רבים מאיתנו מורחים שוקולד על המצות בחג הפסח, אך האם ייתכן שבעוד כמה שנים נצטרך למצוא תחליפים אחרים? נגיף המתפשט במהירות מאיים על בריאות עצי הקקאו והזרעים היבשים שמהם מייצרים שוקולד, בעוד שפטרייה שפוגעת בעלי עצי הקפה, פוגמת בשלב מתקדם גם באיכות הפרי של זן הערביקה הנפוץ. המכנה המשותף הוא ההתחממות הגלובלית, שמהווה כר פורה להפצת התחלואה, מה שעלול להעמיד בסיכון ממשי את שניים ממוצרי הצריכה האהובים והפופולריים בעולם - שוקולד וקפה.
איך נחגוג? יום עוגת השוקולד
(צילום: חגי דקל)
משבר האקלים בכלל ועליית הטמפרטורות בפרט, מעודדים התפשטות של נגיפים ופטריות, שמסבים הרס לגידולים מהפופולריים ביותר בעולם. דוגמה אחת כזו היא עצי הקקאו במערב אפריקה, שכן כ-50% מהשוקולד בעולם מקורו בעצי קקאו של חוף השנהב וגאנה, שאותם תוקף נגיף מזיק שמוביל לאובדן יבול של בין 15% ל-50% (בגאנה לבדה).
הפצתו של הנגיף מתבצע על ידי חרקים קטנים הנקראים קמחיתיים (Pseudococcidae) - משפחה המשתייכת לעל-משפחה כנימות המגן - שאוכלים את העלים, הניצנים והפרחים של העצים. שם הנגיף הוא Cacao swollen shoot virus (CSSVD) - אחד מהאיומים המזיקים ביותר למרכיב הבסיס של השוקולד.
מכיוון שהקמחיתיים, שהתגלו לראשונה בשנות ה-30 של המאה הקודמת בגאנה, משגשגים בטמפרטורות גבוהות, יש להם את התנאים, נוכח שינויי האקלים, להפיץ את הנגיף במהירות. "הנגיף הזה הוא איום ממשי על אספקת השוקולד העולמית", אמר ד"ר בניטו צ'ן-שרפנטייה מאוניברסיטת טקסס בארלינגטון, שנמנה על מחברי המחקר, שהתפרסם בכתב העת PLoS ONE. "חומרי הדברה אינם אפקטיביים נגד הקמחיתיים, מה שלא מותיר למגדלים ברירה, אלא לעקור את העצים כדי למנוע את התפשטות המחלה. למרות המאמצים הללו, גאנה איבדה יותר מ-254 מיליון עצי קקאו בשנים האחרונות".
למרות שהאופציה של מתן חיסונים לעצים קיימת, מחירם הגבוה של אותם חיסונים מונע זאת מהמגדלים שבמערב אפריקה, בעיקר מי שמשתכר שכר זעום. לשם כך, ד"ר צ'ן-שרפנטייה ועמיתיו למחקר פיתחו אסטרטגיה מתמטית חדשה, שמטרה לחשב את המרחק האידיאלי שבו ניתן לשתול את עצי הקקאו כדי למנוע מהקמחיתיים לעבור מעץ לעץ ולהפיץ את הנגיף הקטלני.
"הקמחיתיים מקפצים מעץ לעץ, נישאים על ידי נמלים או עפים ברוח", אמר ד"ר צ'ן-שרפנטייה. "על כן, יצרנו מודל שיסייע למגדלים לשתול בבטחה את העצים, מבלי לחשוש מפני הפצת הנגיף. המודל שיצרנו יספק למגדלי הקקאו ביטחון כלכלי, תוך עלות תפעול נמוכה".
לדבריו, "למרות שאנו עדיין בשלב ניסיוני, אנו סמוכים ובטוחים שהשיטה החדשה תסייע בהגנה על תרמילי הקקאו. בשורה התחתונה, גם המגדלים ירוויחו וגם כל מי שהתמכר לאכילת שוקולד".
אם לא די במצב העגום של הקקאו, הרי שהשלכות שינויי האקלים פוגעות קשות גם בגידולי הקפה, בייחוד מזן ערביקה, לו משויכת החשיבות הגדולה ביותר, עם כ-60% משוק הקפה העולמי. מדובר במין הקפה הראשון שתורבת, אבל גם כזה שנמצא בסכנה מפני מחלת חלודת עלי הקפה (Coffee leaf rust) שחירבה כמעט לגמרי במאה ה-19 את מטעי הקפה של סרי לנקה, ששגשגו על אותה העת.
המחלה, שקרויה גם מחלת החילדון, נגרמת בשל פטריה ששמה הבוטני הוא אמיליה וסטטריקס (Hemileia Vastatrix), שגורמת להיווצרות כתמים חומים-צהובים דמויי חלודה על עלי הקפה, עד שהם נושרים.
אובדן העלים מוריד את איכות וכמות הפרי שממנו מופק הקפה, כשהפטרייה זקוקה לטמפרטורות גבוהות יחסית כדי להתפתח, כך שגם במקרה הנוכחי השלכות שינויי האקלים באות לידי ביטוי.
במחקר נוסף, שהתפרסם בכתב העת Nature Genetics, שאותו הובילו חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג בסינגפור, מופה הגנום של זן הערביקה, במה שפתח את הדרך להגנה טובה יותר על הצמח שלא רק נלגם על ידי רבים מתושבי העולם, אלא גם אמון על פרנסתם של מילוני עובדים (לפי ארגון הקפה הבינלאומי, פרנסתם של 125 מיליון בני אדם ברחבי העולם תלויה בעסקי הקפה).
בנוסף לכך, בין השנים 2012 ל-2014, התפרצות של מחלה זו הסבה נזקים כלכליים שנאמדו בכמיליארד דולר באמריקה הלטינית. ריצוף הגנום שבוצע מהווה את אבן היסוד עבור גידול זני ערביקה חדשים, כך שיותאם לשינויי האקלים ויהיה עמיד מפני מחלות.
למעשה, ביות זן הערביקה הפך אותו לבעל מגוון גנטי נמוך, וכתוצאה מכך גם לרגיש מפני מזיקים ומחלות. כעת, הודות למיפוי הגנטי שבוצע, שופרו עמידותו מפני בצורת, תפוקת היבול שתהיה טובה יותר והארומה של הפולים.
