מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה בצהריים (יום ג') את תוצאות הקול הקורא של מענק ה-ERC Consolidator Grant לשנת 2024. בין מקבלי המענק 17 חוקרים מישראל - שבעה ממכון ויצמן למדע, שישה מאוניברסיטת תל אביב, שניים מהאוניברסיטה העברית, חוקר מהטכניון וחוקרת ממכון וולקני. המענק מיועד לחוקרים וחוקרות מובילים בשלבי קריירה מתקדמים ומאפשר להם להמשיך לקדם מחקרים פורצי דרך בתחומי מדע מגוונים. ב-ERC אמרו כי מדובר במענק של 2 מיליון אירו עבור כל מחקר, שיינתן לתקופה של חמש שנים.
מכון ויצמן למדע
ד"ר מיטל אורן-סויסה - המחלקה למדעי המוח
המחקר שזכה במענק עוסק בהבנת המנגנון העצבי, העומד בבסיס התנהגות מינית נקבית. על מנת לחשוף כיצד מקודדת התנהגות זו במוח, המחקר יעשה שימוש בשיטות גנטיות מתקדמות ובמיפוי פעילות מערכת העצבים במינים שונים של תולעים. המחקר יחשוף כיצד שינויים אבולוציוניים משפיעים על דפוסי ההתנהגות המינית, וממצאיו עשויים לשפוך אור על התנהגות זו גם במינים מורכבים יותר.
פרופ' אסף גל - המחלקה למדעי הצמח והסביבה
במחקר שזכה במענק מנסים החוקרים להבין כיצד בעלי-חיים מצליחים לבנות חומרים עמידים וחזקים כמו צדפים, עצמות ושיניים בתוך רקמות רכות ובתנאי סביבה משתנים. החוקרים משערים שההצלחה המוגבלת עד כה ביצירת חומרים דומים בתעשייה נובעת מחוסר ההבנה של התפקיד של פולימרים ביולוגיים שמיוצרים על-ידי תאים. אם נצליח להבין את המנגנון הכימי ייפתחו אפשרויות לייצור ירוק ויעיל של חומרים שיהיו גם זולים ושימושיים וגם לא יפגעו בסביבה.
פרופ' תמיר קליין - המחלקה למדעי הצמח והסביבה
הפרויקט "רזילפורסט", שזכה במענק המחקר, מכוון לחזק את העמידות של עצים ויערות לשינויי אקלים. מדי קיץ, מיליוני עצים באירופה ובישראל מתים כתוצאה מבצורות מתמשכות. במהלך תקופות אלו, בועות אוויר זעירות נוצרות בתוך צינורות ההובלה של העצים, וכתוצאה מכך עליהם מתייבשים עד כדי תמותה. במסגרת הפרויקט מתעתדים החוקרים למפות את שלבי התהליך, ללמוד כיצד עצים מתאוששים ממנו, לדרג מיני עצים שונים לפי מידת עמידותם ולבחון שיטות ייעור חדשות שיוכלו למנוע את התופעה.
ד"ר רינה רוזנצויג - המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית
מחלות רבות נגרמות כתוצאה מחלבונים בתא שמאבדים את פעילותם, לרוב בעקבות קבלת מבנה חלבון לא נכון ויצירת הצטברויות גדולות ורעילות של חלבונים פגומים. כדי להילחם בכך, יש בגופנו משפחה מיוחדת של חלבונים הנקראים "שפרונים" או "חלבונים מלווים" שתפקידם לסייע לחלבונים האחרים להתקפל באופן הרצוי ולשמור על המבנה התקין שלהם.
על-אף חיוניות השפרונים במניעת מחלות, רב הנסתר על הגלוי, ודרכי פעולתם המגוונות עדיין אינן מובנות במלואן. במסגרת המחקר שזכה במענק יתמקדו המדענים במנגנוני הפעולה של השפרונים השונים במטרה להבין כיצד הם פועלים, למה לעתים הם נכשלים בתפקידם, וכיצד ניתן למנוע זאת.
ד"ר ירדן כהן - המחלקה למדעי המוח
מטרת המחקר שזכה במענק היא להבין "איך המוח מלחין" – כלומר כיצד יוצאות לפועל התנהגויות מורכבות כדוגמת דיבור, ריקוד ונגינה. חיית המודל שתשמש את החוקרים היא ציפורי שיר מסוג קנרים –זמרים וירטואוזיים, המפיקים עושר של צלילים, המכונים הברות, ויוצרים רפרטואר עצום של שירים על-ידי שרשור הברות לפי כללים, הדומים בקבועי הזמן ובמורכבות שלהם להתנהגות אנושית.
