היא מתרבה במהירות, מחסלת את המזון של בני מינה האחרים ובכך מסכנת את קיומם. תכירו את לטאת האנולה החומה, שהתגלתה לראשונה בישראל ומדאיגה את חוקרי הטבע.
2 צפייה בגלריה
אנולה חומה בראשון לציון
אנולה חומה בראשון לציון
אנולה חומה בראשון לציון
(צילום: אביעד בר)
סערת הלטאה פרצה לאחר שאדם תיעד אותה בראשון לציון והעלה פוסט שהגיע לידיעת מומחי רשות הטבע והגנים (רט"ג). לבקשתם, הזואולוג אביעד בר יצא לחקור את התופעה ותיעד 101 לטאות בחמישה רחובות - על קירות, צמחייה ועל הקרקע. האנולה מחסלת במהירות את המזון בשטח, לא משאירה הרבה ליתר הלטאות - מצב שמסכן את המגוון הביולוגי המקומי.
פרופ' שי המאירי מאוניברסיטת תל־אביב כתב במאמר: "האנולה החומה היא חדשות רעות בפוטנציה. היא אחת ממיני הלטאות הפולשות האיומות ביותר. היא פלשה למספר מדינות בארה"ב וכן לברמודה, ג'מייקה, האיים הקנריים, מקסיקו, הונדורס והוואי".
2 צפייה בגלריה
מין פולש בראשון לציון. אנולה חומה
מין פולש בראשון לציון. אנולה חומה
מין פולש בראשון לציון. אנולה חומה
(צילום: אביעד בר)
כיצד היא הגיעה לישראל? כנראה ביצים שלה הועברו בטעות במשלוח צמחים. בשכונה שבה אותרה האנולה יש משתלה, ייתכן שהביצים הגיעו לשם ואז בקעו מהן הלטאות.
המאירי אמר כי בסקר אותרו אנולות בוגרות וצעירות, מה שמצביע על כך שהן מצליחות להתרבות במהירות רבה הרבה יותר מזו של המינים המקומיים.
ברשות הטבע והגנים אמרו כי האנולה מתרבה בישראל כי מזג האוויר דומה למדינות שבהן היא חיה. ומה הלאה? בשלב זה הוחלט להשאיר את האנולות בשטח ולעקוב אחר צעדיהן.
ד״ר נעם לידר מרשות הטבע והגנים הוסיף: "לאחר הדיווח הראשוני על הימצאות הלטאה בחצר בית בשכונה בראשון לציון, ביצעה רט"ג סקר מקיף בעזרת מומחים, שבו נמצאה נוכחות של הלטאות באזור תחום של שכונה עם בתים פרטיים, שמתאפיינות בגינות נוי מפותחות עם צמחייה טרופית. החוק אינו מאפשר להיכנס לחצרות פרטיות ולטפל. ההערכה העלתה שמדובר בלטאה טרופית, שאינה צפויה בהכרח להתבסס בשטחים פתוחים ללא השקיה. הערכה זו העלתה שהנזק יהיה תחרות עם לטאות מקומיות נפוצות, כמו לטאה זריזה, אך לא טריפה או דחיקה אגרסיבית כמו במקרה של שממית החומות. הערכת הסיכון העלתה שמקורם או משחרור של פרטים על ידי מגדלים - כיוון שהמין היה בעבר מותר ליבוא וגידול, או אכן ביצים שהגיעו עם צמחיה טרופית".