שינוי אקלים והביטחון הלאומי: מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם לאחרונה מסמך, שאותו הזמינה חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ', העוסק בהשפעתם של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי. אין זה סוד שמערכת הביטחון בישראל לא מוכנה לשינויים שמגיעים עם משבר האקלים. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שחסרים לנו כלים לקבלת החלטות מושכלות. מהסקירה עולה כי חלק מהקושי בהיערכות לקראת שינויי אקלים, נובע מכך שמדובר בתהליכים מורכבים שהוודאות לגביהם מוגבלת. "תיאור מדעי מדויק וברזולוציה גבוהה ככל האפשר של שינוי האקלים הצפויים הוא תשתית בסיסית לקבלת החלטות מושכלת", נכתב. אלא מה? בישראל, אין לנו את הכלים האלה.
בהחלטת ממשלה מיולי 2018 נקבע שיש להצטייד במחשב-על ולהקים מרכז חישובים אקלימי. גם בדו"ח המנהלת להיערכות לשינוי אקלים מציינים בפירוש שהדבר יאפשר לשירות המטאורולוגי הישראלי להפיק מודלים אקלימיים מדויקים יותר של השינויים הצפויים בישראל ובמדינות האזור, ולגבש תרחישי ייחוס משופרים, גם עבור צה"ל ומשרד הביטחון.
בהקשר הביטחוני, שינויי האקלים מכפילים איומים. הם מאיצים ומכפילים איומים קיימים. התחרות על משאבים עלולה לגרום למאבקים אלימים. תופעה בולטת היא התגברות המתח בין מדינות שכנות, הסובלות ממחסור מחריף במים. הגירה מושפעת משינויי אקלים, ועשויה לערער על הסדר בתוך מדינות וביניהן, ובכללן ישראל. בלבנון צפויה ירידה בכמויות השלגים ובספיקות הנחלים. ברצועת עזה צפויה המלחת מי התהום עקב חדירת מי ים לתוכם, ובמצרים צפוי דלדול בזרימת הנילוס וירידה באיכות המים.
המסמך, שנכתב על ידי ד"ר יהודה טוראן, מציג תמונת מצב מדאיגה באשר למוכנות של מערכת הביטחון לשינויי האקלים. "ככלל, המידע שנמסר ממשרד הביטחון בנוגע להיערכות בצה"ל כולל תיאורים אשר התאפיינו בכלליות והתמקדו בשלב הערכת ההשלכות האפשריות של שינויי האקלים - אולם קשה ללמוד מהם פרטים קונקרטיים על ההיערכות בפועל של מערכת הביטחון לסיכונים האמורים". הדבר הבולט ביותר, מציין ד"ר טוראן, הוא העובדה שיש מידע חסר באשר לצעדים אופרטיביים להיערכות לשינויי האקלים במסגרת תר"ש תנופה בצה"ל (2024-2020) - תוכנית העבודה של צה"ל לחמש שנים שגיבש הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי.
אם לא די בכך, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) - שהוא הגוף האמון על ייעוץ לראש הממשלה והממשלה בנושאי חוץ וביטחון - כלל אינו עוסק בתחום שינויי האקלים, "אך הוא נכון לעסוק בתחום אם יידרש", נכתב בדו"ח. ישראל, במובן הזה, נמצאת הרחק מאחורי צבאות אחרים כמו ארצות הברית ובריטניה. פריסת הכוחות הנרחבת של כוחות הביטחון של ארה"ב ובריטניה ברחבי העולם הביאה לחשיפתם המוגברת להשפעות האפשריות של שינויי אקלים, ולהתפתחות שיח מדיניות בתחום זה. באוסטרליה, לדוגמה, הסתיימה במאי 2018 עבודה של ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא השלכות שינויי האקלים על הביטחון הלאומי, ובניו זילנד פורסמה ב-2019 תוכנית ביצוע של משרד ההגנה במענה למשבר האקלים. דו"ח משנת 2018 בנושא הגנה וביטחון לאומי בצרפת מתייחס אף הוא לנושא שינויי האקלים. ובישראל? תשובות כלליות ומידע חסר.