החוקרים מתעתדים ללמוד את המבנה האנטומי ואת פעילות המוח של קנרים בזמן שירה ולהשתמש בעושר ובמורכבות השירים כדי להבין איך המוח מחבר הברה להברה, מחיל כללי תחביר על תהליך זה ומלחין שירים למטרת משיכת בנות זוג והתחרות עם זכרים אחרים.
פרופ' לירן שלוש - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
כשאנשים מזדקנים, תאי הגזע שיוצרים את הדם שלהם צוברים מוטציות שלפעמים מובילות לסרטן דם. צוות המחקר של פרופ' שלוש עובד על מנת לזהות שינויים אלה מוקדם ככל האפשר ולמצוא דרכים טובות יותר לטפל בהם. במחקר שזכה במענק מתכננים החוקרים לעשות זאת באמצעות כלים חדשים לזיהוי השינויים בשלב מוקדם יותר, הבנה מדויקת כיצד שינויים אלה משפיעים על התאים, וחיפוש אחר תרופות שיכולות לטפל בתאים עם שינויים מוקדמים אלה לפני שהם הופכים לסרטניים.
בנוסף פרופ' שלוש, ביחד עם פרופ' עמוס תנאי מהמכון ובשיתוף פעולה עם מיזם "פסיפס" ובתי-חולים נוספים בעולם, משיקים מחקר קליני שמטרתו להחליף את בדיקת מח העצם בבדיקת דם פשוטה ומדויקת.
פרופ' נעם שטרן-גינוסר - המחלקה לגנטיקה מולקולרית
המחקר שזכה במענק מתמקד בנגיף הציטומגלו (CMV), נגיף שכיח ממשפחת נגיפי ההרפס. הנגיף מדבק ונפוץ מאוד בכל העולם, ולרוב אינו מוביל לתסמינים אבל עלול לגרום לסיבוכים קשים במהלך הריון ובאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. במחקר יפותחו גישות חדשניות מתחומים שונים ובהם שיטות גנומיות חדישות וביולוגיה חישובית שיקדמו הבנה מעמיקה של מנגנוני האינטראקציה של הנגיף עם תאי המאכסן (האדם) והתגובה החיסונית ברקמות שונות.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' בן מעוז, המחלקה להנדסה ביו-רפואית, הפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן, בית הספר סגול למדעי המוח, וראש מרכז דרימר-פישלר להתמיינות תאי גזע ורפואה רגנרטיבית
פרופ' מעוז הוא חוקר מוביל בתחום ההנדסה הביו רפואית, שמתמקד במחקריו ביצירת איברים על שבבים במטרה לחקור את התגובה הפיזיולוגית הקרובה ביותר לתנאים האמיתיים בגוף. זו הפעם השנייה שבה פרופ' מעוז זוכה במענק ה-ERC היוקרתי. המענק הנוכחי מוענק לו על מחקרו "Immune-Me-on-a-Chip", שמתמקד בפיתוח פלטפורמה ייחודית המדמה את המערכת החיסונית האנושית במערכות פיזיולוגיות מתקדמות (לדוגמה איבר על שבב), במטרה לחקור את הפיזיולוגיה האנושית ואת התגובה שלה לאיומים ביולוגיים.
פרופ' מיכל פלדמן, ביה"ס למדעי המחשב
פרופ' פלדמן היא חוקרת פורצת דרך ברמה הבין לאומית, המכהנת גם כנשיאת ה-ACM SIGceom. היא נבחרה לאקדמיה הצעירה הישראלית, כמו גם הגלובלית, ואף זכתה בפרסים רבים על עבודתה, ביניהם פרס ברונו ופרס אמצע הקריירה של ה- ACM SIGecom.
פרופ' פלדמן זכתה זו הפעם השלישית ברציפות במענק מטעם ה-ERC על מחקריה. במחקרה עליו קיבלה את מענק ה-ERC הנוכחי מתמקדת פרופ' פלדמן בהנחת היסודות התאורטיים ל"תורת החוזים האלגוריתמית", תחום הנמצא בממשק של כלכלה, תורת המשחקים ומדעי המחשב.
