בעידן הנוכחי, מתרחשים בעולם משברים רבים ומגוונים, החל מעימותים אלימים ועד אסונות טבע, מה שמצריך פיתוח מערכות תמיכה שיסייעו במניעת פגיעה בתשתיות ואובדן של אנשים משכילים ומחקריהם יקרי הערך. בשנת 2022, מספר האנשים שנפגעו באופן כזה או אחר כתוצאה מרדיפות, סכסוכים אלימים והפרת זכויות אדם, הגיע ליותר מ-100 מיליון בני אדם בעולם, בתוכם היו גם מדענים, רופאים, מהנדסים, פרופסורים וסטודנטים במוסדות האקדמיים השונים.
"למרות שאנשי ההשכלה, שידועים לא פעם כמתווכי ידע, היו לעיתים הראשונים שהושפעו מהמשברים השונים, מעטים האנשים שמודעים להשפעה שיש לאובדן הידע והתשתית המדעית על ארצם ועל הדורות הבאים", אמרה ד"ר ויוי סטברו, שנמנתה על מחברי דוח שחובר בנושא מטעם מועצת המדע הבינלאומית, תחת הכותרת "הגנה על המדע בעתות משבר", שבו נכללו בין היתר הפלישה של רוסיה לאוקראינה ב-2022 והשריפה שכילתה את המוזיאון הלאומי של ברזיל ב-2018 - המוזיאון לטבע הידוע ביותר בדרום אמריקה - על 20 מיליון הפריטים שהיו בו (לרבות אוסף עצום של פריטים שייצגו את תרבות האוכלוסיות הילידיות בברזיל).
פרופ' סאיאקה אוקי מאוניברסיטת טוקיו תרמה גם היא לכתיבת הדוח, עם מסקנות מרעידת האדמה והצונאמי בפוקושימה משנת 2011 - מה שגרם לאסון גרעיני החמור ביותר בעולם מאז אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1986 - וממאמצי ההתאוששות של יפן מקרבות מלחמת העולם השנייה. "האירועים בפוקושימה היו שינוי פרדיגמה עבורנו כי מעולם לא חווינו דבר כזה לפני כן. לדוגמה, נתונים על רדיואקטיביות הפכו גלויים יותר לעין לאחר התקרית הזו, כך שאנשים הפכו מודעים יותר לנושא", אמרה פרופ' אוקי, שהסבירה כי בתחילה נראה היה שהמדענים היו ממש בהלם.
ראשית, רמת הפעילות הסיסמית בזמנו לא התרחשה כ-1,000 שנה, מה שאתגר את טכנולוגיות הבנייה ביפן, שבדרך כלל מבוססות על קנה מידה של 300-200 שנה. "הביקוש למדעי הטכנולוגיה וההנדסה גבר גם בזמן משבר פוקושימה וגם בזמן המשבר של מלחמת העולם השנייה, זאת בשונה ממה שקרה עם מדעי החברה והרוח", הוסיפה פרופ' אוקי.
אחת ההמלצות של הדוח מטעם מועצת המדע הבינלאומית היא שבעתות משבר שיתופי פעולה חיצוניים עשויים לשמש ככלי עזר חיוני. פרופ' אוקי אמרה שבמהלך מלחמת העולם השנייה התקדמות המדע והטכנולוגיה היו סוד שמור היטב, אך משנת 1947 התרחש שינוי גדול בתגובה למלחמה הקרה - עימות בין הגוש המזרחי, ובראשו ברית המועצות, לגוש המערבי, ובראשו ארה"ב, אשר עיקר התפתחותו החל בתום מלחמת העולם השנייה וכלה בהתפרקות ברית המועצות - שגרמה לארה"ב ובעלות בריתה להגדיל את העניין בקידום הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של יפן.
"יפן קיבלה עזרה רבה, במיוחד מארה"ב ומכמה מדינות באירופה, מה שסייע לה לבנות מחדש את הקהילה האקדמית באותה תקופה. בדומה לפוקושימה, יפן נזקקה לעזרה בפיתוח חלק מהטכנולוגיה הרובוטית שנדרשה כדי להתמודד עם תחנת הכוח הגרעינית. אני חושבת ששני המקרים הדגישו ששיתוף הפעולה הזה הוא חשוב ביותר ובהחלט אפשרי בעתות משבר", אמרה פרופ' אוקי.
כשמדובר בייעוץ לגבי בנייה מחדש של מערכות מדעיות או שיתופי פעולה, כל מקרה לגופו לפי פרופ' אוקי, אבל הניסיון היפני מלמד ששמירה על הזיכרון הקולקטיבי יכול לסלול דרכים חדשות ומקיפות יותר להגנה על עולם המדע בעתות משבר. "למרבה הצער, בתקופות של משברים ועימותים נהרסו מאגרי נתונים רבים, כולל ספריות. לדוגמה, ערים כמו הירושימה ונגסאקי נפגעו באופן קטסטרופלי, כשהמאמץ להצלת מידע נמשך עד היום במטרה להמשיך ולהעביר לדורות הצעירים את חוויותיהם של ניצולי האסון, שמספרם הולך וקטן במהירות במרוצת השנים", הסבירה פרופ' אוקי.
