במבחן במקצוע "הגנת הסביבה ומשבר האקלים" מקבלת ממשלת בנט-לפיד את הציון בלתי מספיק. לזכותה ייאמר שהייתה חרוצה מאוד גילתה עניין בתחום, אבל רק העברתו ברגע האחרון בקריאה ראשונה של חוק האקלים מנעה ממנה לקבל את הציון נכשל. זו דרכה של הערכה פוליטית: תהליכים שטופלו אך טרם הבשילו לא מזכים את הממשלה היוצאת בנקודות.
כאמור, המשקל העיקרי שבכף הזכות הוא חוק האקלים. אמנם מדובר בנוסח חלש - ויש שיאמרו מסורס - יחסית לגרסתו המקורית, אבל העברתו בקריאה ראשונה לפחות מבטיחה שהכנסת הבאה תמשיך לדון בו מאותה נקודה ולא תתחיל מאפס. אם וכאשר יעבור (אולי בדרך נס אפילו לפני הבחירות) יהיה למדינה בפעם הראשונה כלי אפקטיבי להילחם במשבר האקלים, עם מסגרת מחייבת למשרדי הממשלה ועם יעדים אחידים.
להישג הזה נלווה גם כישלון צמוד: מזה שנים מתחננים ארגוני הסביבה לממשלות ישראל למנות פרויקטור לאומי/גוף מתכלל למאבק בסוגיית האקלים ולאחרונה הצטרפו לקריאה גם הסקטורים העסקיים והמשפטיים. הכנסת ה-24 לא קידמה את הנושא אפילו במילימטר.
הפסד כואב נחלה הממשלה כשלא הצליחה להעביר תיקון להרחבת תחולת חוק השקיות אף שהנסיבות היו לטובתה: ח"כ גילה גמליאל מהליכוד (יוזמת החוק בכנסת הקודמת) הצטרפה להצעת התיקון, הוסיפה בה שיפורים ותבעה מבנימין נתניהו חופש הצבעה שיאפשר לה לתמוך בקואליציה. המשמעת הסיעתית ניצחה וגמליאל נמנעה בסוף מהשתתפות בהצבעה, אבל ההצעה הייתה יכולה לעבור גם בלעדיה אלמלא התרשלה הקואליציה להביא למשכן מספיק אצבעות.
עוד חוק שהוכן, נוסח והוכנס להקפאה עמוקה הוא חוק העצים לחיוב עדכון הציבור לפני כריתת עצים לשם הגשת התנגדויות. לצדו הוקפאה גם היוזמה להקים קרן ייעודית מהיטלים על כריתת עצים ו/או העתקתם, שתאפשר לרשויות מקומיות לנטוע עצים מחדש. להקפאה נכנס גם התיקון לחוק החופים, שמטרתו לבחון מחדש תוכניות שאושרו לפני כניסת החוק הקיים לתוקף ומתייחסות למבנים במרחק של 300 מטר מקו המים.
לישראל אין ג'ון קרי מקומי
הגורם המנוסה ביותר לאמוד את ההישגים הסביבתיים של בית המחוקקים הוא עמותת "אדם, טבע ודין", שבוחנת את הנושא בעין משפטית. כשביקשנו את חוות דעתו של מנכ"ל העמותה, עו"ד עמית ברכה, התברר שהוא כבר כתב את רובה מראש. "הדבר הכי גרוע הוא שלא מונה פרויקטור מרכזי למלחמה במשבר האקלים", הוא פוסק. "זה משאיר את הסמכות רק בידי המשרד להגנת הסביבה, מחוסר היכולת לכפות מהלכים משמעותיים על משרדי הממשלה האחרים. לג'ון קרי, פרויקטור האקלים בארה"ב, יש סמכות כזו וזה גם מה שקורה במדינות אירופה".
- איפה עוד נכשלה הממשלה בתחום הסביבתי?
"כשלא הצליחה לסגור את המפעלים המזהמים במפרץ חיפה ואפילו לא לקבוע לכך תאריך עתידי. השרה להגנת הסביבה לא הכריזה על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אוויר למרות שהונחו בפניה הנתונים החריגים. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את התוכנית הלאומית לטיפול בפסולת הלאומית לעשור הקרוב. משרד התחבורה לא הצליח להגדיל את כמות האוטובוסים החשמליים ואנחנו עדיין תקועים עם פחות מ-100 כאלה. שרת התחבורה התחייבה למאות".
- למה לדעתך זה לא קרה?