ד"ר איליה קמינקר, ביה"ס לכימיה
ד"ר קמינקר הוא כימאי פיזיקלי מוביל ופורץ דרך בתחום תהודה מגנטית. המחקר הנוכחי, עבורו קיבל את מענק ה-ERC, עוסק בפיתוח מכשור ושיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות בתחום תהודה פאראמגנטית אלקטרונית (EPR) אשר יובילו להבנה עמוקה של תהליך קיטוב גרעיני דינאמי (DNP). המחקר עוסק בתופעות קוונטיות, ומשלב כימיה, פיזיקה, הנדסת חשמל, וחומרים, ויוביל לפריצות דרך ביכולות לחקור ולהבין חומרים מתקדמים.
ד"ר צחי חגי, בית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז
ד"ר חגי הוא חוקר מוביל בתחומו אשר מתמקד במרוץ החימוש האבולוציוני ביו מאכסנים לפתוגנים, ובפרט בין מערכת החיסון לנגיפים, תוך שילוב של כלים ניסויים וחישוביים. במחקרו הנוכחי עליו קיבל את מענק ה-ERC חוקר ד"ר חגי כיצד חקיינות ויראלית במבני חלבונים מעצבת את התחרות בין התא המאכסן לבין הנגיף.
פרופ' גל אוסטריכר-זינגר, הפקולטה לניהול ע"ש קולר
פרופ' אוסטריכר-זינגר היא חוקרת מובילה בתחומה שמכהנת כסגנית הדקאנית בפקולטה לניהול. מחקריה של פרופ' אוסטריכר-זינגר זוכים להכרה בין לאומית והיא אף זוכה במענק ה-ERC זו הפעם השנייה ברציפות. במחקריה היא מתמקדת במודלים עסקיים במסחר אלקטרוני ובאתרי מדיה, פלטפורמות דיגיטליות והתנהגות צרכנים, רשתות חברתיות ורשתות מוצרים, ביג דאטה, ומימון המונים. במחקר הנוכחי עליו קיבלה את מענק ה-ERC היא תחקור את השפעת המודלים הלשוניים הגדולים (LLMs) על מעורבות בקהילות שיתופיות ברשת.
פרופ' דור סלומון, מיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות
פרופ' סלומון הוא חוקר מוביל ופורץ דרך בתחומו. מחקריו מתמקדים במערכות הפרשת רעלנים בחיידקים והתאמתן לפיתוח טיפולים אנטיביוטיים. זו הפעם השנייה בה פרופ' סלומון זוכה במענק ה-ERC היוקרתי. במחקר עליו קיבל את מענק ה- ERC הנוכחי, הוא יבחן את המודולריות של רעלנים אנטי-בקטריאליים ואת המנגנונים המאפשרים להם לחדור לתאי המטרה.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב, התייחס לזכייה של החוקרים במענקים: "אוניברסיטת תל אביב גאה מאוד בחוקרים ובחוקרות שלה העומדים בחזית המדע העולמית ותורמים לפיתוח וקידום המחקר ופיתוח טכנולוגיות יישומיות בשלל תחומי מחקר שונים ומגוונים ברמה הבין לאומית", הוא אמר. "זה משמח ומעורר השראה לראות חוקרים וחוקרות רבים מהאוניברסיטה ברשימת הזוכים במענק היוקרתי ואף זוכים וזוכות בו שוב. זה מרגש מאוד לראות את ההכרה הבינלאומית המשמעותית הזו, שמעידה על מצוינותם של חוקרי האוניברסיטה ועל תרומתם האדירה לעולם המדע והחברה".
האוניברסיטה העברית
פרופ' דינה שניידמן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב
המחקר עוסק בתחום למידה עמוקה לגילוי מבוסס מבנה של קולטני מערכת החיסון אדפטיבית. מערכת החיסון האנושית נשענת על מגוון עצום של קולטנים בתאי B ו-T ,המכונים קולטנים אדפטיביים של מערכת החיסון, כדי לזהות ולהילחם במגוון רחב של זיהומים. טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לנו לרצף את הקולטנים הללו מבני אדם, אך פענוח הנתונים הללו לצורך הבנת זיהומים ופתוגנים שנחשפנו אליהם בעבר או להנחיית החלטות רפואיות נותרת אתגר מרכזי.
