עקבות של אימפריות עתיקות, שהשתרעו על פני יבשת אפריקה, נותרו בדנ"א של תושבי היבשת. כך נחשף במחקר גנטיקה שערכו חוקרי הקולג' האוניברסיטאי של לונדון. המחקר שופך אור על ההגירה שהתרחשה באפריקה בעידן של כמה מהאימפריות הגדולות ואף קושר זאת להשפעות אפשריות של שינויי האקלים בימי קדם.
המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, כלל שיתוף פעולה בין גנטיקאים מטעם הקולג' האוניברסיטאי של לונדון לבין אנתרופולוגים, ארכיאולוגים, היסטוריונים ובלשנים מאפריקה ומחוצה לה. ממצאי המחקר חשפו עדויות לזמן שבו עמים שונים התערבבו ברחבי היבשת, תוך שהם מצביעים על כך שההגירה קשורה לאימפריות עצומות כמו קאנם-בורנו שנוסדה ככל הנראה סביב אמצע המאה ה-13 ושלטונה נמשך עד לסוף המאה ה-19, כשהיא חולשת על דרום צ'אד, צפון קמרון, צפון-מזרח ניגריה, מזרח ניז'ר ודרום לוב של ימינו; וכן קיסרות אקסום שהייתה ישות מדינית וכלכלית חשובה באזור חבש בצפון-מזרחה של אפריקה, בשטחי אתיופיה ואריתריאה של ימינו - וממלכת מקוריה שהייתה ממלכה נובית שישבה על השטח של צפון סודן ודרום מצרים של ימינו. בנוסף בדקו החוקרים את התפשטות משפחת השפות בנטו, המדוברת כעת על ידי קרוב לאחד מכל ארבעה אפריקנים. חלק גדול מהמחקר התמקד בקמרון, שם החוקרים אספו הכי הרבה גנומים, זאת מכיוון שלמדינה המרכז אפריקנית יש מגוון גנטי בכמה מדדים כמו באירופה כולה.
המחקר, המייצג את אחד המחקרים הצפופים ביותר של גנומים אפריקנים עד כה, השתמש בנתונים גנטיים חדשים של יותר מ-1,300 אנשים מ-150 קבוצות אתניות מרחבי אפריקה (בעיקר מקמרון, הרפובליקה של קונגו, גאנה, ניגריה, סודן, ועוד כמה מדינות בדרום היבשת). על ידי השוואת דפוסי שונות גנטית בין אנשים של ימינו מאזורים שונים של אפריקה וממקומות אחרים, זיהו החוקרים מתי התרחש ערבוב בין קבוצות אתניות שונות, מה שמצביע ככל הנראה על הגירה גבוהה יחסית בזמנים ובמקומות ספציפיים.
"מצאנו ראיות לכך שלפני כ-600 שנה אנשים מצפון ומזרח אפריקה היגרו לאזור של אימפריית קאנם-בורנו, מה שהשפיע ככל הנראה באופן משמעותי על הסחר ברחבי אפריקה. תיעוד היסטורי של האימפריה דל מאוד, כך שמדובר בתגלית מרגשת שמראה כיצד השפיעה באופן כה נרחב מבחינה גיאוגרפית על היבשת, בין היתר בכך שהביאה להגירת אנשים ממרחק של יותר מ-1,000 ק"מ", אמרה ננסי בירד מהמכון לגנטיקה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, שנמנתה על מחברי המחקר.
אימפריית קאנם-בורנו השתרעה בשיאה על פני שטח גדול בצפון ומרכז אפריקה. היו לה רשתות מסחר עצומות שקישרו את צפון, מזרח ומערב אפריקה, וכתוצאה מכך נותרו עקבות גנטיות מכל פינות היבשת בדנ"א של תושבי קמרון של ימינו. המחקר שפך אור גם על קיסרות אקסום, שהקיפה את לא רק את צפון-מזרח אפריקה אלא גם את דרום חצי האי ערב באלף הראשון לספירה, ונחשבה לאחת מארבע המעצמות הגדולות בעולם במאה ה-3 לספירה לצד אימפריות בנות זמנה בסין, פרס ורומא, וכן על ממלכת מקוריה, שהתפשטה לאורך הנילוס בצפון סודן ודרום מצרים בין המאה ה-5 למאה ה-16 לספירה וחתמה על אחד מהסכמי השלום הארוכים בהיסטוריה עם קבוצות ערבית מצריות.
"אנו רואים עדויות להגירות מחצי האי ערב לסודן במהלך עידן קיסרות אקסום, המדגישות את חשיבותה כמרכז עולמי לפני כ-1,500 שנה. אנו רואים גם עדויות לקבוצות ערביות שנודדות לתוך סודן במורד הנילוס, אבל חשוב שהאותות הגנטיים הללו מקורם כמעט לחלוטין בתקופה שלאחר דעיכת והיחלשות הסכם השלום בין ממלכת מקוריה למצרים", הסבירה בירד. יתר על כך, בזמן שמחקרים קודמים הדגישו את ההשפעה הגנטית הרחבה של נדידת דוברי הבנטו מקמרון למזרח ודרום אפריקה, מחקר זה סיפק ראיות משכנעות לכך שייתכן כי ההתרחבות הזו נגרמה גם כפועל יוצא של שינויי האקלים.
"ישנן עדויות לכך ששינויי האקלים שינו את הסביבה לפני כ-3,000 שנה, והובילו לנסיגת השטח המיוער. העובדה שזה תואם את התזמונים של כמה הגירות קדומות אותן זיהינו במחקר, מצביע על כך ששינויי האקלים עשויים היו להשפיע לחיוב או לשלילה על תנועה בקנה מידה גדול של אנשים", אמרה בירד. "ליבשת אפריקה יש היסטוריה פרה-קולוניאלית רבה ומורכבת, שלעתים קרובות מתעלמים ממנה בתוכניות הלימוד המערביות. מורשת הקולוניאליזם פירושה שאירועים רבים בהיסטוריה של אפריקה הוסתרו או נעלמו בין דפי ההיסטוריה בזדון, לרבות הטווח וההשפעה של אימפריות אפריקניות היסטוריות", הוסיף ד"ר גארט הלנטל מהמכון לגנטיקה של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון ומבכירי מחברי המחקר.
למעשה, הכמות המדהימה של המגוון הגנטי שנחשף במחקר זה ובמחקרים אחרים רק מדגישה את החשיבות החיונית של ניתוח גנומים אפריקנים מגוונים מרחבי היבשת. "למרות התובנות הברורות ברפואה ובהיסטוריה האנושית שחקר המגוון הגנטי העצום שנמצא בקרב עמים אפריקנים יכול לספק, הגנום האפריקני היה, ועדיין נמצא, מיוצג בחסר במחקרים גנטיים בהשוואה לאזורים אחרים בעולם", אמר ד"ר הלנטל. "יש עדיין המון קבוצות אתניות, למשל בקמרון, שעדיין לא נחקרו, שהגנום שלהן טומן בחובו סודות רבים אחרים", סיכם ד"ר פורקה ליפיי מת'יו פומין מאוניברסיטת בואאה בקמרון, אשר לקח גם הוא חלק במחקר.
