ליערות ראשוניים באירופה - יערות עתיקים שלהם מאפיינים אקולוגיים ייחודיים - ישנה חשיבות יוצאת דופן עבור המגוון הביולוגי ובכל הנוגע להגנה מפני השלכות שינויי האקלים. למרות זאת, הם נעלמים מהנוף במרוצת השנים, זאת חרף ההבטחה של האיחוד האירופי לשקם ולהגן על המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית בצורה המיטבית עד לשנת 2030. בפועל, נראה כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד, זאת בשל העובדה כי מדינות רבות טרם פעלו בנושא - מה שמוביל לאובדן היערות העתיקים בקצב מדאיג. כחלק ממסקנות מחקר שפורסם בכתב העת Science, מיפוי מקיף של יערות ראשוניים והקפאה מיידית של כריתת העצים היכן שפעולה זו צפויה להתרחש, נדרשים בדחיפות על מנת לעצור את אובדן היערות הייחודיים הללו.
יערות ראשוניים נמצאים תחת השפעה שלילית, שרק הולכת וגוברת בחלקים רבים של העולם, כולל ביבשת אירופה. ברוב מדינות האיחוד האירופי נותרו מעט מאוד יערות עתיקים שכאלה, שהם בדרך כלל קטנים ומבודדים. בעוד אסטרטגיית המגוון הביולוגי של האיחוד האירופי לשנת 2030 מחייבת הגנה משפטית עליהם, צוות בינלאומי של מדענים הזהיר כעת כי חרף הכוונות, הרי שבמבחן המציאות אובדן היערות העתיקים נמשך ללא הרף.
"יערות אלה הם קריטיים לשימור המגוון הביולוגי, שכן מינים רבים בסכנת הכחדה תלויים בהם, כולל זאבים, שונרים ודובים, וכן מספר עצום של חיפושיות ופטריות", הסביר ד"ר מרטין מיקולאש מהאוניברסיטה הצ'כית למדעי החיים בפראג, שנמנה על מחברי המחקר. "היערות הללו אוגרים כמויות עצומות של פחמן, כך שמדובר בפתרון טבעי נגד ההשפעות הרעות של שינויי האקלים. למרות חשיבותם, מבחן המציאות מצביע על כישלון בהגנה על המורשת הטבעית הזו, כך שנדרשת פעולה דחופה כדי להגן טוב יותר על יערות אלו לפני שיהיה מאוחר מדי".
לדברי החוקרים, מחסום מרכזי שמונע שימור טוב יותר של יערות ראשוניים הינו היעדר מיפוי שלם של מיקומי היערות הללו. "אנו זקוקים בדחיפות להשלמת המיפוי של היערות כדי ליצור את הבסיס להגנה מספקת עליהם", טען פרופ' טוביאס קואמרלה מאוניברסיטת הומבולדט של ברלין, שלקח חלק בהכנת המחקר. "בלי זה, היערות העתיקים עלולים להיכרת עוד בטרם מופו, או לחלופין להיכרת בשל התעלמות מהערך הסביבתי שטמון בשימורם מנקודת מבט אירופית".
בזמן שהריחוק שלהם הגן לעתים קרובות על היערות העתיקים בעבר, הרי שמצב זה השתנה לאחרונה במדינות רבות ברחבי אירופה. "כריתת יערות ראשוניים מציעה רווח גבוה יותר לבעלי היערות מאשר מה שהם יקבלו אם יגנו עליהם", הוסיף ד"ר מירוסלב סבובודה מהאוניברסיטה הצ'כית למדעי החיים, שנמנה על מחברי המחקר. "מחירי העצים גבוהים והפיתוי לקבל תשלום לפני שהרגולציה תתהדק הינו רב. בעלי היערות לא מקבלים כיום פיצוי הולם על שימור ומניעת הפגיעה בהם, כך שכל זה מתורגם לתמריץ גבוה לכריתת היערות העתיקים לפני שיהיה מאוחר מדי".
לדברי פרופ' קואמרלה, היערות העתיקים האחרונים שנותרו הולכים ונעלמים לנגד עינינו, מה שעומד בסתירה מוחלטת ליעדים של אסטרטגיית המגוון הביולוגי של האיחוד האירופי. יחד עם זאת, הוא סמוך ובטוח כי הכלים שבאמצעותם ניתן לעצור את האובדן הזה, קיימים וברי השגה.
החוקרים הוסיפו כי מה שדרוש הוא פיצוי כספי הוגן לבעלי יערות בעודם מנהלים את היערות העתיקים באופן בר קיימא, כך שישמרו על ערכם האקולוגי. האיחוד האירופי צריך לאמץ מיד מורטוריום (עיכוב) של כריתת העצים באזורים שבשטחם ניטעו עצי יערות עתיקים, כך שהם לא ייעלמו עוד בטרם זוהו ומופו. כמו כן, חייבת להיות דרישה מחייבת מהמדינות החברות באיחוד האירופי, לפיה תיכלל הגנה על היערות הראשוניים כחלק מהאסטרטגיות הלאומיות שלהן.
"קיימות דוגמאות מוצלחות לכך, כמו למשל 18 מדינות באירופה אשר משתפות פעולה כבר שנים כדי להגן בקפדנות על למעלה ממיליון דונם של יערות אשור עתיקים - מאמץ שהוביל ליצירת אתר המורשת הגדול בעולם של אונסק"ו", אמר פרופ' ג'יאנלוקה פיובסן מאוניברסיטת טוסיה בויטרבו שבאיטליה. "הזמן לפעול הוא עכשיו. עלינו לנקוט בצעדים הדרושים כדי להגן על המורשת הטבעית הבלתי ניתנת להחלפה עבור הדורות הבאים", סיכם ד"ר מיקולאש.
