פיטורים בנאס"א
מחלוקת בקונגרס - הרשות המחוקקת של ארצות הברית - על אישור תקציב מעבדת ההנעה הסילונית (JPL) של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, מאלצת בימים אלה את מרכז המחקר והפיתוח לפטר 530 עובדים, שהם כשמונה אחוזים מכוח העבודה שלו. כמו כן צפויה הפסקת עבודתם של 40 קבלנים חיצוניים. הפיטורים צפויים לשבש את התקדמות פרויקט הדגל של המרכז – תכנון משימת הבאת הדגימות ממאדים, שאמורה להתבצע בשיתוף סוכנות החלל האירופית, ESA.
מנהלת JPL, לורי לשין (Leshin), כתבה השבוע במזכר לעובדים כי מאחר שעדיין לא אושר תקציב לשנת הכספים 2024 ולא הוקצה מימון למשימת המאדים, "אנו נאלצים לנקוט צעדים לצמצום ההוצאות, שיובילו לפיטורים של עובדי JPL ולשחרור נוסף של קבלנים".
3 צפייה בגלריה
הרפתקה יקרה מדי? מרכיבים במשימת איסוף הדגימות ממאדים, שעתידה לא ברור כעת
(מקור: NASA/JPL-Caltech)
הבאת הדגימות ממאדים הייתה אמורה להיות המשך למשימה של רכב השטח פרסבירנס (Perseverance), שפועל כבר שלוש שנות ארץ על כוכב הלכת השכן. הרכב נטל דגימות קרקע מכמה אתרים מעניינים, ארז אותן במכלי מתכת אטומים וערם את המכלים בכמה מקומות, לאיסוף במשימה עתידית שאמורה להיות מצוידת ברכב שטח ובחללית שיכולה להמריא מפני מאדים, דבר שלא נעשה מעולם עד כה.
אולם ביולי 2023 סירבה ועדת ההקצאות של הסנאט לאשר את תקציב המשימה, לאחר שדו"ח בדיקה קבע כי הסיכוי שהיא תהיה מוכנה לשיגור במועד המתוכנן, בשנת 2028, הוא אפסי. הסיכוי שתעשה את זה בלי לחרוג מהתקציב קטן עוד יותר, קבעו מחברי הדו"ח.
במקור אושרו לפיתוח משימת איסוף הדגימות 300 מיליון דולר בשנת 2024, מתוך עלות משוערת של שמונה מיליארד דולר לפחות למשימה כולה. התקציב הזה נמוך בעשרות אחוזים מהסכום שהוקצה לה אשתקד, דבר שכבר כפה על JPL שורה של צעדי התייעלות. כעת מתברר שלא היה די בכך, וכדי לא לחרוג מהתקציב של פעילויות אחרות, נאלץ המרכז, המופעל בהסכם עם המכון הטכנולוגי של קליפורניה, לצמצם את כוח האדם שלו אף יותר, ובשיעור ניכר.
זוז ו... ירח חדש
איגוד האסטרונומיה הבינלאומי, האמון בין השאר על קביעת שמות מוסכמים לגרמי שמיים, אישר השבוע להעניק את השם המוזר זוּזְבֶה (Zoozve) ל"ירח למחצה" של כוכב הלכת נוגה. זה היה סופו של סיפור ארוך ומשעשע, שראשיתו בטעות אנוש. העצם הוא למעשה אסטרואיד שקוטרו כ-240 מטרים, ונמצא במסלול סביב השמש, אך נלכד זמנית במסלול סביב נוגה, וכנראה ייפלט ממנו בעוד כמה מאות שנים.
אורח זמני. המסלול המשוער של זוזבה סביב כוכב הלכת נוגה משנת 1600 עד 2500 | הדמיה: Phoenix7777, Wikipedia, CC BY-SA 4.0:
לפני כשנה, כשהשכיב את בנו הפעוט לישון, התבונן לטיף נאסר (Nasser) בפוסטר מצויר של מערכת השמש שתלוי מעל מיטת בנו, והבחין לראשונה כי סמוך לכוכב הלכת נוגה מסומן ירח בשם זוזבה. נאסר, שהוא אחד ממגישי ההסכת (פודקסט) המדעי הפופולרי רדיולאב, ידע שלנוגה אין ירחים, והחליט לבדוק את פשר האיור בפוסטר.
