חותם חרפושית קדום, בן כ-3,000 שנה, התגלה במהלך סיור שטח ארכיאולוגי של תלמידים מהמועצה המקומית אזור, עם רשות העתיקות. על החותם מתוארת, כנראה, סצנה של הענקת לגיטימציה לשליט מקומי.
חרפושית בת כ-3,000 שנה התגלתה באזור
(צילום: גלעד שטרן ואסף פרץ, רשות העתיקות)
"הסתובבנו בשטח, ואז ראיתי משהו שנראה כמו צעצוע זרוק בחול", סיפר גלעד שטרן מהמרכז הארכיאולוגי-חינוכי של רשות העתיקות, שהדריך את הסיור. "אבל קול פנימי אמר לי להרים ולהפוך אותו. נדהמתי: זו חרפושית עם חריטה ממש ברורה. חלום של כל חובב ארכיאולוגיה. ההתרגשות של התלמידים הייתה עצומה". סיורם של תלמידי כיתה ח' מחטיבת הביניים "רבין" באזור, התקיים במסגרת קורס מורי דרך, המועבר ביישוב בהדרכת רשות העתיקות זו השנה השלישית. קורס זה, מכשיר את התלמידים להדריך את תושבי היישוב על המורשת המקומית.
חותמות החרפושית עוצבו בצורת חיפושית הזבל. המצרים הקדמונים ראו במעשה החיפושית הקטנה, המגלגלת כדור של זבל פי שניים מגודלה והנושאת את צאצאיה, את התגלמות הבריאה וההתחדשות - בדומה למעשה האל הבורא.
3 צפייה בגלריה
החרפושית. מימין לשמאל- דמות ישובה ולצידה דמות עומדת, שמרימה את ידה-אולי מעמד של הקנית סמכות
(צילום: גלעד שטרן רשות העתיקות)
ד"ר אמיר גולני, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות, אמר: "החרפושית שימשה כחותם לחתימה, והיוותה סמל לכוח ומעמד. ייתכן שהיא שובצה בשרשרת או בטבעת. היא עשויה מפיאנס, חומר סיליקאטי שמצופה בזיגוג בצבע כחלחל ירקרק. ייתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה באדמה במכוון יחד עם חפצים אחרים, ולאחר אלפי שנים הגיעה לפני השטח של ימינו. קשה לדעת את הקשרה המדויק".
בחלק התחתון והשטוח של החותם מתוארת דמות יושבת על כיסא, ומולה דמות עומדת, שזרועה מורמת מעל ראשו של היושב. לדמות העומדת ראש מוארך, אשר מבטא כתר פרעה מצרי, וייתכן שלמעשה, מתוארת כאן סצנה של הקניית סמכות מטעם הפרעה המצרי, לנתין כנעני מקומי. "זהו מצב המשקף את המציאות הגיאו-פוליטית אשר רווחה בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת, כאשר השליטים הכנענים המקומיים חיו, ולעיתים גם מרדו, תחת שלטון מצרי פוליטי ותרבותי", אמר ד"ר גולני. "לכן, ייתכן מאוד שהחותם הוא אכן מתקופת הברונזה המאוחרת, שבה הכנענים המקומיים נשלטו על ידי האימפריה המצרית".
החרפושיות הן אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה שלהן הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. בארץ ישראל התגלו מאות חרפושיות, בעיקר בקברים, אך גם בשכבות יישוב. חלקן יובאו ממצרים, ורבות מהן נעשו בארץ בהשפעה מצרית, בידי אמנים מקומיים. רמת הביצוע של החרפושית המסוימת שנמצאה כעת אינה אופיינית דווקא למצרים ועל כן נראה, שמדובר על אומן מקומי.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "מציאת החרפושית דווקא במהלך סיור המועבר לתלמידים בקורס 'מורי דרך' היא סמלית: בזמן שהתלמידים רכשו וקיבלו ידע ארכיאולוגי, הם גם תרמו להרחבתו. שיתופי פעולה מסוג זה מרגשים אותנו מאוד. אנחנו שואפים לחבר כמה שיותר קהילות ומטיילים לשורשים שלהם". במקביל, מזכירים ברשות העתיקות כי שיתוף הפעולה ההדוק בין הרשות למועצה המקומית אזור במערכת החינוך וביישוב ככלל, הניב באחרונה את הקמת מוזיאון מקומי, המציג את הארכיאולוגיה של אזור.
3 צפייה בגלריה
החותם מנוקה על ידי הרפא, יוסף בוקנגולץ, במעבדות רשות העתיקות
(צילום: אסף פרץ. רשות העתיקות)