בעוד ששיטות ניסיוניות מסורתיות להשגת מידע זה הן יקרות ואיטיות, פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית, ובמיוחד למידת עומק, שינו את היכולת שלנו לנבא מבנים של חלבונים ועל כך ניתן פרס נובל לכימיה השנה. עם זאת, שיטות אלו לרוב נשענות על מידע הנגזר מנתונים אבולוציוניים, שאינם זמינים עבור קולטנים אלה, העוברים אבולוציה מהירה. הקבוצה שמובילה פרופ' שניידמן מפתחת שיטות חדשניות בלמידה עמוקה גיאומטרית כדי להתמודד עם מגבלה זו.
פרויקט זה מתמקד במיפוי חלבונים פתוגניים שקולטני מערכת החיסון מזהים תוך שימוש במבנים תלת ממדיים מדויקים. בנוסף, הוא יעסוק בפיתוח כלים מתקדמים, מבוססי למידה עמוקה, לתכנון קולטנים שיוכלו לשמש כתרופות חדשניות. כלים אלו צפויים לשנות את אופן חקר התגובות החיסוניות, להאיץ פיתוח חיסונים וטיפולים רפואיים, ולתמוך במחקר מתקדם בתחומי הסרטן והמחלות האוטואימוניות.
פרופ' יואל גרינברג מהמחלקה למוזיקולוגיה
המחקר, בנושא "לקראת תיאוריה מוסיקלית דיאכרונית", שואף לחולל מהפכה בתחום תיאוריה המוזיקה באמצעות התמקדות בתהליכי השינוי בסגנונות מוזיקליים לאורך זמן במקום להתמקד בהגדרות של מסגרות זמן נוקשות. גישה זו תערב ניתוח של אלפי יצירות מוסיקליות שהולחנו בין השנים 1680 ל-1829, ותבחן כיצד התהוו שינויים סגנוניים. באמצעות חקר מגמות בצורות מוסיקליות, מבנה משפטים, קדנצות ודפוסים מוסיקליים קבועים, המחקר יחשוף את הכוחות המניעים את ההתפתחות המוסיקלית, וכן יציע פרספקטיבה חדשה עבור מחקר תיאורטי מוסיקלי. הפרויקט לא רק יעשיר את הבנתנו על סגנונות מוסיקליים היסטוריים, אלא גם יספק מסגרת גמישה לבחינה מחודשת של תיאוריות מוסיקליות ושיטותיהן בעידן הדיגיטלי.
מכון וולקני
ד"ר מיה בר, מכון וולקני
ד"ר מיה בר היא מדענית מובילה במכון וולקני בתחום מערכת החיסון הצמחית ויחסי צמח-פתוגן. במחקר שנערך במעבדתה של ד"ר בר נמצא כי צמחים מתקשרים ביניהם באופן שגרתי, תקשורת התלויה במינם ובמצבם ההתפתחותי. למשל: צמחים בוגרים מנהלים תקשורת חיובית עם צמחים צעירים ובכך מעודדים את גדילתם ועמידותם למחלות, בעוד שצמחים צעירים מנהלים תקשורת שלילית עם צמחים מבוגרים מהם, ובכך מעכבים את גדילתם ועמידותם למחלות.
ד"ר בר הסבירה על המחקר: "המחקר בודק איך צמח מושפע מהצמחים השכנים שלו. הבנת התקשורת בין צמחים היא קריטית לפיתוח גידולים עמידים למחלות, לצמצום השפעות שליליות של חקלאות תעשייתית, ולהבנה טובה יותר של מערכות אקולוגיות, במיוחד על רקע אתגרים אקלימיים והצורך שלנו להתאים את החקלאות אליהם".
הטכניון
פרופ' דן גרבר, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות
פרופ' גרבר עוסק באופטימיזציה רציפה – תחום המגשר בין מתמטיקה ומדעי המחשב. לדבריו, "בקבוצת המחקר שלי אנו מפתחים אלגוריתמים חדשים ויעילים לפתרון בעיות יסודיות עם שימושים בתחומים כגון סטטיסטיקה ולמידת מכונה. אופטימיזציה רציפה היא כלי חיוני בתחומים רבים, למשל באימון רשתות נוירונים בלמידה עמוקה, ויש לה השפעה רבה במדע ובהנדסה".
מענק ERC Consolidator יתמוך בפרויקט ProFreeOpt, שבמסגרתו יעסוק פרופ' גרבר בשאלות עומק הקשורות בפיתוח דור חדש של אלגוריתמים יעילים במיוחד לפתרון מגוון רחב של בעיות אופטימיזציה רציפה בממד גבוה.
