות "בייטיקה" שנשמרו במונטה טסטאצ'יו, המתנשא לגובה של 35 מטרים וממחיש באמצעות המספר העצום של שברי האמפורות, 53 מיליון לפחות, את הביקוש הרב לשמן ברומא הקיסרית.
3 צפייה בגלריה
"פסיפס ורגיליוס", המתאר את המשורר ורגיליוס מחזיק במגילת הפואמה אינאיס ומוקף במוזות קליאו ומלפומנה
(צילום: ויקיפדיה)
לפיכך, שבר האמפורה שעליו הופיע הטקסט, נראה כמו עוד תוצר ארכיאולוגי, נטול כל עניין היסטורי מיוחד. אלא שהכל השתנה ברגע שבו האפיגרף (מלשון אפיגרפיה, שהיא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים) פוענח, וחשף את הכיתוב "S vais avoniam glandemm arestapoqv tisaqv it". החוקרים הצליחו להסיק שהטקסט מתאים לפסוקים השביעי והשמיני מהספר הראשון של "גאורגיקה", היצירה השנייה של ורגיליוס, לאחר יצירתו הראשונה "האקולוגות".
זוהי פואמה המורכבת מ-2,188 שורות, שפורסמה ככל הנראה ב-29 לפנה"ס ומחולקת לארבעה ספרים. יצירה זו מוקדשת לחקלאות ולחיים בכפר, שכן שמה נובע מהמילה היוונית "גאורגיקה" שפירושה עבודת אדמה או חקלאות.
ורגיליוס, ששמו המלא הוא פובליוס ורגיליוס מארו, היה המשורר הפופולרי ביותר בתקופתו, ונותר כזה גם מאות רבות לאחר מכן. ה"אינאיס" למשל, יצירה אותה כתב בעשר השנים האחרונות לחייו, היא פואמה אפית שמחולקת ל-12 ספרים ונחשבת לאפוס הלאומי הרומאי וליצירת מופת, זאת על אף שלא הושלמה. היצירות של ורגיליוס היו נכסי צאן וברזל בתרבות הרומאית, נדבך מהחינוך הלטיני, ומקור השראה למשוררים רומאים כגון סיליוס איטליקוס. גם לאחר נפילת האימפריה הרומית, ליצירותיו של ורגיליוס נותר מקום מרכזי בחינוך הלטיני, ובעולם הרומאי-נוצרי ה"אינאיס" נחשב לטקסט קנוני.
בנאפולי, עוד מתקופה קדומה, ורגיליוס נחשב למעין פטרון של העיר וזוהה עם חירותה הפוליטית. בימי הביניים עדיין העריצו את יצירתו, כך שכתביו נמסרו בשלמות לדורות הבאים. בנוסף לכך, נחשב ורגיליוס למבשר של הנצרות (למרות שחי לפני הולדת ישו), בגלל הפסוקים באקלוגה הרביעית מבין שיריו הנבחרים, המתייחסים להולדתו של ילד, שחשבו כי הם מנבאים את הולדתו של ישו.
נשאלת השאלה מדוע נכתבו הטקסטים הללו על אמפורה, ומדוע נבחר הטקסט מתוך "גאורגיקה" ולא מתוך "אינאיס"? את המענה עליהן קיבלו החוקרים במחקרם והבינו כי השבר הזעיר כלי החרס מהווה ממצא ייחודי ובעל ערך יוצא דופן, שכן פסוקיו של ורגיליוס מעולם לא תועדו על אמפורה המיועדת לסחר בשמן. התזה העיקרית של מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Roman Archaeology, היא שהפסוקים נכתבו על הצד התחתון של האמפורה מבלי שאיש יבחין בהם, כסימן לידע ולתרבות של האדם שכתב אותם, במה שחושף רמה מסוימת של אוריינות במישור הפורה של אזור נהר גואדלקיביר.
מי כתב הטקסט? כאן, המחברים הציגו כמה אפשרויות: הטקסט נכתב על ידי עובד מומחה של הממסד בעל מידה מסוימת של אוריינות, או על ידי אדם מהכפרים הסמוכים הקשורים למשפחת אצולה. בנוסף, החוקרים לא שוללים את האפשרות לפיה ילד כתב את הטקסטים הללו, שכן השימוש בעובדים צעירים במפעלי הייצור מסוג זה, שפעלו באותה העת, כבר תועד בעבר.