לאחר מסע בירורים ארוך התברר מדובר בעצם שאסטרונומים זיהו בשנת 2002, ומכיוון שהוא נראה סמוך לנוגה במועד הזה הוענק לו אוטומטית השם הזמני 2002VE86. בשלב כלשהו מאייר החליף בטעות את הספרות 2 באותיות Z, השמיט את הסיומת, וכך נולד ZOOZVE. נאסר וצוות הפודקסט יצאו למסע בעקבות הגילוי, ולקינוח הגישו בקשה רשמית להכיר בשם שניתן לאסטרואיד בשוגג. הסיפור המלא שודר בפרק של רדיולאב בסוף ינואר. השבוע, כאמור – המאמץ הוכתר בהצלחה, והירח למחצה של נוגה נקרא עתה 524522 Zoozve. מזל טוב!
איש חלל
הקוסמנאוט הרוסי אולג קונונקו (Kononenko) הפך בתחילת השבוע לאדם ששהה הכי הרבה זמן מצטבר בחלל. קונונקו, השוהה בתחנת החלל הבינלאומית במשימתו החמישית שם, סגר 879 ימים בחלל ועבר את השיא הקודם שקבע בן ארצו גנאדי פדלקה (Padalka), שהסתפק ב-878 ימים במסלול סביב כדור הארץ. משימתו הנוכחית של קונונקו אמורה להימשך שנה, ואם ישלים אותה כמתוכנן הוא יצבור 1,100 ימים בחלל, קצת יותר משלוש שנים מחייו. קונונקו (59) הוא מהנדס אווירונאוטיקה שגדל בטורקמניסטן, וב-1996 התקבל כקוסמונאוט לתוכנית החלל הרוסית. ב-2008 טס לחלל בפעם הראשונה, ובמהלך חמש משימותיו בתחנה ביצע גם שש הליכות חלל, עם זמן שהייה מצטבר של כמעט 40 שעות בחלל שמחוץ לתחנה.
3 צפייה בגלריה
התוכנית: להגיע לשלוש שנים מצטברות בחלל. קונונקו לאחר שובו לכדור הארץ מהביקור הקודם בתחנת החלל, ב-2019
(צילום: NASA/Bill Ingalls)
צעד קטן לסביבה
סוכנות החלל של ארצות הברית שיגרה ביום חמישי בבוקר את הלוויין PACE למחקר סביבתי ולמעקב אחר תופעות שקשורות לשינויי האקלים. הלוויין, שגודלו כמכונית מסחרית, מצויד בכמה סוגי מצלמות למעקב אחר תופעות כמו כיסוי העננים, ריכוז החלקיקים באטמוספרה רמות זיהום האוויר וריכוזי הפלנקטון באוקיינוסים. הוא אמור לסייע לחוקרים להבין טוב יותר את הקשרים ההדדיים המורכבים הפועלים בין האוקיינוסים לאטמוספרה, ולנסות לזהות למשל קשרים בין רמות החלקיקים באוויר לכמות הפלנקטון בים, או בין ריכוז החלקיקים המזהמים באוויר להתפתחות עננים ואת השפעתם של עננים על ההתחממות וההתקררות של כדור הארץ.
מי ששיגרה בפועל את הלוויין עבור נאס"א היא חברת ספייס אקס. טיל פלקון 9 נשא אותו למסלול בגובה של 677 קילומטר, שם הוא אמור להקיף את כדור הארץ כל 98 דקות במסלול מסונכרן-שמש, שבו הוא עובר מעל אותם קווי רוחב כשהשמש באותה זווית, כך אפשר להשוות לאורך זמן בין הצילומים והמדידות, כדי לזהות מגמות. על פי התוכנית הוא אמור לפעול שלוש שנים לפחות. בפועל, כמות הדלק שלו גדולה הרבה יותר מהמינימום הנחוץ למשימה, ואם לא תהיינה תקלות היא תאפשר להמשיך את המשימה עד עשר שנים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
