פרס דן דוד לשנת 2022 יוענק לתשעה חוקרות וחוקרים פורצי דרך מכל רחבי העולם. כל אחד מהחוקרים יקבל פרס של 300 אלף דולר על הישגים במחקר וכתמיכה בעבודתם העתידית. תשעת הזוכים יגיעו לישראל לקבל את המענקים בטקס שייערך באוניברסיטת תל אביב בחודש מאי.
בארט אלמור Bart Elmore (ארה"ב) – הוא היסטוריון סביבתי, החוקר את ההיסטוריה של הקפיטליזם המודרני. אלמור מתמקד במוצרים יומיומיים, ממשקאות מוגזים ועד זרעים חקלאיים, כדי להדגים כיצד חברות ענק רב-לאומיות עיצבו מחדש מערכות אקולוגיות גלובליות. בנוסף לחשיפת ההשפעות הסביבתיות של הקפיטליזם, הוא מזמין אותנו ללמוד מהעבר ולמצוא אסטרטגיות לפיתוח כלכלה עתידית אקולוגית בריאה יותר.
ספרו הראשון עוסק בהיסטוריה של קוקה-קולה - כיצד הפכה לחברה בינלאומית ואיך הדבר מתקשר לניצול של משאבי טבע מקומיים במקומות שונים. ספרו החדש Seed Money: Monsanto’s Past and Our Food Future עוסק בחברת מונסנטו - היצרנית הגדולה בעולם של כימיקלים לחקלאות וזרעים מהונדסים גנטית ובהשלכות הסביבתיות של הפקת המוצרים שלה. אלמור הוא פרופסור חבר להיסטוריה של הסביבה באוניברסיטת אוהיו סטייט.
נטליה רומיק Natalia Romik (פולין) - היא היסטוריונית, אדריכלית ואוצרת. עבודתה מתמקדת בזיכרון היהודי ובהנצחת השואה במזרח אירופה, בייחוד בפולין ובאוקראינה. רומיק יצרה את פרויקט ארכיון השטייטעל הנודד, הפועל בקרב קהילות מקומיות להנצחת ההיסטוריה היהודית. עבודתה מפנה את תשומת הלב לאתרים נשכחים בהיסטוריה היהודית ובשואה, תוך התמקדות בגילוי ובשימור מקומות מסתור יהודיים בזמן המלחמה. רומיק היא עמיתה פוסט-דוקטורטנית בקרן להנצחת השואה בפריז.
נאנה אופוריאטה עיים Nana Oforiatta Ayim (גאנה), היא אוצרת, סופרת, יוצרת קולנוע וחוקרת תולדות האומנות. עבודתה ממקדת מחדש נרטיבים, מוסדות וביטויים תרבותיים אפריקניים בתולדות העבר. היא ייסדה את האנציקלופדיה התרבותית הפאן-אפריקנית וארכיון קוד פתוח לאומנויות אפריקניות, הקימה את הגלריה הפוסט-קולוניאלית הראשונה בגאנה, ופיתחה מוזיאון נייד הנשען על מסורות מקומיות של ידע ומציג במהלך מסעותיו ברחבי גאנה, חפצים היסטוריים, סרטים המבוססים על היסטוריה בע"פ ועוד מיצגים הקשורים לקהילות המקומיות. אופוריאטה עיים מנהלת את מכון ANO לאומנויות וידע באקרה, היא פעילה בנושאים הקשורים לבניית מוזיאונים שאינם מבוססים על המורשת הקולוניאליסטית, הייתה אחת ממחברות הדו"ח הממשלתי החדש בגאנה על עתיד המוזיאונים במדינה ומחברת הספר The God Child.
