באוגוסט 2018, שיגרה נאס"א לחלל גשושית מתקדמת בשם Parker Solar Probe במטרה לפתור שלוש תעלומות מרכזיות, שלהן השפעה גם על החיים על פני כדור הארץ: מדוע עטרת השמש מתחממת לטמפרטורות גבוהות פי 300 מפני השטח שמתחתיה, כיצד הרוח הסולארית נעה במהירות כה גבוהה, וכיצד השמש פולטת חלקיקים בחצי ממהירות האור.
היום (ג') ב-13:53 בצהריים (שעון ישראל) צפויה הגשושית שקרויה על שמו של פרופ' יוג'ין פארקר, האסטרופיזיקאי שחזה את קיומן של רוחות סולאריות, ונחשב לאבי ענף ההליופיזיקה, לקבוע שיא חדש ולהגיע למרחק הקרוב ביותר בהיסטוריה בינה לבין השמש: 6.2 מיליון ק"מ בלבד.
"זוהי דוגמה אחת למשימות הנועזות של נאס"א, שמבצעת משהו שאף אחד אחר לא עשה מעולם, במטרה להשיב על שאלות ארוכות שנים על היקום שלנו", אמר ד"ר אריק פוזנר, שנמנה על צוות המדענים שאמונים על שליחת הגשושית פורצת הדרך לחלל. "אנחנו לא יכולים לחכות עד לקבלת עדכון המצב הראשון מהגשושית, כמו גם את הנתונים המדעיים הראשונים שעתידים להתקבל בשבועות הקרובים, לאחר שזו תתקרב עד לפריהליון (מרחק הקטן ביותר) מהשמש".
למרות ששכבת המגן של הגשושית, אשר מספקת לה הגנת מלהט השמש, תחזיק מעמד גם בטמפרטורות קיצוניות של 870 עד 930 מעלות צלזיוס, המכשירים הפנימיים שלה יישארו קרוב לטמפרטורות החדר - בסביבות 29 מעלות צלזיוס - בזמן חקר הקורונה, הלא היא האטמוספרה החיצונית של השמש.
בנוסף לטמפרטורות הקיצוניות, יש לציין כי תנועתה של הגשושית, שמשקלה נע סביב 630 ק"ג, תהיה מהירה בצורה יוצאת דופן, כ-690 אלף קמ"ש - מהר מספיק כדי לטוס מוושינגטון בירת ארה"ב לטוקיו בירת יפן תוך פחות מדקה, אך גם שיא מהירות בהשוואה למהירות השיא הקודם שנקבע על ידה (כ-635 אלף קמ"ש).
"אף עצם מעשה ידי אדם מעולם לא עבר כל כך קרוב לכוכב ובמהירות כה גדולה, כך שגשושית Parker Solar Probe עתידה לספק נתונים מטריטוריה לא ידועה", אמר ל-AFP ניק פינקין, מנהל התפעול של משימת Parker Solar Probe במעבדת ג'ונס הופקינס לפיזיקה יישומית שבמרילנד.
האירוע המרגש היום הוא הראשון מבין סדרה בת שלושה מעברי שיא של הגשושית מהשמש, יחד עם הגעה למרחק זהה ב-22 במרץ 2025 וב-19 ביוני 2025 - מה שעתיד כאמור לסייע במענה על התעלומות שנותרו עד כה בלתי פתורות, אך הודות לגשושית עשויות לבוא על פתרונן לאחר שנים כה רבות.