את ההשלכות של שינויי האקלים אנחנו מרגישים כמעט מדי יום - אך הדו"ח החשוב של האו"ם אולי יגרום למנהיגי העולם לפעול עוד יותר למען כוכב הלכת שלנו: מנהיגים ברחבי העולם קראו לנקוט פעולה מיידית, בעקבות האזהרה החמורה של האו"ם, כי אירועי מזג אוויר קיצוניים יתגברו בקצב מהיר - אם תימשך מגמת התחממות כדור הארץ. לפי הדו"ח המקיף, שחיברו מאות מדענים מרחבי העולם וביניהם מישראל - גלי חום, בצורות וגשמים עזים רק ילכו ויעשו תכופים וקיצוניים יותר ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם, כאשר האוכלוסיות החלשות הן הפגיעות ביותר. המדענים אמרו כי בני האדם אחראים להתחממות וקראו לפעול כבר עכשיו. לדבריהם, חלק מהשינויים שנגרמו הם בלתי הפיכים.
פעולות כיבוי שריפה שריפת יער באזור אתונה יוון
(צילום: רויטרס)
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר כי יש מדובר ב"התרעה חמורה" לאנושות: "פעמוני האזהרה מצלצלים בחוזקה, והעובדות לא ניתנות להפרכה: פליטת גזי חממה משריפת דלקים מאובנים וכריתת יערות - חונקים את כדור הארץ ומסכנים מיליארדי אנשים. ההתחממות הגלובלית משפיעה על כל אזור בכדור הארץ, וחלק מהשינויים הופכים לבלתי הפיכים".
גוטרש, שהתבטא לא פעם בנושא וקרא למדינות העולם לצמצם באופן דרסטי ומיידי את פעילות גזי החממה, הוסיף: "הדו"ח חייב להיות מכת מוות לפחם ודלקים מאובנים, לפני שהם יהרסו את כוכב הלכת שלנו".
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, התייחס גם הוא לדו"ח: "ברור שהעשור הקרוב עומד להיות מכריע להבטחת עתיד כוכב הלכת שלנו. אנחנו יודעים מה יש לעשות על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית - להעביר את הפחם להיסטוריה ולעבור למקורות אנרגיה נקיים, להגן על הטבע ולהעביר סיוע למדינות הנמצאות בחזית המאבק".
ג'ונסון הזכיר את ועידת האקלים, COP26, שאמורה להיערך בחודש נובמבר בגלאזגו שבסקוטלנד: "אני מקווה שהדו"ח הזה יהיה קריאת השכמה לעולם, כדי שיעשה מעשה עכשיו, לפני הוועידה בגלאזגו".
מי שעוד התייחס לדו"ח הוא השליח המיוחד לענייני אקלים של ארצות הברית, ג'ון קרי. "כפי שנכתב בדו"ח של הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים, ההשפעות של משבר האקלים, החל מגלי חום קיצוניים ועד לגשמים חזקים והצפות, רק ימשיכו ויתגברו, אלא אם נבחר בדרך אחרת למעננו ולמען הדורות הבאים", הוא אמר. "מה שהעולם דורש כעת הוא פעולה אמיתית. כל הכלכלות הגדולות חייבות לפעולות אקלים אגרסיביות במהלך העשור הקריטי הזה".
בדו"ח הוזכר כי אחד האיומים הוא עליית מפלס גובה פני הים, שעלול להציף אזורים מיושבים ובין היתר לגרום להעלמת איים. דיאן בלאק-ליין, שגרירת אנטיגואה וברבודה - מדינת איים במזרח הים הקריבי - המייצגת את מדינות האיים הקטנות, אמרה: "המזהמים הגדולים חייבים לקחת בחשבון את הנזקים שנגרמים על ידי תעשיית הדלקים המאובחנים, בידיעה שלכל טון פחמן וכל דולר שיוצא על דלקים כאלה יש השפעה שלילית".
בלאק-ליין התייחס לעלייה הגוברת במפלס פני הים, תוצאה של המסת קרחונים, בין היתר בגרינלנד ובאנטארקטיקה. "העובדה הבולטת היא שאם אנו ממשיכים להתחמם ל-1.5 מעלות, אנחנו נצטרך להתמודד עם עלייה של חצי מטר בגובה פני הים", היא אמרה. לפי המדענים, ייתכן שעד שנת 2041 נגיע לרמה שבה הטמפרטורה הממוצעת תהיה גבוהה ב-1.5 מעלות מאשר בסוף המאה ה-19. "אך אם נפסיק להתחמם, נוכל להימנע מלהגיע לעלייה של 2 מעלות. במצב כזה מפלס פני הים יעלה בכשלושה מטרים. זה העתיד שלנו, ממש שם".