מרים ברוסיוס Mirjam Brusius ( בריטניה) - היא היסטוריונית של תרבות ומדע, החוקרת תרבות חזותית וחומרית בהקשרים גלובליים וקולוניאליים. היא חוקרת כיצד פריטים עשו את דרכם למוזיאונים ולאוספים גדולים ומה אירע להם שם ואיך כלים מדעיים במאה ה-19 שימשו להיווצרותם של אוספים במוזיאונים. באמצעות הפרויקט "100 היסטוריות 100 עולמות בחפץ אחד" היא חושפת את המשמעויות שיש לחפצים ממוזיאונים עבור אנשים במקומות שמהם הם נלקחו. ברוסיוס היא עמיתת מחקר בהיסטוריה גלובלית וקולוניאלית במכון ההיסטורי הגרמני בלונדון, שם היא משלימה כתיבת ספר על העברת חפצים עתיקים מהמזרח התיכון למוזיאונים מערביים.
קימברלי וולש Kimberly Welch (ארה"ב), היא היסטוריונית של המשפט. וולש משתמשת בארכיונים משפטיים מקומיים בדרום ארה"ב מהתקופה שלפני מלחמת האזרחים, חלקם מתפוררים ובסכנת הכחדה, כדי לחקור תביעות משפטיות שהוגשו בתקופה הזו על ידי אנשים אפרו-אמריקנים חופשיים ומשועבדים. עבודתה חושפת תמונת מציאות חדשה שמשקפת את פעילותם של אפרו-אמריקנים בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים ומתארת את תפקידם הפעיל בחברה ובכלכלה. וולש היא פרופסור חבר להיסטוריה באוניברסיטת ונדרבילט ומחברת הספרBlack Litigants in the Antebellum American South בימים אלו היא עובדת על ספר הסוקר את מלווי הכספים השחורים החופשיים ואת מעורבותם בכלכלת האשראי בראשית העולם האטלנטי המודרני.
אפת'ימיה ניקיטה Efthymia Nikita (קפריסין), היא ביו-ארכיאולוגית, העוסקת בעיקר במחקר של עצמות. ניקיטה משתמשת במגוון רחב של שיטות חדשניות כדי לחשוף את הסודות ששרידי שלדים אנושיים מגלים אודות בריאות, תזונה וניידות של עמים עתיקים. המחקר שלה שופך אור על סיפוריהם של האנשים שהודרו ממקורות כתובים,כגון נשים, ילדים ועבדים וחושף את ההיסטוריה הארוכה של ההגירה בעולם הים-תיכוני. ניקיטה היא מרצה בכירה לביו-ארכאולוגיה במרכז המדע והטכנולוגיה לחקר הארכיאולוגיה והתרבות (STARC) ב-Cyprus Institute ומחברת ספר לימוד בנושא אוסטאו-ארכיאולוגיה.
טיירון פרימן Tyrone Freeman (ארה"ב), הוא היסטוריון של פילנתרופיה שחוקר צדקה ואקטיביזם בחברה האפרו-אמריקנית. עבודתו מזמינה אותנו לחשוב מחדש על השקפות מסורתיות אודות פילנתרופיה, שרואה בה זירה השמורה, בדרך כלל, לאליטות עשירות. הוא מציע לשקול מחדש מהי פילנתרופיה ומי יכול לעסוק בה, כמו גם כיצד נתפשות ומיוצגות קהילות אפרו-אמריקניות. עיקר המחקר שלו הוא על רשתות של גיוס כספים ופילנתרופיה בקרב נשים שחורות בארה"ב במאה ה-20. בתפיסת העולם הרווחת בארה"ב, אנשים שחורים הם בעיקר "מקבלים" ו"נזקקים". פרימן מציג מערכת חזקה ותומכת של גיוס כספים בתוך הקהילות האפרו-אמריקניות, והופך את הסיפור שלהם מ "נזקקים" או "מקבלים" ל"תורמים" ו"נותנים". פרימן הוא פרופסור חבר ללימודים פילנתרופיים באוניברסיטת אינדיאנה-פורדו באינדיאנפוליס.