ברחבי העולם רואים ומרגישים את תוצאות שינויי האקלים, הנגרמים בשל פעילות בני האדם. העולם הולך ונעשה חם יותר. אין על זה עוררין. האוקיינוסים מתחממים, אנחנו מאבדים מיליארדי טונות של קרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה, נסיגת קרחונים נצפית בכל העולם, פני הים עולים והעולם חווה יותר ויותר אירועי מזג אוויר קיצוני. יותר גלי חום בעוצמות קשות יותר, סופות וגשמים ועוד.
כיום בסוגיית שינויי האקלים נסמך משרד הביטחון, ובכלל זה צה"ל ורשות החירום הלאומית (רח"ל), על המחקר האזרחי בתחום. אבל טרם הוקם מרכז חישובים לאומי, ועדיין לא נרכש מחשב-על שיסייע בחישובים. וכמה זה עולה? בדוח מינהלת האקלים מאפריל 2021 הומלץ כי הממשלה תממש את החלטה ותשקיע 15 מיליון שקלים במחשב, שיוכל לסייע לחיזוי שינויי האקלים והשלכתם על אזורנו.
אז מי הגורמים במערכת הביטחון שיש להם את הידע על אודות ההשפעה האפשרית של שינויי האקלים על ישראל? במשרד הביטחון מסרו כי אגף תכנון בצה"ל אחראי על כך, וגם אגף אסטרטגיה ואיראן. "לא נמסר האם וכיצד נושא זה, המצריך ידע מקצועי רב-תחומי, זוכה להתייחסות גופי המודיעין". לעומת זאת, עולה מהסקר כי במשרד החוץ ההיבטים המדיניים-דיפלומטיים מטופלים בידי שליח מיוחד לשינוי אקלים וקיימות, שמונה ב-2017.
ד"ר שירה עפרון בדיון על שינוי האקלים
(צילום: מתוך שידורי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת)
בראיון מיוחד עם ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה מכון למחקרי ביטחון לאומי, היא סקרה את ההשפעות הקשות של שינויי אקלים על רמת המוכנות של צה"ל. בסקר מפרט ד"ר טוראן כי ימי אימונים צפויים להתבטל בתדירות גבוהה יותר בשל תנאי מזג אוויר קיצוני, שטחי אימונים נשחקים, ציוד נפגע וכמו כן תשתיות. במהלך השנים יזם משרד ההגנה האמריקני מחקרים ותוכניות רבות בנושא השפעת שינויי האקלים על פעילות המשרד. ובמערכת הביטחון אצלנו? לא ברור.
בצבא האמריקני מתאימים את מתקני הצבא לעידן החדש. ובצה"ל? אנחנו עוד לא שם. בשנת 2019 הותנעה עבודת מטה בנושא, ומופו התחומים הבעייתיים. אבל הם משהו נעשה בפועל? החלו בתכנון מחנות צבאיים חדשים, המתחשבים בשינויי אקלים. אבל קשה לומר שמדובר בתהליכים שבאמת חלחלו למערכת הביטחון. מחברי הסקר לא קיבלו תשובה האם העבודות שנעשו בתחום הבשילו לצעדים אופרטיביים.
חברת הכנסת לשעבר חיימוביץ' התייחסה לדו"ח ואמרה כי "שינויי אקלים לא באג'נדה של מערכת הביטחון. כשעשיתי דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה היה ברור שאין התייחסות ספציפית של המל"ל או רח"ל לשינויי אקלים וההשפעה על הביטחון הלאומי. זה ברור שזה מחדל, שזה לא שם. יש בדו"ח הזה סוגיות דרמטיות. המחסור במים ישפיע על השכנות שלנו, עליית פני הים, הביטחון התזונתי ועוד. הקורונה נתנה לנו להבין איך משבר עולמי משפיע עלינו. ושינויי אקלים זו סוגיה ביטחונית פרופר. עד שלא מבינים שיש פה איום אסטרטגי ביטחוני נוטים לזלזל בנושא. אני מקווה שבמערכת הביטחון יקראו את הדו"ח ויפנימו את העובדה שאנחנו חייבים להתחיל להיערך לזה בצורה הרבה יותר רצינית".
נותר לקוות שמישהו במערכת הביטחון יתעורר ומהר ההיערכות הביטחונות לוקה בהיעדר ידע וחוסר וודאות, והנושא נדחק לשוליים, למרות חשיבות הנושא במדינה כמו ישראל.
