ניתוח משולב של שרידי בעלי חיים וצמחים, כמו גם עדויות כתובות, הובילו לתיארוך מדויק יותר של ממצאים ארכיאולוגיים בעיירה הסלאוקית ניסה-סקיתופוליס (העיר העתיקה של בית שאן) בתל אצטבה, שנהרסה על ידי החשמונאים בסוף המאה השנייה לפני הספירה. "עכשיו אנחנו יכולים לקבוע לא רק את השנה, אלא גם את העונה שבה נחרבה. זה מאפשר לנו לשחזר את האירועים שהביאו לכך באופן הרבה יותר מדויק", אמרו הארכיאולוגים פרופ' אחים ליכטנברגר מאוניברסיטת מינסטר ועמיתו מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אורן טל. המחקר פורסם בכתב העת Antiquity.
5 צפייה בגלריה
שכבת חורבן באחד מחדרי בתי המגורים, אביב 107 לפסה"נ
(צילום: באדיבות משלחת החפירות הגרמנית-ישראלית בתל אצטבה - GITIEP)
"הרס העיירה היוונית בתל אצטבה בעת המערכה הצבאית שניהלו החשמונאים, שושלת שלטון יהודה במאות ה-2 וה-1 לפנה"ס, תוארך עד כה לטווח שבין השנים 111 ל-107 לפנה"ס", אמרו פרופ' ליכטנברגר ופרופ' טל. "מחקרים עדכניים יותר מתארכים אותה לתקופה שבין 108 ל-107 לפנה"ס, בהתבסס על ממצאי מטבעות והמצור על העיר שומרון בו זמנית. כעת, באמצעות שימוש במספר שיטות אנליטיות, ניתן לתארך את האירועים לאביב של שנת 107 לפנה"ס".
"חשפנו בשכבות החורבן בבתי המגורים עצמות רגלי תרנגולות. ניתוחן גילה משקעים מדולריים במח העצם ששימשו לייצור קליפות הביצים בעונת ההטלה שמתרחשת באביב. נתון זה מעיד שהתרנגולות נשחטו באביב", הסבירו פרופ' טל ופרופ' ליכטנברגר. "גילינו גם קונכיות של חלזונות שדה, שנאכלו לעתים קרובות בתקופה זו של השנה".
5 צפייה בגלריה
תל אצטבה – מיקום ותצלום אווירי
(צילום: באדיבות משלחת החפירות הגרמנית-ישראלית בתל אצטבה - GITIEP)
5 צפייה בגלריה
עצמות תרנגולת עם משקעי עצם מדולריים
(צילום: באדיבות משלחת החפירות הגרמנית-ישראלית בתל אצטבה - GITIEP)
בדיקות בוטניות של שרידי צמחי בר על רצפות בתי המגורים מגלות שצמחים אלו פרחו באביב. "העדות הבולטת לצד המטבעות והידיות של האמפורות הרודיות, שמספקות לא פעם תאריך מוחלט, היא מגילת תענית, שמציינת בין היתר את כיבושי החשמונאים ומדווחת על גירוש התושבים ההלניים של בית שאן וסביבתה בחודש סיון, שחל באביב (מאי/יוני)", מציינים פרופ' טל ופרופ' ליכטנברגר. "מנקודת מבט ארכיאולוגית, זה הופך את האביב לעונת ההרס".
שני החוקרים מדגישים כי ממצאים קודמים הקשורים בלוחמה בתקופה ההלניסטית מוכיחים את התרחשותה בדרך כלל באביב ובתחילת הקיץ. "הנתונים הפרטניים שנלקחו בפני עצמם לא יצדיקו קביעת כרונולוגיה כה ברורה, אולם ראייה כוללת של התוצאות מכל השיטות האנליטיות מספקת מידע מדויק יותר על מועד החורבן של האתר ועל מהלך המערכה החשמונאית, כך ניתן לפרש את הממצא לאור עונות השנה", קבעו פרופ' טל ופרופ' ליכטנברגר.
5 צפייה בגלריה
חלזונות שדה משכבת החורבן
(צילום: באדיבות משלחת החפירות הגרמנית-ישראלית בתל אצטבה - GITIEP)
"הנתונים הפרטניים שנמצאו, לא יצדיקו קביעה כרונולוגית כה ברורה", הדגיש פרופ' ליכטנברגר, שיחד עם עמיתו פרופ' טל וצוות בינתחומי המורכב מחוקרי טבע, מוביל פרויקט מחקר בנושא הארכיאולוגיה של היישוב ההלניסטי בתל אצטבה. "רק בהסתכלות כוללת על התוצאות שמתקבלות מכל השיטות האנליטיות נוכל לספק מידע מדויק יותר על מועד חורבן המקום, ובכך גם על מהלך המערכה החשמונאית, בראשותו של יוחנן הורקנוס".
