המדבריות שבמחוז אלמריה בספרד נודעו מזה זמן רב כמקום שבו צולמו מערבוני ספגטי רבים, שאותם ביים הבמאי האיטלקי סרג'יו לאונה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. אבל כעת צוות בינלאומי של חוקרים מצא ככל הנראה את מכתש הפגיעה הראשון בחצי האי האיברי, מכתש שנמצא באותו אזור צחיח ליד החוף הדרום מזרחי של ספרד כתוצאה מפגיעת מטאוריט.
מי שדיווח על הממצא לאחרונה הוא פרופ' חואן אנטוניו סאנצ'ז גארידו מאוניברסיטת אלמריה, שעשה זאת בקונגרס המדע יורופלאנט (Europlanet Science Congress) שנערך בספטמבר האחרון בארמון הקונגרסים של גרנדה שבדרום המדינה. למרות שידוע על קיומם של למעלה מ-200 מבני פגיעה (מבנים גיאולוגיים עגולים או דמויי מכתש של סלע או משקעים מעוותים שנוצרו כתוצאה מפגיעה במשטח פלנטרי), מחקר זה הוא הראשון שמצא עדויות למכתש פגיעה בחצי האי האיברי, שבו שוכנות ספרד, פורטוגל, אנדורה וגיברלטר.
הממצא הוא תוצר של 15 שנות מחקר שנערך על ידי צוות בינלאומי של מדענים מאוניברסיטת אלמריה, המרכז לאסטרוביולוגיה של מדריד, אוניברסיטת לונד בשבדיה ואוניברסיטת קופנהגן. "אנו מאמינים שאירוע פגיעת המטאוריט התרחש לפני כ-8 מיליון שנים. חקרנו היבטים רבים של הגיאולוגיה, המינרלוגיה, הגיאוכימיה והגיאומורפולוגיה של האזור. אגן אלהביה (Alhabia) וטברנס (Tabernas) באזור מלא במשקעים המתוארכים בין 5 ל-23 מיליון שנים, והוא נמצא על סלעים מותמרים עתיקים יותר, שעברו תהליך שינוי כימי או מינרלוגי עקב תנאים סביבתיים קיצוניים. חלק גדול ממבנה הפגיעה קבור על ידי משקעים מודרניים יותר, אבל השחיקה חשפה אותו ופתחה בכך את צוהר לחקר וחשיפה של מה שאירע לפני מיליוני שנים", אמר פרופ' סאנצ'ז גארידו.
קוטר המכתש עצמו הינו 4 ק"מ, הוא קבור בעומק של כקילומטר בודד ומוקף במבנה רחב יותר בקוטר של 20 ק"מ, שם הפגיעה גרמה לקריסה של שכבות המשקעים. העדויות למכתש הפגיעה כוללות מספר דוגמאות של גרגרי קוורץ "מזועזע" בברקציה - סוג של סלע משקע המורכב משברי מינרלים או סלעים שמתלכדים ממסת-אם בעלת גרגרים דקים. הברקציה יכולה להיווצר במספר תהליכים, ביניהם משקע, כתוצאה מפעולת הלוחות הטקטוניים, כתוצאה מתהליכים געשיים ואף כתוצר של מחזור הידרותרמי. למעשה, גרגירי הקוורץ שאותרו, סיפרו את שאירע, עם עוצמת פגיעה רבה שנאמדת בין 10 ל-30 ג'יגה-פסקל. "אם גילוי המכתש יאושר, זה לא רק יהיה מרגש מנקודת מבט מדעית אלא גם יהיה תוספת נפלאה לאטרקציות המדעיות והתיירותיות של מחוז אלמריה", הסביר פרופ' סאנצ'ז גארידו.
בקונגרס המדע יורופלאנט (ESPC2002) השתתפו 1180 מדענים פלנטריים מ-48 מדינות ברחבי העולם, לרבות ישראל, מה שהופך אותו לאחד מהמפגשים המדעיים הפלנטריים הגדולים ביותר שהתקיימו באירופה. "נדרשה עבודה רבה להתכונן לכינוס זה, שהתעכב כשנתיים בשל אילוצי מגפת הקורונה, אולם כל אלה מתבטלים נוכח הממצאים שהוצגו ומהווים פרס נפלא להמתנה הממושכת", כך אמרה יו"ר הוועדה המארגנת, לואיסה לארה מהמכון לאסטרופיזיקה של אנדלוסיה, המשויך למועצת המחקר הלאומית של ספרד.