אליה (אליקה) מעטוף, פקח נשרים ורחמים בגולן ובגליל ברשות הטבע והגנים, מעולם לא ציפה ככה לרגע שציפור תפרוש כנפיים. התקווה בקרב חובבי הציפורים ששני הדורסים הקטנים, האחים i64 ו-i65, יפרשו כנף - ויהיו מסוגלים כבר לחתוך את השמיים. החשש הוא שאם יישארו בקן הזרדים, הם עלולים להיפגע מאש חיזבאללה אל הגולן.
הגלישה אל הרחמים
(צילום: רחמים שמוליק הרשקוביץ)
שני גוזלי הרחם שייכים למשפחת הניציים, ונמצאים בסכנת הכחדה עולמית חמורה ביותר. הגוזלים הקטנים התגלו לראשונה באמצע חודש מאי כשבקעו מביצים ברכס גמלא, ומאז הם נתונים להשגחה תמידית מצד אליקה וחבריו הפקחים שדואגים להם מכל משמר.
הדאגה היא לא מפני הנשר שבשמיים - אלא חיזבאללה, שהטילים ששיגר העלו באש 140 דונם של שמורות טבע בסביבת הרחמים.
בתחילת החודש עלו באש 1,500 דונם של טבע בערוץ נחל דליות, לא רחוק מהקן של הרחמים הצעירים. ברשות הטבע והגנים עקבו בדריכות אחר האפשרות כי יצטרכו לפנות אותם מהקן, כדי להגן על חייהם. האש כובתה, אך בצל המלחמה המתמשכת, האיום לא הוסר.
"כל עוד הם לא מסוגלים לפרוש כנפיים ולעוף, הם לא יכולים להגן על עצמם", הסביר מעטוף בדאגה. לדבריו, "אחת הבעיות הגדולות של שריפה היא העשן. אתה יכול להגן מפני האש ולהרחיק אותה מקנים של עופות בסכנת הכחדה, אבל העשן הסמיך יכול להזיק ולהרוג את אלו שלא יכולים לעוף".
בשנה מורכבת מעין זו, כאשר מעטוף דואג לארבעה גוזלי רחמים נוספים שבקעו בקינים במרחב הגולן, הוא רק מחכה לרגע שיפרשו כנף. "אנחנו צופים שבשבוע הקרוב הם יעשו את המעוף הראשון שלהם", הוא אמר.
בשבוע שעבר הוא גלש אל הקן שלהם, בחן את התפתחותם הגופנית והניח עליהם משדר ותג עם שם. הוא נפרד מהם בתקווה כי יראה אותם בעתיד רק כשהם עפים בשמיים. "לצערי אי אפשר לזרז אותם וללמד אותם לעוף, אלא רק כשמגיע זמנם", הוא אמר. "כשהם עפים אני יודע שאני יכול לשחרר את הדאגות לקינים אחרים\ שבהם דורסים שלא יודעים לעוף ולמקד את ההגנה בהם, אם חלילה ימצאו עצמם גם בסכנה בגלל השריפות שפורצות פה באזור".
כיום אוכלוסיית הרחמים בישראל מונה בערך כ-65 זוגות ומצליחה לשמור על יציבות מסוימת בעשור האחרון, לאחר שחלה ירידה דרסטית בגודל האוכלוסייה, שעמדה בעבר על 150 זוגות.
בינתיים ירי חיזבאללה הבלתי נפסק גרם לשריפות רבות בצפון. מאז תחילת שנת 2024, עלו באש 241,438 דונם בכל רחבי הארץ - בין היתר בשטחי שמורות הטבע, הגנים הלאומים, היערות והשטחים הפתוחים.
מרבית השריפות פורצות כתוצאה מנפילות של רקטות או כטב"מים שמגיעים מכיוון לבנון. עד כה, נשרפו בשטחי הגולן כ-76,418 אלף דונם, ובגליל העליון כ-45,914 אלף דונם. "חשוב להבין כשמתחוללת שריפה, כל המערכת האקולוגית משתבשת, אזור הציד קטן ויש יותר תחרות על פחות אוכל, ובכלל יש פגיעה בתפקוד המערכת הטבעית", הסביר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים.
לדבריו, "הרחם הוא העוף דורס המקומי שנמצא בסכנת הכחדה עולמית החמורה ביותר ובמרבית תחומי תפוצתו אוכלוסייתו פוחתת. בישראל, לעומת זאת, כנראה בזכות פעולות ממשק, רבייה ואישוש שאנו מבצעים במסגרת 'פרויקט פורשים כנף', המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, נשמרת יציבות באוכלוסייה, שהינה חריגה לטובה בקנה מידה עולמי".
