סערות שמש חזקות
התפרצויות שמש חזקות גרמו בתחילת השבוע ובסוף השבוע שעבר לשיבושים בתקשורת הרדיו ובתפקודן של מערכות ניווט לווייניות בחצי הכדור המערבי. שתי ההתפרצויות שתועדו היו בדרגה X, הרמה החזקה ביותר של התפרצויות שמש, כלומר שטף של קרינה חזקה שנפלט בבת אחת מהאזורים הכהים על פני הכוכב, המכונים "כתמי שמש". הקרינה הזו מגיעה ליונוספרה של כדור הארץ – אזור בשכבות הגבהת של האטמוספרה - שם היא מייננת חלקיקי גז. הפעילות הזאת מחוללת שיבושים בתקשורת הלוויינית, ובכלל זה באותות שמשגרים לווייני ניווט.
2 צפייה בגלריה
תופעה מרהיבה ומסוכנת. התפרצות שמש שצולמה ב-5 באוגוסט ונראית ככתם זוהר בצד ימין של התמונה
(צילום: NASA/SDO)
מדענים המומחים במזג האוויר של השמש העריכו כי בעקבות ההתפרצויות החזקות האלה, שלוו בעשרות התפרצויות חלשות יותר, עלולה לבוא גם פליטה פתאומית חזקה של חלקיקים טעונים מעטרת השמש, אירוע המכונה Corona Mass Ejection או בקיצור CME. אירוע כזה מחולל שינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ, ובמקרים קיצוניים עלול לפגוע לא רק בתקשורת עם לוויינים וחלליות, אלא גם בתפקוד שלהם, ואפילו לגרום הפסקות חשמל בכדור הארץ עקב פגיעה בקווי מתח גבוה.
אם אכן אירעה פליטת מסה כזאת השבוע, היא החמיצה את כדור הארץ. עם זאת, פעילות השמש צפויה להתגבר בחודשים הקרובים, והשנה הבאה אמורה להיות שנת שיא בפעילות השמש, שמתחזקת ונחלשת במחזורים של 11 שנים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לעולם בעקבות השמש
כשביממה היו 19 שעות
חלבונים משיני הקדמונים
לתחזית המדאיגה הזאת יש גם צד יפה: פעילות סוערת של השמש, ובעיקר סערות גיאומגנטיות שמתחוללות בעקבות CME, יוצרת גם את תופעת זוהר הקוטב - מופע האורות הססגוני שנוצר במפגש בין החלקיקים הטעונים לאטמוספרה. סערות חזקות גורמות לתופעות כאלה להתרחש גם רחוק יחסית מהקטבים, כך שאם נשב בחושך בגלל הפסקות חשמל, ובלי תקשורת, אולי לפחות נוכל לחזות בתצוגת אורות מרהיבה בשמיים.
רוסיה חוזרת לירח
ביום שישי לפנות בוקר שיגרה רוסיה את החללית לונה-25, הניסיון הראשון שלה להנחית חללית על הירח מאז שנת 1976. במשימת הירח הקודמת, לפני 47 שנה, שיגרה ברית המועצות את לונה-24, חללית לא מאוישת שהביאה לכדור הארץ כ-170 גרם של אבק שאספה מפני הירח.
לונה 24 סימלה במידה מסוימת את ההפסד של ברית המועצות במירוץ לירח. הרוסים לא הצליחו להנחית שם בני אדם, וגם דגימות הקרקע שהביאו החללית וזו וקודמותיה היו זעירות לעומת מאות הקילוגרמים של אבני הירח שאספו האסטרונאוטים של תוכנית אפולו. כעת רוסיה עשויה לנצח במירוץ חדש לירח, ולהיות הראשונה שתנחית חללית סמוך לקוטב הדרומי שלו.
