צוות של מדעני אקלים מצרפת, רוסיה וגרמניה מצא כי וירוסים עתיקים, שהיו רדומים במשך עשרות אלפי שנים תחת קרקעות הפרמפרוסט (קפאת-עד בעברית) בסיביר, עלולים לקום לתחייה עם הפשרתן - כפועל יוצא של ההתחממות הגלובלית, ולהוות סכנה לבעלי החיים ולבני האדם.
לצורך המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Viruses, אספו החוקרים כמה דגימות וירוסים ענקיים מקרקעות הפרמפרוסט בסיביר, ובדקו אותם כדי לראות האם יש ביכולתם להדביק יצורים חיים מודרניים. מחקרים קודמים הראו שקרקע פרמפרוסט - אדמה קפואה - היא חומר משמר מצוין, לא רק בשל תנאי הקור, אלא גם בגלל היעדר חמצן וחוסר חשיפת לאור השמש.
פגרים של בעלי חיים נכחדים רבים שקפאו לאחר מותם, חולצו מאדמות קפואות אלו, כמו למשל הגילוי הסנסציוני ב-2015 של שני גורי אריות מערה, שהשתמרו כמעט בצורה מושלמת או גופת סוס צעיר, שהשתמרה במצב כמעט מושלם בקרקעות הקפואות ברוסיה. בנוסף לכך, מחקר קודם הראה כי ניתן לשתול את זרעי הצמחים ששהו בתרדמת תחת אדמת הפרמפרוסט, לאחר שאלה "קמים לתחייה", זאת בדומה לעדויות המצביעות על כך שווירוסים וחיידקים שנלכדו בפרמפרוסט עלולים להדביק את הסביבה, אם חלילה יתעוררו לתחייה. כמו כן, במחקר החדש הזה ניסו החוקרים לבדוק את מהימנותה של התיאוריה הזו.
צוות החוקרים עקב אחרי מחקר קודם משנת 2014 שהראה כי לא רק שניתן להחיות נגיף בן 30 אלף, אלא שהוא גם עלול להיות מדבק (נבדקה אפשרות שידביק אמבה). כדי לנסות ולחקות את הליך המחקר הזה, אספו החוקרים מספר דגימות של וירוסים מאתרי קרקעות פרמפרוסט מרובים ברחבי סיביר, אותן לקחו להמשך בדיקות בתנאי מעבדה. מטעמי בטיחות, צוות המחקר אסף רק וירוסים ענקיים ורק כאלה שיכולים להדביק אמבה, לא בני אדם או כל יצור חי אחר.
אם לא די בכך שבעת החייאת דגימות הווירוסים, התגלה כי הם מסוגלים להדביק אמבה, הרי שמחברי המחקר גילו בנוסף, באמצעות תיארוך רדיואקטיבי של הפרמפרוסט שבו נמצאו הווירוסים, שהם היו במצב של תרדמת בין 27 אלף שנים ל-48.5 אלף שנים. על כן, אמרו החוקרים שהממצאים שלהם מרמזים על בעיה הרבה יותר גדולה - ככל שכדור הארץ מתחמם והמסת קרקעות הפרמפרוסט גוברת בעקבות כך, ישנו סיכוי לכך שווירוסים שיש ביכולתם להדביק בני אדם עלולים להתעורר ולקום לתחייה. איום כזה אינו בגדר מדע בדיוני, כך מציינים החוקרים, שכן חוקרים קודמים מצאו נגיפי שפעת בדגימת ריאות של אישה שמתה באלסקה במהלך מגפת השפעת של 1918, בעוד שצוות אחר מצא בשנת 2012 וירוס הקשור לאבעבועות שחורות באישה חנוטה שנמצאה בסיביר - שם השתמרה גופתה כ-300 שנים.
יתרה מזו, בשנת 2016 עשרות בני אדם נפגעו ויותר מ-2,300 איילים מתו מהתפרצות מחלת האנתרקס בסיביר, באירוע שנקשר גם כן להפשרת פרמפרוסט, שגרמה להתעוררות מחודשת של מין החיידק בצילוס אנתרציס (Bacillus anthracis).
זיהוי וירוסים וסכנות אחרות הטמונות בעומק האדמה הקפואה, בעידן שבו הטמפרטורות נוסקות מעלה, הינו צעד ראשון בהבנת הסיכון שטמון בקרקעות הללו ומאיים על היצורים החיים בעולם בכלל ובאזור הארקטי בפרט. ההפשרה יכולה להתרחש בהדרגתיות, אך יחד עם זאת גם במהירות בעידן שבו ההתחממות הגלובלית נותנת את אותותיה בעוצמה רבה. התהליך מסוכן מכיוון שהוא משחרר גם מתאן ופחמן דו-חמצני לאטמוספירה - גזי חממה מזהמים שמאיצים את תהליך ההתחממות הגלובלית - אך בד בבד גם פסולת כימית ורדיואקטיבית ממלחמות שהתרחשו בעבר, כמו המלחמה הקרה, שהינה בעלת פוטנציאל לפגוע בחיות בר ולשבש מערכות אקולוגיות, במידה ותשתחרר גם כן במהלך ההפשרה של הקרקעות הקפואות תחת איום ההתחממות הגלובלית.