מחברי הדו"ח הזהירו כי הראשונות להיפגע יהיו המדינות העניות. מוחמד נשיד, הנשיא לשעבר של האיים המלדיביים, המשמש כיום כשגריר פורום של 48 מדינות פגיעות לשינויי אקלים, אמר: "האנשים שלנו, במדינות מתפתחות, נפגעים בגלל הדלק שנשרף לצריכה ולצמיחה כלכלית במדינות עשירות. אנחנו משלמים בחיינו על הפחמן שמישהו אחר פולט". נשיד הוסיף: "בקרוב ננקוט אמצעים כדי להתחיל להתמודד עם העוול הזה, שאותו איננו יכולים לקבל".
בישראל הגיבה לדו"ח השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שאמרה: "עיקרי הדו"ח מוכיחים מעל לכל ספק שאי אפשר להכחיש יותר את עוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים, וחשוב מכך, אי אפשר להכחיש או להטיל ספק בקשר שבין הפעולות האנושיות ובין שינויי האקלים. עתה אפשר למדוד את הקשר הזה בכלים מדעיים מתקדמים, והדבר צריך להוות קריאת השכמה לכל העולם. בחודשיים האחרונים ישראל התחילה בפעולות הכרחיות, אבל עלינו להאיץ מאוד את קצב הפעולה ואת המוכנות שלנו. לשם כך חובה להכריז על מצב חירום אקלימי ולהגדיר את משבר האקלים כאיום אסטרטגי, וממנו לגזור את פעולות ההיערכות".
גם אנשי המקצוע במשרד התייחסו לדו"ח המדאיג. פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ואלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, אמרו: "הדו"ח השישי של ארגון ה-IPCC מהווה קריאת השכמה למקבלי ההחלטות, שצריכה להדאיג גם את הציבור. על פי הדו"ח החדש של ה-IPCC, שינוי האקלים הרבה יותר מהיר מהצפוי. הדו"ח החדש מחדד את מה שהפך להיות המציאות של כולנו בשלוש השנים האחרונות - אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הגלובלי החמור ביותר בתולדות האנושות".
פרופ' קרונפלד-שור וזס"ק הוסיפו כי זהו דו"ח חשוב המכיל את המידע המעודכן ביותר על שינוי האקלים, ויהווה את הבסיס המדעי לפסגת האקלים הקרובה. השניים התייחסו להתחממות המדאיגה של כדור הארץ: "על-פי הדו"ח, רמת הפחמן הדו חמצני (CO2) באטמוספרה היא הגבוהה ביותר מזה 800 אלף שנים והגיעה במאי 2021 ל-419ppm, וגובה פני הים ימשיך לעלות במשך מאות ואפילו אלפי שנים, כתוצאה מחום שכבר נאגר במעמקי האוקיינוסים, ויביא להצפה של אזורים הסמוכים לים. ההבדלים של חצי מעלה אולי נראים קטנים, אבל מחקרים מראים שמשמעות ההבדל בין עלייה של 1.5, 2 ו-3 מעלות צלסיוס עצומה: על-פי התחזיות, ממוצע משך הבצורת העולמית יעלה בהתאם בין חודשיים, ארבעה ועשרה חודשים".
השניים המשיכו לפרט את ההשלכות שעלולות להיגרם מהתחממות כדור הארץ: "עלייה כזו תפגע במגוון המינים, בזמינות המים, ביכולת שלנו לייצר מזון לאוכלוסיית העולם. העלייה בטמפרטורה פוגעת בתפקודן של המערכות האקולוגיות המהוות את הבסיס לקיומה של האנושות. המערכות האקולוגיות מספקות שירותים חיוניים לרווחת האדם כגון חמצן, קיבוע פחמן, מים נקיים, שירותי האבקה, נופש בחיק הטבע ועוד. חלק מן המערכות האקולוגיות, כגון שוניות אלמוגים וקרחונים נפגעו כבר היום באופן בלתי הפיך וההערכות הן שכמיליון מיני בעלי חיים וצמחים נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית".
ויש גם מעט חדשות טובות בדו"ח הזה. פרופ' קרונפלד שור וזס"ק אמרו: "הבשורה האופטימית היא שעל-פי המדענים עדיין לא מאוחר מדי, אבל צריך לפעול מהר ובנחישות. עלינו להציב יעדים שאפתניים, להאיץ תהליכים, לאפס את פליטת גזי החממה ובמקביל להיערך להשפעות הבלתי נמנעות של שינוי האקלים, שאותן אנחנו חווים כבר היום".