היריבה שלה במירוץ הזה היא הודו, ששיגרה בחודש שעבר את החללית הלא מאוישת צ'נדריאן-3. החללית ההודית קטנה בהרבה מהרוסית, והיא טסה לירח במסלול ארוך, הדומה במקצת לזה שבו טסה לירח החללית הישראלית בראשית.
איתי נבו על המירוץ החדש לירח
(צילום: ירון ברנר)
בשבוע שעבר ביצעה החללית ההודית בהצלחה את תמרון הכניסה למסלול סביב הירח, ולאחר תמרונים נוספים היא אמורה לנחות ב-23 באוגוסט. החללית הרוסית, שמסתה קרובה לשתי טונות, תעשה את דרכה במסלול ישיר לירח, ואמורה להגיע אליו תוך חמישה ימים. לאחר שתיכנס למסלול סביבו יעברו עוד 7-5 ימים בטרם תנסה את הנחיתה, כך שהיא עדיין יכולה להקדים את החללית ההודית. ברוסיה הבהירו שאין סכנה להתנגשות בין החלליות, ושאתרי הנחיתה שלהן אינם קרובים זה לזה.
הסיבה לכך ששתי המדינות, וכך גם מדינות אחרות וחברות פרטיות, מעוניינות לנחות באזור הקוטב הדרומי של הירח, היא ההנחה הרווחת, המבוססת על מחקרים מדעיים, כי בחלק מהמכתשים באזור הזה יש מים קפואים על פני השטח או סמוך אליהם. מים יכולים לשמש לא רק לשתייה, אלא אפשר להפיק מהם חמצן לנשימה. מרכיביהם – חמצן ומימן – יכולים גם לשמש דלק רקטי לשיגור חלליות מפני הירח.
הצעד הקטן של ארצות הברית מתרחק?
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, עשויה לשנות את אופיה של משימת ארטמיס 3, המיועדת כרגע להיות הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח מאז 1972, אם יהיו עיכובים של ממש ביישום מרכיבי מפתח של התוכנית. ראש תוכנית ארטמיס ג'יימס פרי (Free) אמר השבוע בתדרוך שנתן במרכז החלל קנדי בפלורידה כי "ייתכן שהמשימה תהיה שונה בסופו של דבר, אם יהיו עיכובים משמעותיים. בדקנו אפשרויות לבצע משימות אחרות".
2 צפייה בגלריה
עיכובים מדאיגים. חללית סטארשיפ של ספייס אקס בתצורת רכב הנחיתה של תוכנית ארטמיס על הירח
(הדמיה: SpaceX)
כבר לפני כחודשיים הביע פרי דאגה מהעיכובים בפיתוח החללית סטארשיפ של חברת ספייס אקס, שכאמור נבחרה להיות רכב הנחיתה על הירח במשימות המאוישות הראשונות של תוכנית ארטמיס. הוא אמר אז שהמשימה, המתוכננת לסוף 2025, תידחה כנראה ל-2026. בניסוי הבכורה של סטארשיפ, באפריל השנה, החללית נכשלה בניסיון להגיע לחלל, לאחר שלא הצליחה להתנתק מטיל השיגור. עדיין לא ברור מתי תבצע ספייס אקס ניסוי נוסף, אם כי בתחילת השבוע השלימה החברה ניסוי מוצלח למדי במנועים של טיל השיגור סופר הבי (Super Heavy), שאונור לשגר את סטארשיפ לחלל בניסוי הבא.
"החששות שלי נותרו ללא שינוי, משום שהם עדיין לא שיגרו (את סטארשיפ)", אמר פרי השבוע בתום סיור במתקן השיגור של ספייס אקס בדרום טקסס. הוא רמז כי בסופו של דבר ארטמיס 3 עשויה לכלול רק טיסה מאוישת סביב הירח, בלי נחיתה עליו, כמו ארטמיס 2 שמתוכננת כעת לסוף 2024. "התכנון של ארטמיס 3 עשוי להשתנות על בסיס התוצאות של משימת ארטמיס 2", אמר פרי.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
