השנה הביא עמו חודש ספטמבר סופות קיצוניות עם השלכות הרסניות, שהובילו לנזקים קשים וגבו חיי אדם ברחבי העולם. את הכותרות תפסה בעיקר הסופה "בוריס", עם מראות קשים מרחבי מזרח אירופה ומרכזה. "זאת רק ההתחלה", אומר פרופ' יואב יאיר, חבר סגל בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן ופרופ' אורח במכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "עכשיו זה אקראי - שיטפון פה, גל חום שם, שריפות... אבל התדירות והעוצמה ילכו ויגדלו. בוריס זו דוגמה מובהקת". אלא שבזמן שכל העיניים נשואות אל אירופה, גם בארצות הברית, באפריקה ובאסיה נראה כאילו מזג האוויר השתגע.
אפריקה: פגיעה ב-4 מיליון בני אדם
ב-12 בספטמבר, זמן קצר לפני שהשיטפונות והגשמים העזים פקדו את אירופה, פרסם ארגון יוניסף (UNICEF, קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים) הודעה על סיוע בהתמודדות עם שיטפונות ממערב ועד מרכז אפריקה שהשפיעו על כ-4 מיליון אנשים.
בין השאר הובילו הגשמים העזים באזור לפריצת סכרים ולהצפה של ערים שלמות בניגריה. השיטפונות הובילו ל-145 מקרי מוות ולהרס של 70,000 בתים בצ'אד, ויותר מ-72,000 ילדים נפגעו בשיטפונות במאלי, שבה הוכרז מצב של אסון לאומי כבר בסוף אוגוסט.
השיטפונות פקדו גם את העיר יגואה שבצפון קמרון, כמעט 200 בתי ספר הוצפו ו-200,000 איש נעקרו מבתיהם. סכנה נוספת מההצפות היא תברואתית; עוד נמסר מיוניסף כי הסיכון לזיהומים ויראליים ולהתפרצות של מחלות זיהומיות כמו כולרה ומלריה גובר בגלל נשאי מחלות שמופצים במי השיטפונות.
דרום-מזרח אסיה: טייפון "יאגי", כבר לא מסוג הטייפונים שרגילים אליהם
סופת הטייפון "יאגי" בדרום-מזרח אסיה גרמה לשיטפונות בפיליפינים בתחילת החודש. מאז היא הגיעה לאי הסיני היינאן ב-6 לספטמבר ומשם המשיכה לווייטנאם, לתאילנד, ללאוס ולמיאנמר והשאירה אחריה שובל של הרס רב. בווייטנאם הובילו הסופה והגשמים העזים להצפות ולמפולות בוץ, ומספר ההרוגים עמד על יותר מ-250 נפשות, עם מאות נעדרים. גם במיאנמר דווח על מעל 200 הרוגים ויותר מ-200,000 עקורים מבתיהם. בשתי המדינות הנזק הכלכלי ניכר, וכולל פגיעה במפעלים ובתשתיות לצד יותר מ-5 מיליון דונם של יבולים שנהרסו.
טייפון "יאגי" נחשב לקיצוני ביותר שהכה באזור בשנה האחרונה, ואף על פי ש'עונת הטייפונים' היא דבר מוכר, אנחנו עדים לשינוי בדפוסי הסופות הטרופיות וברמת ההרסניות שלהן בשל עלייה ברמת האינטנסיביות שלהן, מיקומן הגיאוגרפי ומשכן. השינויים בעוצמה ובמשך הסופות בהשוואה לנתונים היסטוריים ניכרים ביותר בדיוק באותם אזורים שספגו את המכה העוצמתית ביותר החודש, בווייטנאם ובמיאנמר, כפי שנכתב במאמר ב-Nature.
למעשה, בארבעת העשורים האחרונים, מ-1979 ועד 2016 חלה עלייה בכוחן ההרסני של הסופות הטרופיות. ההרס שנובע מהן צפוי להמשיך ולגדול עקב התפשטות הסופות אל האזורים הפנים-יבשתיים של אסיה ומשך זמנן שצפוי לעלות באזורים אלו.