ורנה קרבס Verena Krebs (גרמניה), היא היסטוריונית המתמקדת באפריקה בימי הביניים, וחושפת את מערכת היחסים המורכבת בין אתיופיה לאירופה הנוצרית. מחקרה הופך על פיהם את הנרטיבים המסורתיים על יחסי אירופה-אפריקה ומשרטט תמונה חיה של אתיופיה של ימי הביניים בשיא כוחה. המחקר של קרבס מראה שהאתיופים הגיעו לאירופה בתור ממלכה עשירה שביקשה לייבא חפצי אמנות דתיים בכדי לקשט כנסיות באתיופיה עצמה. קרבס מחזיקה בפרופסורה זוטרה בתחום "ממלכות תרבותיות בימי הביניים וסבך הקשרים שלהן" באוניברסיטת רוהר בבוכום, גרמניה, ספרהMedieval Ethiopian Kingship , Craft, and Diplomacy שיצא השנה, זכה להדים רחבים עוסק בקשרים הדיפלומטיים בין אתיופיה לאירופה הנוצרית.
קריסטינה ריצ'רדסון Kristina Richardson (ארה"ב), היא היסטוריונית חברתית ותרבותית החוקרת את עולם המוסלמי בימי הביניים. בעבודתה עם כתבי יד שלא נחקרו, היא מתמקדת בקבוצות שמחוץ לאליטות ובקבוצות שנדחקו לשוליים, החל בדפסים בני רומא (צוענים) וכלה בפועלים מאפריקה ומאסיה, חופשיים ולא-חופשיים. ריצ'רדסון היא פרופסור חבר להיסטוריה בקווינס קולג' ובמרכז לתלמידי מחקר של CUNY ומחברת הספר Difference and Disability in the Medieval Islamic World העוסק בנכות ושונות פיזית בעולם. איך אנשים הגדירו "נכות", מה נחשב לגוף תקין או "פגום" בראיית העולם שלהם, ואיך זה מתקשר לתפיסות של גזע. ספרה החדש עוסק בבני הרומא ("צוענים") בימי הביניים, בזהות האתנית שלהם ובהשפעתם על הפצה של רעיונות וטכנולוגיות.
תשעת הזוכים הללו מייצגים את החדשנות והאנרגיה המניעות קדימה את הדיסציפלינות ההיסטוריות. "עבודתם היא בעת ובעונה אחת היא עדות לעוצמתם של המחקר ושל המומחיות ולדרכים שבהן ידע אודות העבר יכול להעשיר את הבנתנו את ההווה", אומרת פרופ' קתרין א. פלמינג, רקטורית אוניברסיטת ניו יורק וחברת מועצת המנהלים של פרס דן דוד.
תשעת הזוכות והזוכים נבחרו לאחר תהליך מיון על ידי ועדה של חוקרים בולטים ממגוון רחב של תחומים היסטוריים. הפרס הפועל באוניברסיטת תל אביב על ידי קרן דן דוד, נוסד ב-2001 על ידי היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד לאות הוקרה בהישגים בתחומי המדעים ובמדעי הרוח. "אנחנו חיים בעולם בו ההשקעה במדעי הרוח, ובמיוחד בתחום היסטוריה, הולכת ופוחתת. וזאת למרות שגלוי וברור עד כמה חשוב להעמיק את הידע שלנו אודות העבר וללמוד ממנו בכדי שנוכל להבין טוב יותר את ההווה ולבנות עתיד טוב יותר", אומר אריאל דוד, חבר הנהלת הפרס ובנו של מייסד הפרס. "מסיבה זו בחרנו למקד את המשאבים שלנו אך ורק בדיסציפלינות ההיסטוריות ולתמוך בחוקרים בתחילת דרכם, מתוך תקווה לקדם את הדור הבא של ההיסטוריונים ולסייע להם בשלבי הקריירה בהם עשויה להיות לפרס השפעה רבה יותר".