"היעדר הקצאת שטח ותקציב להקמת תשתיות טעינה, תקציבים לרכישת האוטובוסים ולקיחת אחריות מתכללת מול חברת החשמל ועוד גורמים רלוונטיים".
- איפה הממשלה כן הצליחה בתחום הסביבה?
"המיסוי על כלים חד-פעמיים הביא להפחתה של עשרות אחוזים ברכישתם. הממשלה קידמה את נושא התחבורה הציבורית בראי התכנון של אזורי מגורים חדשים. היא הקצתה תקציבים משמעותיים לטיפול בתשתיות ופסולת בחברה הערבית ובפזורה הבדואית בהיקף של מיליארדי שקלים בטווח הקרוב והרחוק".
עו"ד עמית ברכהצילום: עומר פרידמן - היו יוזמות סביבתיות שהונחו בפני הממשלה ולא טופלו כלל?
"כן. תוכנית לאומית למניעת הצפות ושיטפונות, תוכניות להסרת חסמים כדי לקדם אנרגיות נקיות ואנרגיה סולארית, והיוזמה להטיל בישראל מס פחמן".
- לקראת הבחירות - אתה רואה הבדלים בנושא הסביבה בין יאיר לפיד לבנימין נתניהו?
"עובדתית, רק לפיד התחייב לקידום חקיקת אקלים לישראל. נתניהו התחייב כראש ממשלה לקדם אנרגיות מתחדשות ולעמוד בהתחייבויות ישראל תחת הסכם פריז, אבל עד כה לא התחייב בקולו לקידום חוק האקלים".
בשורה התחתונה, הממשלה החמיצה
פרופ' ח"כ אלון טל מכחול לבן - שותפה בכירה בקואליציה - הגיע למשכן עם ידע נרחב ותוכניות סדורות אך מתוקף ההסכמים עם הסיעות האחרות הסתפק ביו"רות ועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור. מעמדה זו הוא יזם הצעות חקיקה, החלטות ממשלה ודיונים, ולאורך כל הקדנציה הקפיד שלא לבקר איש מחברי הכנסת, ובמיוחד לא את שותפתו הקואליציונית ממרצ שכיהנה כשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.
- פרופ' טל, בוא נפתח בדברים הטובים שעשה המשרד להגנת הסביבה.
"בהחלט מגיעים שבחים לזנדברג. היא מינתה מנכ"ליות מקצועיות למשרד ולרשות הטבע והגנים, קולה נשמע במאבקי סביבה כמו אקו פארק גלילות ושדה בריר, ובמיוחד במאבק נגד הסכם קצא"א שהיה גם בתוך הקואליציה והעמדה האיתנה שלה הכריעה את הכף".
- ונעבור לביקורת.
"התנהלות מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה הייתה פסיביות וחולשה מול הזיהום הקשה במפרץ. כשהחברה לנמלי ישראל השתלטה על שטח ענק בפארק הקישון המתוכנן, המשרד להגנת הסביבה אפילו לא דרש סקר סביבתי כדי להבין מה יהיו ההשלכות. המשרד התרברב על קנס שניתן לבז"ן לפני ארבע שנים בגובה 800 אלף שקל, שאותו שילמה החברה שהרווחים שלה ברבע האחרון היו 89 מיליון דולר. זו הרתעה? סיפור דומה על מחדלים באכיפה שמעתי גם בנושא קצא"א באשקלון ובאילת".
- עד כמה ידע המשרד להגנת הסביבה לנצל את התקציבים שעמדו לרשותו?
"הוא לא ידע. קיימות עתודות עתק של כמעט ארבעה מיליארד שקל בקרן לשמירת הניקיון, אבל המשרד לא השכיל להשתמש בכספים שיושבים וצוברים אבק כדי ליצור את התקנים הנחוצים לטפל בבעיית הזבל במרחב הפתוח. המועצות האזוריות והרשויות המקומיות התחננו לכספים ותקנים לאכיפה מהקרן, אבל המצב בשטח לא השתנה משמעותית בשנה האחרונה".
- איך אתה מסכם את התנהלות המשרד מול הטענות לפליטת מזהמים במפעל "נשר" ברמלה?
"המשרד נתן למפעל היתר פליטות לשבע שנים, מה שבפועל מקבע את הטכנולוגיה של המפעל לזמן ארוך. זה מפעל פרטי, עם טביעת הרגל הפחמנית השלישית בגובהה במדינת ישראל. הוא גורם לפגיעה בבריאות תושבי האזור שמדווחים על עלייה ניכרת במחלות נשימתיות. נכנסתי לעובי הקורה וכתבתי למשרד להגנת הסביבה חוות דעת משפטית שקובעת כי אפשר במסגרת 'חוק אוויר נקי' להגביל את משך ההיתר או להתלות אותו לגמרי. בהיתר שאושר נעשו שיפורים מסוימים, אבל לצערי אין בו בשורה לתושבי רמלה-לוד והאזור ולמאבק הכולל במשבר האקלים".