מאירופה ועד ארצות הברית: "בוריס" ו"פרנסין"
בצד אחר של העולם, ב-11 בספטמבר, הגיעה הסופה "פרנסין" לחופי לואיזיאנה ומיסיסיפי בארצות הברית. רגע לפני הגעתה ליבשה זינקה "פרנסין" מסופה טרופית בדרגה 1 להוריקן בדרגה 2 בתהליך שנקרא rapid intensification – "התעצמות מהירה", תופעה ששכיחותה הכפילה את עצמה מאז שתועדה בתקופות היסטוריות. ביום אחד הביאה "פרנסין" לניו אורלינס כמות גשם של חודש שלם. עוד היא גרמה להצפות רבות ולניתוק מחשמל למאות אלפי אנשים. נוסף על כך, לדברי פרופ' יאיר, היא נמשכה 10 ימים, במקום 5 ימים (משך הזמן המצופה לפי נתונים היסטוריים על הוריקנים בארצות הברית). כלומר, הסופות נמשכות זמן רב יותר, מה שמגביר את כמות המים שהן ממטירות ואת הסיכון להצפות.
הסופה "בוריס" שפקדה את מזרחה ומרכזה של אירופה אינה סופה טרופית, אלא מערכת ציקלונית או "שקע חזיתי".
פרופ' יאיר מסביר כי "הקונטרסט בין זרימת האוויר הצפונית הארקטית הקרה והיבשה לבין הרוחות הדרומיות עתירות הלחות גרמו לשקע עמוק מאוד עם כמויות קיצוניות של גשם. הצפי הוא שאנחנו נקבל [סופות] כאלו יותר ויותר. מה שיוצא דופן הוא העיתוי של הסופה 'בוריס', בסוף הקיץ. בדרך כלל הסופות מהסוג הזה מופיעות מוקדם יותר בשנה. בסוף הקיץ טמפרטורת פני הים מגיעה לשיאה, מה שהזין את הסופה שהתפתחה מעל אירופה בלחות גבוהה וכתוצאה מכך, בכמות המשקעים החריגה שגרמה לעליית מפלס הנהרות וההצפות והשיטפונות".
סופות באזור הים התיכון – מה צפוי לנו?
באזור הים התיכון יש לנו סופות עוצמתיות לא פחות, כגון סופות טרופיות ים-תיכוניות המכונות 'מדיקנים' (Medicanes). ה'מדיקן' האחרון באזורינו היה הסופה דניאל' לפני שנה, בספטמבר 2023, שגרם לנזק רב ולהרוגים ביוון, בטורקיה ובבולגריה והותיר אלפי הרוגים בלוב ובאלג'יריה. "הסופה 'דניאל' הייתה מדיקן שהתחיל ביוון והגיע עד לוב", מציין פרופ' יאיר ומוסיף שאף על פי שמדיקנים הם מאוד לא שכיחים, בשל התחממות מי הים התיכון, בסוף הקיץ אנחנו רואים יותר ויותר סופות כאלו, לפחות אחת בשנה.
"סופות קיץ הולכות להיות חזקות יותר, וסופות חורף תהיינה מעטות יותר. אך כשהן תהיינה, החשש הוא שהן תהיינה פראיות יותר", הוא אומר ומזהיר כי "החשש הוא שאופי הגשם בישראל ישתנה באופן שבו יהיו פרצי גשם חזקים מאוד שיביאו לשיטפונות, כמו אסון נחל צפית ב-2018, האסון בשכונת התקווה ב-2020 והשיטפון בנהרייה ב-2022. ההסתברות לאירועים קיצוניים תעלה כתוצאה משינוי האקלים כולו ובייחוד כאן במזרח התיכון, מוקדה (hotspot) של שינוי האקלים".
