חצי האי האנטארקטי, כמו אזורי קוטב רבים אחרים (גרילנד, למשל, שם ירד גשם במקום שלג בעת האחרונה), מתחמם מהר יותר מהממוצע העולמי, כאשר אירועי חום קיצוניים באנטארקטיקה הופכים נפוצים יותר ויותר במרוצת השנים.
למרות שאנטארקטיקה ידועה כמקום הקר ביותר בעולם ועם תנאי מזג אוויר קשים, שלא מאפשרים התיישבות קבועה על שטחה, הרי שחצי האי האנטארקטי - שמהווה את החלק הצפוני ביותר ביבשת והקרוב ביותר לקצה הדרומי של דרום אמריקה - מוריק יותר ויותר עם השנים, כפי שעולה מנתוני לוויין שאספו וניתחו חוקרים מהאוניברסיטאות אקסטר והרטפורדשייר והסקר האנטארקטי הבריטי.
מניתוח הנתונים עולה כי שטח כיסוי הצמחייה על פני חצי האי גדל מפחות מקמ"ר בודד ב-1986 לכמעט 12 קמ"ר עד 2021. במחקר, שפורסם בכתב העת Nature Geoscience, נמצא כי המגמה הואצה ביותר מ-30% בין השנים 2021-2016, ביחס לתקופת המחקר המלאה (2021-1986) - יותר מ-400 אלף מ"ר בשנה בתקופה זו.
בהתחשב בכך שבמחקר קודם, שפורסם בכתב העת Current Biology, נבחנו חמש ליבות משלושה אתרים שבהם המערכות האקולוגיות נשלטות על ידי טחב בחצי האי האנטארקטי, ונמצאו ראיות דרמטיות לגידול בשטחים המוריקים בעשורים האחרונים, הרי שבמחקר החדש, שבו השתמשו החוקרים בצילומים מלוויינים, אושרה סופית המגמה שהולכת ומתרחבת באזור זה.
"הצמחים שאנו מוצאים בחצי האי האנטארקטי - בעיקר סוגים שונים של טחב - גדלים בתנאים הקשים ביותר שקיימים על פני כדור הארץ", אומר ד"ר תומס רולנד, מאוניברסיטת אקסטר. "עם זאת, הנוף האנטארקטי עדיין נשלט כמעט לחלוטין על ידי שלג, קרח וסלעים, אלא שהחלק הקטן שכוסה בצומח גדל בצורה דרמטית - מה שמראה שאפילו 'השממה' העצומה והמבודדת בעולם מושפעת משינויי אקלים אנתרופוגניים (שמקורם בפעולות האדם ובהשפעותיהן על הטבע)".
ד"ר אולי בארטלט מאוניברסיטת הרטפורדשייר הוסיף כי ככל שהמערכות האקולוגיות יהפכו מבוססות יותר, והאקלים ימשיך להתחמם, סביר יהיה להניח שהיקף השטחים הירוקים של חצי אי האנטארקטי ימשיכו להתרחב ולחלוש על שטחים נרחבים יותר.
"עושר הקרקע באנטארקטיקה הוא לרוב דל או לא קיים כלל, אבל הגידול שתועד בשטחים המוריקים, בעיקרם הודות לשגשוג של סוגי טחב שונים, יוסיף חומר אורגני לקרקע, מה שעתיד לסלול את הדרך לשגשוג של צמחים אחרים", מסביר ד"ר בארטלט. הוא הביע חשש כי הדבר יוביל בתורו להגעת מינים פולשים שאינם מקומיים, חלקם על ידי תיירים, חוקרים או מבקרים אחרים שיפקדו את שטחה של אנטארקטיקה.
"הרגישות של צמחיית חצי האי האנטארקטי לשינויי אקלים ברורה כעת, כשתחת התחממות אנתרופוגנית עתידית, נוכל לראות שינויים מהותיים בביולוגיה ובנוף של אזור אייקוני ופגיע זה", אומר ד"ר רולנד, שממשיך לחקור עם עמיתיו את הנופים מחוסרי הקרחונים ומרובי הצמחייה. "הממצאים שלנו מעלים דאגות רציניות לגבי העתיד הסביבתי של אנטארטיקה בכלל ושל חצי האי האנטארקטי בפרט. כדי להגן על אנטארקטיקה, עלינו להבין את השינויים הללו ולזהות בדיוק מה גורם להן, מה שעשוי לאפשר טיפול מונע נקודתי בעידן בו התחממות כדור הארץ נגרמת ברובה בגלל הגורם האנושי".
