כדור הארץ מתחמם, כתוצאה מפליטות של גזי חממה, והקרחונים נמסים מהר משסברו המדענים: מחקר חדש על אנטארקטיקה, שהתפרסם אמש (יום ד'), מציג את המפה הראשונה של התפרקות קרחונים, ומכפיל את ההערכות הקודמות על אובדן מדפי קרח. המחקר גם מפרט כיצד היבשת משתנה נוכח ההתחממות הגלובלית המתגברת.
קרחון יום הדין ת'ווייטס באנטראקטיקה
אי הוודאות הגדולה ביותר בחיזוי עליית פני הים בעולם היא כיצד אובדן הקרח באנטארקטיקה יואץ ככל שהאקלים יתחמם. שני מחקרים, שאותם הובילו חוקרים במעבדה להנעה סילונית של נאס"א בדרום קליפורניה, חושפים נתונים חדשים ובלתי צפויים לגבי האופן שבו מעטה הקרח האנטארקטי מאבד ממסתו בעשורים האחרונים.
מחקר אחד, שפורסם בכתב העת Nature, ממפה כיצד התפרקות של קרחונים - התנתקות הקרח מחזית הקרחון - שינתה את קו החוף האנטארקטי במהלך 25 השנים האחרונות. החוקרים גילו שקצה יריעת הקרח - מסה של קרח שמכסה את סביבתה ובעלת שטח של מעל 50 אלף קמ"ר - איבדה כמות של קרח, מהר יותר מהזמן שבו הוא היה יכול להתחדש. ממצא מפתיע זה מכפיל את ההערכות הקודמות לגבי האובדן ממדפי הקרח הצפים של אנטארקטיקה מאז 1997, מ-6 טריליון ל-12 טריליון טונות.
איבוד קרח כתוצאה מההתפרקות של הקרחונים החליש את מדפי הקרח ואפשר לקרחונים אנטארקטיים לנוע מהר יותר אל האוקיינוס, מה שהאיץ את קצב עליית פני הים.
המחקר השני, שפורסם ב-Earth System Science Data, מציג בפירוט חסר תקדים את הידלדלות הקרח האנטארקטי, מצב מדאיג שכמעט והוכפל בחלקים המערביים בעשור האחרון. יחד, שני המחקרים משלימים זה את זה ומספקים את התמונה השלמה ביותר עד כה על האופן שבו היבשת הקפואה משתנה לרעה.
"אנטארקטיקה מתפוררת בקצוות שלה", אמר המדען צ'אד גרין, מטעם המעבדה להנעה סילונית של נאס"א ומי שחיבר את המחקר הראשון. "וכאשר מדפי הקרח מתדלדלים ונחלשים, הקרחונים המסיביים של היבשת נוטים לנוע במהירות אל האוקיינוס ובכך להגביר את קצב עליית פני הים בעולם". דבריו של גרין מסבירים את העובדה, שלפיה רוב הקרחונים האנטארקטיים שנעים אל האוקיינוס, הופכים למדפי קרח צפים בעובי של עד 3 ק"מ ו-800 ק"מ רוחב.
אבל בעשורים האחרונים, האוקיינוס המתחמם ממיס את מדפי הקרח של אנטארקטיקה מלמטה, מה שהופך אותם לדקים וחלשים יותר. לוויינים מודדים את תהליך הדילול על ידי רישום הגובה המשתנה של הקרח, אך עד למחקר זה, לא הייתה הערכה מקיפה כיצד שינויי האקלים עשויים להשפיע על התהליך ברחבי היבשת. הדבר נובע בין היתר משום שתמונות לוויין היו קשות לפענוח. "במבט על תמונת לוויין, קשה לנסות ולהבין את ההבדל בין קרחון לבן, מדף קרח לבן, קרח ים לבן ואפילו ענן לבן. זו תמיד הייתה משימה קשה, אבל עכשיו יש לנו מספיק נתונים מחיישני לוויין מרובים כדי לראות תמונה ברורה יותר של האופן שבו קו החוף של אנטארקטיקה התפתח בשנים האחרונות", הסביר גרין.
שם הבנת המצב העגום, כמות ההפסד כתוצאה מהתפרקות הקרח באנטארקטיקה, עולה על הצמיחה הטבעית שלה, עד כדי כך שהחוקרים חוששים כי אין זה סביר שהיבשת הקפואה תוכל לצמוח בחזרה למצב שלה לפני שנת 2000, עד סוף המאה הזו. למעשה, הממצאים מצביעים על כך שניתן לצפות להפסדים גדולים יותר, שכן נראה כי מדפי הקרח הגדולים ביותר של אנטארקטיקה עומדים בפני אירועי התפרקות גדולים יותר ב-10 עד 20 השנים הבאות.
במחקר המשלים, מדעני המעבדה להנעת סילון של נאס"א, שילבו כמעט 3 מיליארד נקודות נתונים מ-7 מכשירים בחלל, כדי לייצר את מערך הנתונים הרציף הארוך ביותר על הגובה המשתנה של מעטה הקרח, כאינדיקטור לאובדן קרח, כבר משנת 1985. הם השתמשו במכ"ם ומדידות לייזר של גובה הקרח, מדידות מדויקות ברמת הסנטימטר, כדי לייצר את המפות החודשיות ברזולוציה הגבוהה שנעשו אי פעם על כמות אובדן של קרח.
3 צפייה בגלריה
שינויים בגובה של מעטה הקרח באנטארקטיקה מ-1985 עד 2021 (צבוע באדום במקומות בו הוא יורד וצבוע בכחול במקומות בו הוא עולה - מדפי הקרח מוצגים באפור)
(צילום: NASA/JPL-Caltech)
הפירוט, שאין לו תקדים, חשף כיצד מגמות ארוכות טווח ודפוסי מזג אוויר שנתיים משפיעים על הקרח, ואף מראה את העלייה והנפילה של מעטה הקרח כאשר אגמים תת-קרחוניים מתמלאים ומתרוקנים ק"מ מתחת לפני השטח. "שינויים עדינים כמו אלה, בשילוב עם הבנה משופרת של מגמות ארוכות טווח ממערך נתונים זה, יסייעו לחוקרים להבין את התהליכים המשפיעים על איבוד הקרח, מה שמוביל לשיפור אומדנים עתידיים של עליית פני הים", אמר יוהאן נילסון, מחבר ראשי של המחקר השני - שכלל שנים של עבודה ואלפי שעות של זמן מחשוב על שרתי נאס"א.
יחד עם זאת, נילסון הודה כי המאמץ השתלם. "איסוף הנתונים למשהו שימושי יותר, עשוי לקרב אותנו לפריצות הדרך שנחוצות כדי להבין טוב יותר את השינוי שמתחולל בכדור הארץ שלנו ולעזור לנו להתכונן לקראת ההשפעות העתידיות של שינויי האקלים".
