בשיתוף מקורות
בעוד שמדינות רבות בעולם מוטרדות מאוד ממצב משק המים שלהן, הטכנולוגיות שפותחו בישראל ב־75 שנותיה מציבות את ישראל בעמדה חסרת תקדים מול המחסור הצפוי במים בעקבות משבר האקלים. כמו בתחום ההייטק, גם בתחום המים ישראל נחשבת מובילה עולמית, מדינה שהצליחה להגיע לעצמאות מוחלטת בתחום זה וכבר אינה נזקקת לחסדי מזג האוויר או לטובות משכנותיה, ועכשיו היא מספקת סיוע למדינות רבות בעולם – בייעוץ ותכנון, בייצוא טכנולוגיות מים, וגם בשיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים בתחום.
"בכל העולם מנסים ללמוד מישראל, מדינה קטנה שכבר בשנות ה־90 חזתה את הצורך ופיתחה יכולות להתפלת מים ולטיהור שפכים", אומר פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים בבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת תל־אביב. בחשיבות של היכולות האלה אי אפשר להמעיט. "מלחמות פורצות בגלל משאבי מים", מסביר פרופ' אבישר, "בין אתיופיה למצרים יש סכסוך גדול על מקורות הנילוס, לטורקיה ועיראק יש סכסוך באזור של הפרת והחידקל, מחסור המים בתימן כה חמור שחמולות עם נשק מגינות על מעיינות בכפרים. מדינות שנכנסות למחסור במים או למשבר של ממש במים מחפשות מודלים שיסייעו להן, ובודקות מה עשו במקומות אחרים".
לישראל יש בעולם תדמית של אחת שהצליחה לפתור כמעט לגמרי בעיות מים. היא מחזיקה בשיא עולמי בנושא של השקיה במי קולחין, כאשר קרוב ל־90% מהמים להשקיה חקלאית מגיעים משפכים מטופלים. מדינות רבות, כמו גם חברות מסחריות, מעוניינות ללמוד איך עושים זאת. וכך, בשנים האחרונות סיפקה חברת מקורות ייעוץ לבניית מתקני התפלה בקפריסין, וביצעה עבודת תכנון באזורים שלמים במדינות כמו ארגנטינה, צ'ילה, אזרבייג'ן והודו. מאז הסכמי אברהם התאפשר למקורות לספק סיוע וייעוץ אפילו למדינות ערביות כמו מרוקו ובחריין, שם סייעה החברה בתכנון מתקני התפלה וטיפול בשפכים, ועזרה ביישום טכנולוגיות מתקדמות לשליטה וניהול מערכות מים.
"אנחנו מסתמכים על חיישנים וצ'יפים שמדווחים בזמן אמת על מצב מאגרי המים ועל איכות המים והתשתיות", מספר דודי בלסר, מנהל יחידת החדשנות במקורות, "עולם ניהול המים כיום הוא Data Driven (מבוסס נתונים). זה נקרא בשפה המקצועית Smart Water או Digital Water. החיישנים מספקים לנו נתונים שעוזרים לזהות דברים כמו שינויים בהרכב המים, מזהמים שנכנסו למים, ולהפיק תובנות המסייעות בייעול הצריכה האנרגטית, או לדעת לצפות מראש תקלות בתשתיות", מסביר בלסר.
הבסיס להצלחה של כל משק מים הוא תשתיות טובות. אך למרבה האירוניה, בחלק ממשקי המים במדינות מתקדמות יש הזנחה רבת שנים של תשתיות. רק בארה"ב היקף ההשקעה הנדרש בתשתיות המים עומד על מאות מיליארדי דולרים. "במקרים רבים זו החלטה פוליטית קשה, שמצריכה העלאה של מחירי המים", מסביר יוסי יעקבי, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה במקורות. לדבריו, הטכנולוגיה הישראלית מאפשרת לשפר את השירות של חברות המים ללא החלפת תשתיות כוללת ויקרה. איך? טכנולוגיות תוחכמות מנתחות את רמת החומרה של הבעיה בכל התשתיות, ומצביעות על אלה שחייבות טיפול לעומת אלה שמצבן סביר.
תן לי דוגמאות לטכנולוגיות שחוסכות את ההשקעה בתשתיות חדשות?
"הטכנולוגיות שמפתחות בישראל כוללות טכנולוגיה שמתריעה על פגמים בבריכות בטון ישנות. זה נעשה באמצעות רחפנים שמצלמים את הבריכות ומאתרים סדקים המצריכים תיקון, או צ'יפים שבוחנים את המים באמצעות ספקטרומטר אור־נראה ונותנים התראה מהירה – במחיר מאוד נמוך – על שינוי באיכות המים. זה קו ההגנה הראשון. ההתראה יכולה אז להביא לפעולה כמו עצירת קו ייצור וביצוע בדיקות מעמיקות ויקרות יותר", מסביר יעקבי.
השלב הבא הוא להביא את החדשנות הישראלית בתחום המים גם לשאר העולם. לשם כך, מנכ"ל מקורות עמית לנג הכריז על הקמתו של "פורום המים הבינלאומי", שמטרתו "לתת במה ולחשוף לעולם את הטכנולוגיות החדשות ולייצר שיתופי פעולה עם מדינות אחרות במטרה להאיץ את ההטמעה של הטכנולוגיות", כפי שמסביר בלסר.
מאחר שהמזרח התיכון הוא אזור יבש יחסית, שבו מדינות רבות מתקיימות תחת אימת הבצורות וההתייבשות, טכנולוגיות מים הן סוג של גשר בין ישראל לבין מדינות מוסלמיות, ולשיתוף הפעולה בתחום המים יש פוטנציאל לייצר השפעה על התדמית של ישראל ועל היחס כלפי ישראלים בעיני העולם. גם העובדה שבעת הצורך היא יכולה למכור מים למדינות במשבר – ממש לא מזיקה למעמדה האסטרטגי.
"היינו בכנס של האיחוד האירופי בליסבון", מספר יוסי יעקבי, "וקיימנו שם שיחות עם נציגים ירדנים, פלסטינים, סורים ולבנונים. את כולם הנושא מעניין. בבחריין, למשל, קיבלנו רוח גבית מלאה מהדרגים העליונים שהבינו את חשיבות שיתוף הפעולה, אך בתחילת הדרך הדרגים הנמוכים היו מסויגים. לאחר יותר משנה של עבודה משותפת הרגשנו שהצלחנו לעשות שינוי אמיתי בתפיסה של ישראל וביחס כלפיה אצל אלה שעבדנו מולם".
פרופ' אבישר מספר על כנס מים שהתקיים באירופה ובו הוא פגש חוקר מצרי שציין כי הוא המום לגלות שישראלים הם כל כך נחמדים, פלורליסטים וליברלים. "ברגע שאזרחי מדינות ערב פוגשים ישראלים בכנסים מדעיים, מכירים אותנו ברמה האישית ואנחנו עושים מדע ביחד ומקדמים את האינטרס המדעי, מתפתח אמון", הוא מסביר, "שיתוף פעולה מדעי בונה אמון בין העמים. הם מעוניינים ביכולות הטכנולוגיות שלנו, אפשר לטפח ביחד טכנולוגיות שיעזרו לשפר את איכות החיים של כולנו, וכשהם פוגשים את המדענים הישראלים הם רואים את ישראל בצורה אחרת והרבה יותר חיובית".
בשיתוף מקורות