- יש מקומות שהמשרד נכשל בהם והציבור לא ממש מכיר?
"המשרד לא קידם שורת הצעות חוק שהצוות המקצועי שלו עצמו הכין וישבו כאבן שאין בה הופכין במשך שנים רבות. גם בשנה האחרונה הם נשארו שאננים ולא הבינו שיש פה הזדמנות. לדוגמה - חוק התלמ"ת (תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, ש"ז). שנה אחרי שדליפת נפט ענקית זיהמה את חופי ישראל - לא קודם החוק הזה בפועל, למרות המלצות מבקר המדינה לקדם אותו ללא דיחוי. אפשר להוסיף לזה גם את אי-יישום אמנת שטוקהולם וחוק רישום כימיקלים מסוכנים או חוק פסולת בניין. במקרה זה המשרד בלם את הצעת החוק שהגשתי שהתבסס על הצעת חוק ישנה שלו, בטענה שתוך שנה הם יגישו הצעה טובה יותר".
הכתם החשוד הגיע לחופי בת ים, החומר טרם זוהה
(צילום: אסף קמר)
- מה עוד הציבור לא יודע?
"לפני חודשים קיימתי דיון על פינוי אסבסט ונציגת המשרד להגנת הסביבה אמרה לי ש'אוטוטו ייחתם ויתוקצב שלב ב' בתוכנית הלאומית לפינוי אסבסט'. לפני שבועיים עודכנתי שעדיין אין על מה לדווח. בנושא קמיני עצים – המייצרים כשליש מזיהום האוויר בחודשי החורף - נציגי המשרד שהופיעו לפני ועדת המשנה שלי טענו שמדובר בבעיה מקומית והמשרד לא יכול אפילו להוציא חוק עזר".
- אפשר להבין שאתה לא מרוצה מהתנהלות המשרד בתוך הכנסת עצמה.
בהחלט. המשרד לא השכיל לחבק ולעבוד עם חברי הכנסת הסביבתיים, לעודד חקיקה שלהם ולהילחם עליה. במקרים רבים נאלצנו להילחם לבד, לעתים קרובות גם מול קשיים שהמשרד עצמו הערים. דוגמה טובה היא הצעת חוק שכתבתי מזמן ומטרתה לאפשר למדינה לעמוד ביעדי האמנה הבינלאומית לשמירה על מגוון ביולוגי שישראל חתומה עליה אך בקושי מקיימת אותה. מדובר בהצעת חוק מורכבת שמסדירה את התיאום המסובך בין 14 משרדי ממשלה ורשויות נוספות. ועדת השרים לחקיקה תמכה, עשינו הרבה ישיבות עם אנשי מקצוע מהמשרד להגנת הסביבה, וביום הגורלי של הדיון בוועדת הפנים הודיע לי סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שהוא מבטל את הסיכומים ומתנגד לחוק. זנדברג הגיעה עם הרבה רצון טוב, אבל בסופו של דבר הייתה כאן החמצה".
זנדברג: אנחנו אחת המדינות המובילות
- שלום לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. מהם מבחינתך ההישגים העיקריים של המשרד בשנה הזאת?
"בראש וראשונה חוק האקלים, שמייצר את המנגנונים הנדרשים לישראל על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק על מנת לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה. עוד הישג הוא החינוך האקלימי מגן ועד י"ב בשיתוף שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון. פעלנו לכך שכל ילד במערכת החינוך יכיר, ילמד ויעמיק בשינויי האקלים ובהשפעתם על האדם והסביבה".
"חוק החינוך האקלימי", שהונח על שולחן הכנסת באוגוסט 2021, לא שרד את נקמת האופוזיציה, ואף שתמכו בו ח"כים כמו עידית סילמן ועמיחי שיקלי – נעלם במרתפי הקיפאון. בסופו של דבר נטשו זנדברג ושאשא-ביטון את אפיק החקיקה, קבעו עובדות בשטח וגם פרסמו על כך הודעה משותפת.
זנדברג: "טיפלנו בהצלחה בנושא הפסולת במגזר הערבי שהוזנח במשך שנים עם תוכנית חומש בתקצוב ממשלתי של 550 מיליון שקל, כאשר 250 מיליון מהם כבר הושקעו. הבאנו להחלטת ממשלה היסטורית לקידום החדשנות באקלים בהיקף של שלושה מיליארד שקל, פעלנו לשיקום נחלים, לגמילת ישראל מפלסטיק, למיחזור בקבוקים, לאיסור הכנסת כלים חד-פעמיים לגנים הלאומיים, להכרזה על שמורה ימית ייחודית ולעצירת הסכם קצא"א. בזמן כהונתי עלה שיעור הנשים בהנהלה הבכירה של המשרד מ-35% ל-48% ומיניתי את המנכ"לית הראשונה של רשות הטבע והגנים".
- זכית לשיתוף פעולה משאר חברי הכנסת והממשלה?
"הממשלה שכיהנה זמן קצר הצליחה סביבתית מעל ומעבר למשוער. עבדנו בשיתוף והיום ישראל עומדת בשורה אחת עם המדינות המובילות בהבנה, בתוכניות ובביצוע של הגנה על הסביבה ועל הטבע, בחינוך סביבתי ובהיערכות למשבר האקלים".
- מה יקרה עם הזיהום באזור התחנה המרכזית בתל אביב?
"הודעתי למשרד התחבורה ולעיריית תל אביב על כוונתי להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר ופירטתי את דרישותיי. התשובות אמורות להתקבל בתוך כחודש וחצי ולפיהן אקבל את ההחלטות המתאימות".
- אחת הטענות כלפייך היא שלא קודמה התוכנית הלאומית לטיפול בפסולת.
"הטענה אינה נכונה. נקבעו יעדים משמעותיים לשנת 2030, כמו מיחזור 54% מהפסולת, צמצום כלל ההטמנה ל-20% והפסקה מוחלטת של הטמנת פסולת לא מטופלת".
- ובאשר למפעלים המזהמים במפרץ חיפה?
"במרץ 2022 אישרה הממשלה את ההחלטה לעצור את הפעילות הפטרוכימית באזור, נדבך חשוב בתהליך שסופו סגירת התעשיה הפטרוכימית במפרץ, הבראת סביבתו ושיפור איכות החיים באזור כולו. למשרד אין עילה סביבתית לסגירת כלל המפעלים, ולכן מטרת החלטת הממשלה היא פיתוח וקידום מטרופולין חיפה ולא סגירת המפעלים בשל הפרות סביבתיות".
- תקציב הקרן הלאומית לשמירת הניקיון – נוצל או לא?
"הנהלת הקרן אישרה באפריל 2021 מסגרת תקציבית בגובה 6.3 מיליארד שקל והיא מתייחסת לסך ההכנסות הצפויות מסעיף ההטמנה של הקרן עד 2030. הוקצו 850 מיליון שקל להטמעת ההפרדה במקור של חומר האורגני ויותר משני מיליארד שקל להקמה ותפעול של תשתיות למיון ומיחזור. בנוסף, אושרו תקציבים למתקני השבת אנרגיה, חינוך והסברה. מדובר בתוכנית ארוכת טווח וקצב הוצאת הכספים מתקדם בהתאם ליישום בפועל".
- מה עומד מאחורי הארכת היתר הפליטות של מפעל הבטון "נשר" ברמלה בשבע שנים?
"ההיתר כולל תנאים מחמירים בהשוואה להיתר הקודם, בין היתר דרישה להפחתת פליטות ביחס להיקפים שאושרו בהיתר הקודם. היתר הפליטה תואם את הדירקטיבה האירופית ואת הרגולציה האירופית המקובלת למפעלי מלט".
- מדוע לא קודם חוק התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן?
"תזכיר החוק פורסם במאי ובימים אלה המשרד עורך ומכין אותו לחקיקה לפי הערות הגופים ומשרדי הממשלה השונים. אושרה מסגרת תכנון תקציבי של כ-110 מיליון שקל לרכישת ציוד ימי ייעודי ללחימה בזיהום ים וכלי שיט והקמת שתי תחנות למניעת זיהום הים בחיפה ובאשקלון".
- הגיוני שחבר הכנסת אלון טל מנסה לקדם חוק להגבלת שימוש בקמיני עצים ולא זכה לתמיכת המשרד?
"בהחלט אתמוך בהצעות חוק להגבלת השימוש בקמיני עצים, והמשרד אף מסייע בניסוח חוקי עזר עירוניים לרשויות שמעוניינות להגביל אותם בתחומיהן. אנו בוחנים כלים חקיקתיים נוספים שיתנו לבעיה זו מענה".