בעוד שאיננו יודעים עדיין את התחזית לחורף הקרוב, על פי הדו"ח של השירות המטאורולוגי, קיץ 2024 היה החם ביותר בהיסטוריה במעלה אחת יותר מהממוצע, והצפי כרגע הוא שאוקטובר ונובמבר יהיו חמים ויבשים מהרגיל.
עלייה בטמפרטורת פני הים: הדלק של הסופות
ציקלון, הוריקן, וטייפון הם שמות נרדפים לאותו סוג של סופה שמתרחשת באזורים הסוב-טרופיים מעל אוקיינוסים חמימים. למעשה, בכל שנה, יש 'עונת טייפונים' ותקופה שבה סופות פוקדות אזורים רבים בעולם. "האוקיינוסים הם הדלק של הסופות הטרופיות, ובתקופת סוף הקיץ טמפרטורת פני הים מגיעה לשיאה וגורמת לטייפונים באוקיינוס השקט, להוריקנים באטלנטי ולציקלונים באוקיינוס ההודי", אומר פרופ' יאיר. "מדי שנה יש עשרות סופות בדרגות שונות באגנים האלו. ככל שטמפרטורת פני הים עולה, כמות אדי המים העולה לאטמוספרה ומתעבה לעננים בסופות האלו גדלה אקספוננציאלית".
הוא מסביר שעל פי משוואת הרוויה של אדי המים, על כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורת האוויר, כמות אדי המים גדלה ב-7 אחוזים. "למעשה, טמפרטורת הסף שאנחנו מגדירים לפריצת הוריקנים היא 28 מעלות צלזיוס, ובשנים האחרונים אנחנו עוברים אותה כל קיץ, ומגיעים ל-32–33 מעלות צלזיוס בשטחים עצומים של האוקיינוסים. לכן כמעט בלתי נמנע שנקבל סופות עוצמתיות וגדולות".
מה הלאה?
פרופ' יאיר מדגיש כי "האקלים נמצא ב-disrupted state (מצב של שיבוש), וברור לנו שזה בגלל פליטת גזי חממה ובליעת קרינה תת-אדומה באטמוספרה שגורמת לעליית טמפרטורה. בהיסטוריה המתועדת של המדידות, כזה שינוי רדיקלי ומהיר במאזן האנרגיה של כדור הארץ שמשתקף בטמפרטורה הממוצעת לא היה. האם עוד מישהו צריך להשתכנע שזו תרומת האנושות?"
לדבריו, הנזק שעלינו לשים לב אליו הוא לא רק לזה המודגש בתקשורת, שמצביעה לרוב על מספר ההרוגים כתוצאה מהסופות. "הפרמטר הוא השיבוש שנגרם לחיים בעתיד הקרוב והרחוק – פגיעה בחקלאות ובשרשראות אספקת המזון, במי שתייה נקיים, הסיכון להתפרצות מחלות טרופיות עקב הנזקים למערכות הניקוז והביוב והנזק הסביבתי לטבע ולמאות אלפי בעלי חיים". חשוב לומר שפליטי אקלים לא יגיעו רק ממדינות איים שהולכות להיעלם מתחת לפני הים, אלא עזיבה עקב משבר האקלים עלולה להתרחש בכל מקום שבו התשתיות לא יעמדו בפני אסונות הטבע שיופיעו לעתים תכופות יותר ויותר. "לא רק שאנחנו חווים שינוי אקלימי מהיר, ומזג אוויר קיצוני, אלא גם שהתשתיות שלנו אינן בנויות לזה, ולכן אנחנו מרגישים את זה בעוצמה הרבה יותר חזקה", אומר פרופ' יאיר.
למרות מזג האוויר הקיצוני שפקד מדינות רבות ברחבי העולם בחודש ספטמבר, ייתכן שיש גם מקום לאופטימיות. "לדעתי קריאת ההשכמה נקלטה. בעקבות 'בוריס' ו'יאגי' וכל הסופות הגדולות האלו עכשיו ברור יותר לכולם שיש בעיה, ומודעות היא השלב הראשון ביצירת שינוי בהתמודדות שלנו עם משבר האקלים", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה