הבחירות לרשויות המקומיות בפתח, ולכל אחת ואחד מאיתנו יש הזדמנות להשפיע על איכות החיים ועל איכות הסביבה, אולם לא פחות מכך גם על עתידה של העיר שבה אנו מתגוררים. אמנם אחרי 7 באוקטובר ובזמן שאנחנו נלחמים בכל החזיתות, נדמה כי בבחירות הפעם נושא הביטחון יעמוד במרכז תשומת הלב הציבורית, מממ"דים בבתים ובבתי הספר ועד לאבטחה במרחב הציבורי, אבל האיומים כמו גם האתגרים הסביבתיים העירוניים נשארים איתנו ורק הולכים וגוברים, והם לא פחות גדולים או מסוכנים מאלו הביטחוניים.
לכן רגע לפני הבחירות שיתקיימו ב-27 בפברואר, תזכרו בכל מה שהתלוננתם עליו ביניכם לבין עצמכם, בשיחות עם חברים או בשולחן המשפחתי, ואולי אפילו פניתם לעירייה: היעדר צל ופינות ירוקות, מגבלות התחבורה הציבורית, זיהום אוויר, לכלוך ופסולת ועוד ועוד, ותבדקו מי מהמועמדים מציע פתרונות בתחומים אלו ובאילו פתרונות מדובר.
הערים הן מוקד של צריכה של משאבי חומר ואנרגיה, מדלקים מאובנים, עבור בבטון ואספלט ועד למזון, ופליטה של מזהמים רבים בדמות שפכים, פסולות וזיהום לאוויר. כדי למקסם את השימוש במשאבים ולהפחית את הפליטות, הן צריכות להתמודד עם בעיות ועוולות מהעבר ולעסוק באספקת שירותים בהווה. אבל הסוגייה הסביבתית העירונית המרכזית ביותר היא סוגייה הצופה לעתיד, ובמרכזה התכנון העירוני, שלרוב נסתר מעייני התושבים.
תכנון עירוני, המתייחס לתכנון מבנים ושטחים ציבוריים ופתוחים, תשתיות ושירותים, שנכללים במרחב העירוני, מתבסס על מאפיינים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים של העיר, אך בו-בזמן משפיע עליהם ולא פעם יוצר אותם. תכנון שכזה, הוא מעשה אומנות, שמטרתו לחבר בין השימושים העירוניים המגוונים, מהמיקרו למאקרו ובחזרה, אך הוא חייב גם לחבר בין אנשים למרחב העירוני ולטבע ולייצר תועלות חברתיות, סביבתיות וכלכליות.
תכנון נכון יאפשר לעיר להתמודד עם הצרכים הרבים של התושבים לצד אתגרים מקומיים ועולמיים כמו משבר האקלים, ובו-בזמן להרחיב את האפשרויות ואת ההזדמנויות. כדי לעמוד במשימה המורכבת הזו צריך לתכנן אחרת: לעסוק בציפוף עירוני ולא בצפיפות, בהתחדשות עירונית של אזורים ותיקים לצד הקמת שכונות חדשות, ובאיזון בין שטחים פתוחים וירוקים לבין שטחים בנויים.
תכנון מושכל צריך להתייחס גם לתנועתיות, לרבות הליכתיות, תעבורת אופניים ותחבורה ציבורית וחשמלית, במקום להיבט הצר של תחבורה. כדי לעשות כן יש להבטיח את הנוחות, הבטיחות והביטחון לצעוד או לרכב ברחובות, למשל לדאוג למדרכה רחבה, להפרדה בין נתיבי הליכה ורכיבה ולהצללה, ולהבטיח קישוריות טובה ויעילה בין אמצעי תחבורה שונים. יתרה מכך, תכנון שבבסיסו מגוון שירותים ועירוב שימושים במרקם השכונתי, כך שלא נצטרך לנסוע ברכב לכל דבר, יכול להגביר את הקהילתיות, להפחית את הזיהום ולשפר את הבריאות.
תכנון חכם מתייחס גם לתנאי האקלים ולטופוגרפיה המקומיים, ומשתמש בתוואי השטח הטבעי ולא דורס אותו, למשל בחלחול של מי גשמים במקום ניקוז, או בנטיעת עצים שמסייעים בניקוי האוויר, בלימת רעשים ומניעת סחף קרקעות. מדובר גם בבנייה ירוקה מחומרים מקומיים וכמה שיותר טבעיים ו/או ממוחזרים, שמאפשרת שימור אנרגיה בתוך הבית, תוך שימוש נכון בכיווני אור ואוויר. בתוך כך, שילוב של אלמנטים סולאריים עם אגירה במבנים ציבוריים ובמרחב הציבורי: חניות, תחנות אוטובוס, מדרכות, גנים ועוד, יאפשרו לעשות דו-שימוש יעיל בשטח המופר ולהפחית את טביעת הרגל האקולוגית של העיר.
ואם בתכנון עירוני עסקינן, חשוב מאוד לדבר על שיתוף ציבור, שיתוף במשמעות שותפות ומעורבות בתחילת תהליכי התכנון ולא ידוע מצומצם כמחויב בחוק במהלכם או הגשת התנגדויות בסופם. שיתוף ציבור הוא תהליך בו בעלי עניין שונים, קבוצות או יחידים מהציבור הרחב, לצד מומחים וארגונים חוץ ממסדיים, מעורבים ברמה כזו או אחרת בתהליכי קבלת החלטות, בעיצוב מדיניות וביישום של תהליכים בעיר.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהתהליך, שהופך את הציבור לשותף פעיל בתהליכים שמשפיעים על חייו ושישפיעו על עתידו, גם מחזק את האמון של הציבור בנבחרי הציבור ואת המחויבות והאחריות של שני הצדדים לתהליכים העירוניים. אך מדובר בתהליך יומיומי, ולא רק ביום הבוחר, שעל הרשות ליזום וגם על הציבור לדרוש ולהניע. כל זאת, כדי להביא מידע נוסף ומגוון של דעות ורעיונות לשולחן הדיונים, ולזהות מראש חסמים וקשיים, ובהתאם לקבל החלטות מושכלות יותר וישימות יותר ולקדם חוסן עירוני.
תכנון עירוני חכם לא מסתיים רק בתוכניות ובבינוי, לכן יש חשיבות שהערים יהיו מעורבות וייקחו אחריות על ניהול ותפעול המשאבים שנכנסים ויוצאים מהעיר. יותר ויותר ערים בעולם לוקחת אחריות על התחבורה הציבורית, על ניהול הפסולת והטיפול בה ועל יצור אנרגיה. רק לאחרונה משרדי הפנים והאנרגיה והתשתיות אישרו הקמת תאגידי אנרגיה ברשויות המקומיות, כך שחיבור בין המגזר הציבור והמגזר הפרטי יביא למיקסום התועלות.
הערים הן הלב הפועם של החברה האנושית, ויש להן את החובה וגם את היכולת לקדם את איכות החיים והסביבה, ולרתום אותן כבסיס לפיתוח שיהפוך את הערים למקומות אטרקטיביים יותר למחייה. לכן, רגע לפני שאתם הולכים כלאחר יד לקלפי, תבדקו אלו תוכניות יש למועמדות ולמועמדים בעיר שלכם לעתידה, ותזכרו ששותפות ציבור מתחילה בקלפי אבל ממשיכה ביום יום.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
